חוקרים הצליחו להשתיל בזריקה פשוטה תאי גזע לעכברים הסובלים מאוסטאופורוזיס ולשפר משמעותית את מצבם
אוסטאופורוזיס, או דלדול העצם, הופך למכה עולמית. ככל שתוחלת החיים שלנו גדלה, יותר ויותר אנשים, ובמיוחד נשים אחרי גיל המעבר, סובלים מבעיות בחוזק העצמות ומבעיות נלוות כמו שברים. מאמצים רבים נעשים למנוע או לפחות לבלום את התפתחות המחלה, שפוגעת בשלוש מכל עשר נשים מעל גיל 65 בישראל.
מאמר שפורסם בכתב העת "Stem Cells Translational Medicine" מציג טיפול חדשני למחלה, המבוסס על השתלת תאי גזע בלי צורך בניתוח. החורקים, ג'פרי קירנן (Kiernan) ועמיתיו מאוניברסיטת טורונטו שבקנדה הראו לראשונה כי השתלה של כמות קטנה של תאי גזע בעכבר הסובל מאוסטאופרוזיס עשויה לשפר משמעותית את מצבו ואף למנוע את התפתחות המחלה. התקווה היא שהממצא הזה יהיה צעד ראשון בפיתוח טיפול דומה שיתאים בעתיד לבני אדם.
מחלת השברים
אוסטאופורוזיס (מיוונית: עצם מחוררת) היא מחלת שלד שמתאפיינת בירידה בחוזק ובצפיפות העצם ועל כן בסיכון מוגבר לשברים. העצמות שלנו בנויות כמו כוורת בעלת קירות פנימיים וחללי אוויר, בארכיטקטורה מורכבת שמאפשרת להן להיות קלות ועם זאת חזקות.
המבנה הזה עובר במשך כל חיינו תהליכי הרס ובנייה. תאים מסוג "אוסטאוקלסטים" (מפרקי עצם) אחראים לפרק את התשתית ותאים אחרים "אוסטאובלסטים" ובונים אותה מחדש. מקורם של שני סוגי התאים בתאי גזע המצויים בעצם. אוסטאופורוזיס בגיל מבוגר (סוג 2), נגרמת עקב ירידה ביכולת של תאי הגזע להתחלק ולהתפתח לתאים המתאימים.
קירנן ועמיתיו סברו שאם יצליחו לחדש את מאגר תאי הגזע בעצם, התאים האלה יתמיינו לתאים בוני עצם וכך ימנעו את הידלדלות הרקמה או לפחות ישפרו את מצבם של החולים. ניסויים כאלה כבר בוצעו בעבר, כולל טיפולים קליניים בבני אדם, אך ההצלחה הושגה רק כשהכניסו את תאי הגזע בניתוח ישירות לעצם – פעולה חודרנית ומסוכנת. האתגר שלקחו עליהם החוקרים במקרה הזה היה למצוא דרך להכניס את התאים בזריקה פשוטה למחזור הדם, כך שהם ימצאו את דרכם למקום הנכון בעצם וייקלטו בה לאורך זמן.
החוקרים עבדו עם עכברי מעבדה שהונדסו גנטית כך שידמו מחלת אוסטאופורוזיס של בני אדם. הם הזריקו להם תאי גזע שנלקחו מעצם של עכבר צעיר ובריא, לאחר שטיפלו בתאים בתהליכים מורכבים כדי למנוע תגובה חיסונית נגדם אצל העכבר המקבל. כמו כן סימנו את התאים בסמנים פלואורוסנטיים ורדיואקטיביים כדי לעקוב אחריהם.
לאחר ההשתלה שמחו החוקרים לגלות שתאי הגזע מצאו את דרכם בהצלחה למקום הרצוי במח העצם בגופו של העכבר המושתל. חלקם הגיעו גם לריאות ולכבד, אך לא גרמו שם כל נזק. ממצא משמח עוד יותר היה העובדה שהתאים המושתלים נשארו במקומם גם כעבור שישה חודשים, לא עוררו תגובת דחייה ותפקדו באופן המצופה מהם. כלומר, התחלקו והתמיינו לתאים בוני עצם חדשים.
כשהשוו בין העכברים שעברו הזרקה בודדת של תאי הגזע לעכברים מקבוצת ביקורת, נמצא כי גם ברמת התועלת הרפואית הניסוי הסתיים בהצלחה. לפי מגוון של מדדים, עצמות העכברים שעברו השתלה היו צפופות, חזקות ועמידות.
השאלה הגדולה שעוד נשארה פתוחה היא, כמו תמיד, מה יהיה עם בני אדם? היות שנעשים כיום ניסויים קליניים בבני אדם הכוללים השתלה או הזרקה של תאי גזע מסוגים דומים למטרות אחרות, החוקרים מציעים לשלב בהם גם בדיקה של השפעת הטיפול על חוזק העצמות ותפקודן. כך נוכל להבין טוב יותר את התהליך המקביל אצל בני אדם ואולי לפתח בעתיד טיפול יעיל לאוסטאופורוזיס.
