הטענה: אם אוכלים חלבונים ופחמימות ביחד, הם סותרים זה את זה. ההוכחות: לא קיימות. ההיגיון: נוגד את כל מה שידוע לנו על תהליך העיכול. ובכל זאת דיאטות ההפרדה הפכו לטרנד. מה באמת ידוע עליהן?
דיאטת הפרדת מזונות הוא שם כולל לסוג הדיאטות שדוגל בהפרדה בין צריכת פחמימות וצריכת חלבון באותה ארוחה, כגון "דיאטת היי", דיאטת "רזים לתמיד" ועוד. לדיאטה הזו פנים רבות והיא עברה הרבה עדכונים ועיבודים במשך השנים, אך עקרונותיה נותרו זהים.
הרעיון מאחורי דיאטת היי (שנקראת על שם הרופא האמריקאי הווארד היי שפיתח אותה) הוא שעיכול חלבון דורש סביבה חומצית ואילו עיכול פחמימות מתחיל כבר בסביבה הבסיסית של הפה. לכן, אם אוכלים פחמימות וחלבונים יחד הפירוק אינו אידיאלי עבור אף אחד מהרכיבים. הדוגלים בשיטת ההפרדה מאמינים שהפחמימות מתעכלות מהר יותר מהחלבון ולכן שוהות בקיבה בזמן שהחלבון עוד מתעכל, תהליך שגורם להן לתסוס במערכת העיכול ויוצר תהליך ריקבון לא בריא.
רעיון נוסף שעומד בבסיס הדיאטה הוא חלוקת המזון לשלוש קבוצות: מזון בסיסי, חומצי וניטרלי. מזון חומצי הוא מזון עתיר בחלבון כמו בשר, דגים ומוצרי חלב. מזון בסיסי הוא מזון עתיר פחמימות, שכולל אורז, דגנים ותפוחי אדמה. לפי תיאוריית ההפרדה, השילוב בין מזון חומצי למזון בסיסי גורם למזון הבסיסי להפוך חומצי וכך מזיק לבריאות.
עיקרון נוסף הוא הטענה ששתייה בזמן הארוחה או מיד אחריה מדללת את מיצי העיכול ופוגעת בתהליכי העיכול.
דיאטת "רזים לתמיד" (Fit for Life), שפרסמו הארווי ומרילין דיאמונד, לוקחת את תיאורית ההפרדה צעד אחד הלאה. כאן הצידוק לדיאטה הוא הסברה שסוגים שונים של מזון דורשים אנזימים, מיצי עיכול וחומציות שונה, כך שצירוף מזונות גורם למשברי אנרגיה ועייפות. לפי ההנחה הזאת, מיצי העיכול המנוגדים מנטרלים זה את זה ומשבשים את תהליך העיכול, והתוצאה היא שהמזון שוהה בקיבה זמן רב, תוסס, יוצר אלכוהול שמזיק לכבד ומכניס חומרי פסולת לדם.
לפי עקרונות הדיאטה הזאת יש להתמקד בכל ארוחה רק במרכיב אחד. לכן, על האדם לאכול רק פירות עד הצהריים, בצהריים לאכול ירקות ופחמימות בלבד ובערב לאכול ירקות וחלבונים בלבד. כל זה נעשה בלי הגבלה כמותית, אלא בדגש על איכות האוכל – כלומר יש לאכול פחמימות מורכבות, ירקות ופירות טריים וחלבונים איכותיים.
ביסוס מדעי?
נשמע משכנע? במציאות, התיאוריה על הצורך להפריד באכילה בין פחמימות לחלבונים אינה מבוססת, כיוון שאין אמת בטענה שהאנזימים המופרשים לשם עיכולם סותרים זה את זה. עיכול הפחמימות מתחיל בפה על ידי האנזים עמילאז, שפעולתו עוברת הפסקה יזומה בקיבה. תהליך ספיגת הפחמימות נמשך רק בתריסריון ובחלק העליון של המעי הדק, על ידי אנזימים שמופרשים מהתריסריון ומהלבלב.
מערכת העיכול | תרשים: מריאנה רואיז, ויקיפדיה
עיכול החלבונים, לעומת זאת, מתחיל בקיבה על ידי האנזים פפסין, שמשופעל על ידי החומצה שבקיבה. לאחר מכן ממשיך התהליך בתריסריון באמצעות אנזימים שמופרשים במיצי הלבלב. כבר משנת 1935 ידוע שהלבלב מפריש את אנזימי העיכול בלי קשר לסוג המזון שנצרך. כמו כן, עצם ההפרדה בין פחמימות לחלבונים היא מלאכותית לחלוטין, כיוון שמזון עתיר פחמימות מכיל לרוב גם כמויות נאות של חלבון – למשל קטניות.
לא רק זה – מבחינה תזונתית יש לשילוב בין מזונות אפקט מגביר שובע, ולכן הפרדתם עלולה לחזק את תחושת הרעב ולגרום לנו לאכול יותר. בנוסף, כשאוכלים חלבון בנפרד מפחמימות, הגוף עלול להשתמש בחלבון כמקור אנרגיה במקום לתעל אותו לבניית השרירים.
לאור כל זה נראה שלתיאוריה שמאחורי דיאטות ההפרדה אין כל צידוק פיזיולוגי. הפרשת מיצי העיכול ואנזימי העיכול מתרחשת בלי קשר לתכולת המזון וכל אחד מאבות המזון מתעכל ונספג באופן אחר ובמקום אחר. בקיבה אנזימים מפרקים בנפרד ובמקביל את אבות המזון ולאחר הפירוק הספיגה מתרחשת במעיים.
נוסיף ונאמר שגם להפרדת בשר וחלב הנהוגה ביהדות אין בסיס פיזיולוגי ומערכת העיכול מטפלת באופן דומה במאכלים בשריים וחלביים. התיאוריה על כך שצריכה משותפת של חלבון ופחמימות גורמת בעיות או האטה בעיכול לא הוכחה מדעית. כמו כן, לפירוק המזון על ידי הרוק יש רק השפעה מעטה על העיכול.
האם דיאטות ההפרדה יעילות להפחתת משקל?
באופן מצער כמעט שאין מחקרים מבוקרים על היעילות של דיאטות ההפרדה.
מחקר משנת 2001 על ההשפעות של דיאטת היי על חילוף החומרים בדק 12 אנשים בריאים ללא עודף משקל, שעשו דיאטה רגילה במשך עשרה ימים ואחריה עוד עשרה ימים של דיאטת היי. מבחינת כמות המים בגוף, מסת גוף רזה ושומן הגוף נמצאה ירידה קלה במהלך דיאטת היי ופירוק השומן עלה בעקבות ההפרדה בין חלבונים לפחמימות. הוסבר שארוחת צהריים עשירה בחלבון ודלה בפחמימות הופכת את השומן למקור האנרגיה העיקרי ולכן פירוק השומן עולה. האפקט הזה הוביל גם לירידה קלה במשקל הגוף.
מחקר נוסף, שנערך שנה קודם לכן, השווה במשך שישה שבועות בין דיאטת הפרדה לבין דיאטה "מעורבת" עם צריכת קלוריות זהה בשתיהן. הנבדקים היו 54 מבוגרים עם עודף משקל. לדיאטת ההפרדה לא היה יתרון על פני דיאטה מעורבת ושתיהן הביאו לירידה דומה במשקל.
לדיאטת הפרדת מזונות, אם כן, יש יתרונות בגלל הדגש שהיא שמה על צריכת פירות וירקות ואכילה מגוונת ומסודרת לפי שעות, תוך הפרדה בין הארוחות. עם זאת, לא נמצא שיש לה יתרונות משמעותיים על דיאטות אחרות, והנחות היסוד שלה, כאמור, שגויות.
ארגון הדיאטנים האמריקאי וארגון רופאי המשפחה בארה"ב הכריזו על דיאטת "רזים לתמיד" כ"דיאטה טרנדית" – מושג שמתאר דיאטה שעשויה להוביל לאיבוד משקל בטווח הקצר אך לא נבדק אם היא מועילה גם בטווח הארוך ואם היא עלולה לסכן לאורך זמן את הבריאות.
בת חן וולף, דיאטנית קלינית מוסמכת
דוקטורנטית, המחלקה למדעי הצמח
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.
הכתבה היא חלק ממדור "יש מקום לספק" העוסק בכשלים בעיסוק התקשורתי בסוגיות מדעיות. אין לראות בה כל הבעת עמדה לגבי הנושא שבו המאמר המקורי עוסק, אלא רק על אופן העיסוק שלו במדע.
