מדענים איתרו נשאים של מחלות תורשתיות קשות שמסיבה בלתי ברורה אינם חולים בהן. החוקרים מקווים לגלות באמצעותם כיצד אפשר למנוע מחלות כאלה בנשאים אחרים, אך הדרך לכך עדיין ארוכה
מסתובבים בינינו מוטנטים שאפילו אינם יודעים שהם כאלה. לאנשים אלה יש מוטציות הקשורות למחלות קשות, אך משום מה, הם אינם חולים. פרויקט העמידות (Resilient Project) מחפש אותם כדי ללמוד מהם על המחלות הגנטיות, ובעיקר כיצד אפשר להילחם בהן. במחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Biotechnology השתמשו החוקרים במאגרי המידע של חברות המציעות ריצוף DNA כדי לגלות 13 אנשים כאלו.
את פרויקט העמידות ייסדו בשנה שעברה סטיבן פרנד (Friend) ואריק שאדט (Schadt) מבית הספר לרפואה "מאונט סיני" בניו יורק, שגם הובילו את המחקר החדש. מטרת המחקר לזהות גורמים גנטיים וסביבתיים העשויים למנוע את ביטוין של מחלות גנטיות שונות. החוקרים עושים זאת, כאמור, באמצעות זיהוי של אנשים בריאים הנושאים בגנום שלהם מוטציות שנחשבו כגורמות למחלות האלה בוודאות של 100 אחוז. החוקרים מקווים כי בחינת הגנום ואורח החיים של הנשאים הבריאים תאפשר לגלות מדוע הם אינם מפתחים את המחלה – וכך לדעת יותר על המחלה עצמה, ואולי גם על דרכים למנוע את התפרצותה בנשאים אחרים.
החוקרים חיפשו מוטציות בגנום של יותר מ-589,000 בני אדם. קצתם הגיעו ממחקרים ברחבי העולם, אבל רובם הגדול – כ-400,000 – הגיעו מחברת 23andMe. זוהי חברה מסחרית הבודקת את רצף הגנים של לקוחותיה, לצרכים רפואיים וגם לסיפוק הסקרנות בקשר למוצאם המשפחתי והגיאוגרפי. הם חיפשו 874 מוטציות מוכרות, כולן גורמות למחלות חמורות המתגלות כבר בילדות. הם מצאו אלפי נשאים של מוטציות כאלה, אבל כמעט כולם נפסלו בשל חשד לבעיות בתהליך קביעת רצף הגנים שלהם.
בסופו של דבר נשארו החוקרים עם 13 אנשים, בעלי מוטציות הגורמות לשמונה מחלות גנטיות, ובהן ציסטיק פיברוזיס, דיסאוטונומיה משפחתית (מחלה הנפוצה בעיקר בקרב יהודים אשכנזים), מחלת עור גנטית, מחלה אוטואימונית מסוימת ועוד. המדגם אמנם קטן, אבל אם החוקרים מצאו 13 אנשים כאלה בבדיקה ראשונית, יש כנראה עוד רבים אחרים שאיננו יודעים עליהם. משמעות הדבר היא שממצאים גנטיים שנראו עד כה כגזר דין שאין לערער עליו – אם יש לך מוטציה, תלקה בוודאות במחלה – אולי אינם לחלוטין כאלה. ייתכן שיש דרכים למנוע נשאים מלפתח את המחלות הגנטיות האלה. ייתכן שגם הפלות של עוברים שהמוטציות מתגלות בהם בבדיקה גנטית לא יהיו מחויבות המציאות.
המשך יבוא
למרבה הצער, המחקר הראשוני הזה לא יוכל כנראה לגלות לנו כיצד למנוע מחלות כאלה. האנשים שהסכימו לקביעת רצף הגנים שלהם, אם במחקר אקדמי ואם דרך חברה מסחרית, עשו זאת באופן אנונימי, כך שהחוקרים לא יכלו לפנות אליהם להמשך המחקר.
מכך נובעות שתי בעיות. ראשית, אין אפשרות לחזור על הבדיקה ולוודא את הממצאים. על אף כל אמצעי הזהירות שנקטו החוקרים, הכוללים את פסילת רוב המועמדים, ייתכן שמקצת המוטציות שנמצאו מקורן בטעות בקביעת הרצף. לחלופין ייתכן שהמוטציה אמיתית, אבל לא הייתה קיימת בביצית המופרית שממנה התפתחו כל תאי הגוף, אלא התרחשה במהלך ההתפתחות, ולכן משפיעה רק על חלק מהתאים. רצף הגנים נקבע על סמך דגימות של תאי דם. דיסאוטונומיה, למשל, היא מחלה של מערכת העצבים. אם המוטציה הגורמת למחלה קיימת בתאי דם אבל לא בתאי עצב, היא תופיע במחקר, אך הנשא לא יהיה חולה, וברור מדוע. כדי לוודא שאין טעויות כאלה דרושות דגימות חוזרות מתאים אחרים של אותו אדם, אך כאמור הדבר אינו אפשרי.
שנית, יש שאלות רבות שהחוקרים היו רוצים לשאול את 13 הנשאים. כרגע איננו יודעים אפילו אם הם אכן בריאים לחלוטין, או אולי יש להם מקצת התסמינים של המחלות הגנטיות. כדי לחפש גורמים גנטיים שאולי משפיעים על ביטוי המחלות, היינו רוצים לדעת אם יש להם קרובי משפחה חולים, ולהשוות בין הגנומים שלהם. כדי לחפש גורמים סביבתיים היינו רוצים לדעת על הסביבה שלהם – איפה הם חיים, מה הם אוכלים, כמה פעילות גופנית הם עושים ועוד. חוסר האפשרות לחקור אישית את הנשאים מגביל מאוד את המסקנות שאפשר להסיק מהמחקר.
פרנד ושאדט הוכיחו שהרעיון מאחורי "פרויקט העמידות" – איתור אנשים בריאים הנושאים מוטציות של מחלות – אכן אפשרי. יישום הרעיון, שיוביל, כך יש לקוות, להבנה טובה יותר של מחלות גנטיות אלה, ייאלץ לחכות לשלב הבא בפרויקט – קביעת רצף הגנים של אנשים שיסכימו מראש להמשך המחקר, אם יימצאו בגנום שלהם מוטציות מעניינות.
