נוסח השאלה המלא: בתמונה המפורסמת שבה ניל ארמסטרונג תוקע את דגל ארה"ב על הירח, הדגל מתנפנף והכוכבים לא נוצצים. האם התמונה מזויפת?
תורות קנונייה (תיאוריות קונספירציה) היו מאז ומתמיד נושא חם ומושך. זה נכון על אחת כמה וכמה מאז האינטרנט והתקדמות הטכנולוגיה, שמאפשרים להפיץ מידע בצורה מאוד מהירה – בין אם הוא אמיתי ובין אם הוא כוזב.
רשת האינטרנט נותנת משום מה למידע נופך של מהימנות. אם מישהו היה עוצר אותנו ברחוב ומספר לנו בדיה חסרת בסיס, היינו חושבים שהוא מוזר ועוברים על זה לסדר היום. אבל אם קראנו את זה ברשת – מאותו אדם, למעשה – זה הסיפור שלו נראה הרבה יותר הגיוני. כל אדם יכול להקים אתר שבו יציג את עצמו כמומחה לטכנולוגיה, לעיבוד תמונה, למדע וכן הלאה, ולהציג לנו הוכחות מהוכחות שונות על כל נושא שבעולם. רוב הקוראים לא יטרחו לבדוק אם האדם שכתב את המאמר אכן דובר אמת.
אין כמעט מאורע היסטורי חשוב או משפיע שלא תמצאו קבוצת אנשים שתטען שהוא כלל לא התרחש, או לפחות שהתרחש בצורה שונה ושהוא "טויח" או "שופר" בהשפעת אנשים בעלי השפעה, ממשלות, ארגוני צללים או מוסדות חובקי עולם.
הבעיה עם תיאוריות הקונספירציה הללו היא שרק לעתים רחוקות יש להן סימוכין והוכחות. בדרך כלל הן מתבססות על עובדות מוטעות ועל ההנחה שרוב הציבור אינו בקי בפרטי המקרה ובחשיבה מדעית מסודרת ולכן קל להטעות אותו. נוסיף על זה את הגורם הפסיכולוגי של הסקרנות (הרי מה יכול להיות יותר מעניין ממציאת חורים בפענוח של רצח קנדי או תיאוריה על תככים בממשל האמריקאי) ואת הקלות שבה אפשר לשכנע אותנו שהממשלה מסתירה מאיתנו מידע, ונגיע למסקנה ש"התיאוריה דווקא נשמעת הגיונית, ואולי היא נכונה".
הנחיתה על הירח היא אחת הדוגמאות המפורסמות – אולי הדוגמה המפורסמת ביותר לתיאוריית קונספירציה חוץ מרצח קנדי, לפחות עד לנפילת מגדלי התאומים. מספר האתרים והמאמרים "המדעיים" הקיימים בנושא ברשת הוא אדיר. קוצר המקום לא מאפשר לי להקיף את כל ההסברים שכנגד – זאת יכולה בקלות להיות עבודת דוקטורט – יש כל כך הרבה טענות מוזרות ומופרכות ואתרים וסרטונים אין-ספור שמפריכות אותן. לכן אתייחס רק לשאלה הספציפית.
אז מה לגבי הדגל?
ובכן, לנאס"א היה ברור שדגל לא יתנפנף בלי אוויר סביבו, ולכן הוסיפו מראש לדגל מסגרת שתקבע אותו במצב עומד, בתמונה שלמטה המסגרת נראית בבירור. המידע הזה גלוי לציבור – אבל חובבי הקונספירציה פשוט בוחרים לא להאמין לו. מדוע הדגל מתנפנף? מפני שתוקעים אותו באדמה ותוך כדי כך הוא זז. זאת ועוד - מאחר שאין בירח אוויר (ולכן אין חיכוך), זמן הנפנוף של הדגל ועוצמת הנפנוף גדולים הרבה יותר מאשר על פני כדור הארץ.
שתי תמונות עוקבות שמראות את תנועת יד ימין של ניל ארמסטרונג. שימו לב שהדגל לא זז | התמונה לקוחה מוויקיפדיה
בסרטון הבא רואים את תקיעת הדגל לאחר נחיתת אפולו 15, שימו לב איך הדגל מפסיק לזוז לאחר שתוקעים אותו (כלומר אין שום תזוזה לאחר שהאסטרונאוטים כבר לא נוגעים בדגל).
והכוכבים?
הכוכבים לא מנצנצים כי על פני הירח אין אטמוספרה. אור הכוכבים עובר מרחק רב בתוך האטמוספרה של כדור הארץ, והאוויר במעטפת האטמוספרה אינו סטטי אלא נע וזז כל הזמן. תנועת האוויר יוצרת אפקט של "עידוש" (מלשון עדשה), שמרכז ומסיט את האור לסירוגין. כתוצאה מכך הכוכבים נראים לנו כאילו הם מנצנצים.
אפקט נצנוץ הכוכבים בגלל האטמוספירה | התמונה לקוחה מוויקיפדיה
האפקטים הללו קטנים מאוד ולכן אינם משמעותיים ואינם מורגשים לגבי עצמים קרובים יחסית כמו הירח, מאדים ועוד. אך הכוכבים רחוקים מאוד מאיתנו ולכן הם מתנהגים כמקור אור נקודתי, במקרים אלו ההסטה של קרו האור משמעותית הרבה יותר ואפקט הנצנוץ מופיע.
מכל האמור לעיל ברור שאילו היינו מביטים בכוכבים מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ, הכוכבים לא היו מנצנצים כלל, ובאמת זה בדיוק מה שקורה על הירח! זאת אחת הסיבות לכך שאנו משגרים טלסקופים למסלול סביב כדור הארץ מחוץ לאטמוספרה. טלסקופ החלל האבל היה אחד המפורסמים שבהם.
לא רק זה - ברוב רובן של התמונות מהירח (אם לא בכולן) לא רואים כוכבים כלל! הסיבה לכך פשוטה – האסטרונאוטים נחתו בצד המואר של הירח שחשוף לאור השמש ופני השטח של הירח היו בוהקים, לכן השתמשו בזמני חשיפה קצרים מאוד של הצמצם כדי למנוע לחשיפת יתר ו"שריפה" של התמונות. בזמן חשיפה כזה, הכוכבים החלשים פשוט לא נקלטו בפילם.
בעיה דומה אבל הפוכה קיימת עבור במאי סרטים שמצלמים "סצנת לילה". מאחר שהסביבה מוארת (לצורך הצילום), והעדשה מכוונת לעבר השחקנים, זמן הצמצם קצר מדי ולא רואים כוכבים. מה עושים הבמאים? לא פעם הם מוסיפים כוכבים באפקטים מיוחדים. כלומר, אילו היינו רואים כוכבים בצילומי הנחיתה על הירח זו הייתה עדות לכך שמישהו התעסק עם הסרט וערך אותו, ולא ההיפך.
הלקח: היה ביקורתי
רובנו מקבל על בסיס יומיומי מיילים שמספרים לנו ומתריעים בפנינו על נושאים שונים ומשונים. אחיד נכתב בשמו של קצין משטרה בכיר שמתריע מפני קבצנים ברחובות תל אביב שמבקשים כסף ברמזור ואז דוקרים אותך במחט נגועה באיידס. אחר מביא מידע סודי על שפעת החזירים שמסתירים מאיתנו וכו'. שלישי מזהיר מסכנה איומה אחרת. בכל המקרים הללו השולח מבקש מכם להעביר את המכתב הלאה, כמובן לטובת הציבור, ולצערי רובנו עושים את זה – בלי לעצור לרגע ולחשוב מה ההיגיון של המכתב שהעברנו. אנחנו פשוט מעתיקים את כל רשימת הכתובות שלנו ולוחצים שלח.
אבל מה? במקרה הטוב מדובר סתם במכתב שרשרת מטופש וכשאנחנו מעבירים אותו הלאה אנחנו תורמים למשלוח דואר הזבל בעולם. במקרה הפחות טוב, נוסף על הכתובות שכתבנו המייל נשלח גם ל"מקור" שממנו נשלח בתחילה, והוא קוצר את כל רשימת הכתובות ומוכר אותן לרשימות של מפיצי דואר זבל. ובמקרה עוד יותר גרוע, המכתב נגוע בווירוס שאנחנו מפיצים הלאה.
ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
