צוות מדענים רב-תחומי מנסה להפיק מעצמות ומיצירות אמנות חומר גנטי של אחד מגדולי האמנים ברנסנס, בתקווה להתחקות אחרי סוד גאוניותו של איש האשכולות המופלא
מומחים לאנתרופולוגיה, היסטוריה של האמנות, גנטיקה, מיקרוביולוגיה, גנאלוגיה ותחומים נוספים, מצרפת, איטליה, ספרד, קנדה וארה"ב, חברו יחד למיזם מדעי שאפתני במיוחד: להתחקות אחר עקבותיו וללמוד על חייו של אחד הגאונים הגדולים שידעה האנושות – לאונרדו דה וינצ'י.
לאונרדו, שנולד ב-1452, היה אולי המייצג הידוע ביותר של רעיון "איש הרנסנס". הוא עסק בארכיטקטורה, מתמטיקה, הנדסה, אנטומיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, בוטניקה, היסטוריה, פיזיקה, שירה ועוד, נוסף על היותו פסל וצייר. למרבה הצער הוא מיעט מאוד לפרסם את ממצאיו הרבים והמצאותיו בימי חייו.
הרוב המכריע של כתביו, כולל מחברותיו האישיות, ראה אור רק שנים רבות לאחר מותו, אחרי שרבים מגילוייו והמצאותיו כבר התגלו והומצאו מחדש בידי מדענים אחרים. למרות זאת, כשהמחברות שלו עשו את דרכן לבסוף אל עיני הציבור, החוקרים שקראו אותם נדהמו מעומק ההבנה שהראה בתחומים כה רבים, ובמיוחד מהחדשנות והדמיון שהפגין בהמצאותיו.
כבר במאה ה-15 תכנן לאונרדו מכונות מעופפות וכלי רכב משוריינים, ניתח מאובנים והסיק מהם על השינויים הגיאולוגיים שעברו על כדור הארץ, חקר את השפעות ההזדקנות על הפיזיולוגיה של האדם, ועוד כהנה וכהנה. מרוב שהיה פורה, והקדים את זמנו בכל כך הרבה נושאים, שחוקרים מאוחרים כינו אותו "על-אנושי".
אף שבני דורו של לאונרדו לא נחשפו לרוב כתביו, הם הכירו היטב בגאוניותו ובעיקר בכישרונו כצייר. בהתחשב בכך, אפשר היה לצפות שמקום קבורתו יהפוך לאתר עלייה לרגל. אך לא כך היה. לאונרדו מת בשנת 1519 ונקבר בטירת אמבואז שבעמק הלואר בצרפת, שם שהה בשנות חייו האחרונות. ב-1802 נהרסה הקפלה (בית התפילה) שבה היה טמון.
מתחת לאדמה
רק ב-1863, במהלך חפירות שנעשו באתר, נמצא ארון מתים מאבן שהכיל שלד וגולגולת גדולה, ולא הרחק ממנו שבר אבן שעליו היה אפשר לקרוא בקושי את האותיות LEO DUS VINC. שבר האבן, יחד עם גודלה הבלתי רגיל של הגולגולת שנראתה מתאימה לאכסון מוח כה יוצא דופן, הביאו את החוקרים למסקנה שאלה הן עצמותיו של הגאון האיטלקי. החוקרים יצרו עותק של הגולגולת, אך היא עצמה נעלמה במרוצת השנים. גם עצמות השלד נעלמו, התגלו מחדש, וב-1874 נקברו בקפלה אחרת באותה טירה, שם הן נמצאות כנראה עד היום.
אבל של מי בעצם העצמות הללו? אי אפשר לדעת בוודאות שהעצמות שנמצאו ב-1863 אכן שייכות ללאונרדו, או אפילו שהעצמות שנקברו ב-1874 הן אכן אלה שנמצאו 11 שנים קודם לכן. אחת המטרות העיקריות של המיזם החדש, המפורט במהדורה מיוחדת של כתב העת Human Evolution, היא לוודא שהעצמות בטירת אמבואז הן אכן "הדבר האמיתי".
החוקרים מתכוונים לתקוף את הבעיה מכמה כיוונים. קודם כל הם מקווים להשוות את ה-DNA שיילקח מהעצמות האלה ל-DNA שבעצמות של קרובי משפחה של לאונרדו.
המשימה אינה פשוטה כלל. ידוע שאביו וכמה מאחיו למחצה קבורים מתחת לרצפת כנסייה בפירנצה, אך זו עברה מאז שיפוצים ושינויים רבים, כולל החלפה של הרצפה. החוקרים מתכוונים לחפש את העצמות בעזרת מסמכים ישנים של הכנסייה, בשילוב עם טכנולוגיות חדישות כגון מכ"ם לאיתור חללים תת-קרקעיים, בתקווה להשיג מהן דגימות. את שרידי הגופה של אמו יהיה כנראה קשה אף יותר למצוא, משום שאין תיעוד מדויק של מקום קבורתה.
כיוון אחר לבדיקה גנטית הוא נסיון לאתר קרובי משפחה רחוקים של לאונרדו החיים כיום. בעזרת רישומים עתיקים מנסים החוקרים לבנות אילן יוחסין שיוביל אותם אל הקרובים האלה. הם מעוניינים בעיקר בבני משפחתו דרך השושלת הגברית – למשל, בן-בן-בן-(וכו')-בנו של אחיו למחצה של לאונרדו. הסיבה היא שכרומוזום Y עובר מאב לבן, ולגברים האלה צפוי להיות אותו כרומוזום Y כמו בן משפחתם המפורסם.
להפיק מידע על אורחות חייו ותזונתו של דה-וינצ'י. הציור "הערצת שלושת החכמים" | מקור: ויקיפדיה
צבעים תורשתיים
החלק השאפתני ביותר כנראה בפרויקט הוא הניסיון להשיג דגימות DNA של לאונרדו עצמו דרך יצירותיו. לאונרדו נהג פעמים רבות למשוח צבע על תמונות באצבעותיו, והחוקרים משערים כי אפשר יהיה לאסוף מהציורים תאי עור של האמן עצמו. הם יצטרכו לנסות לאסוף את התאים בשיטות עדינות במיוחד, כדי להימנע מכל נזק ליצירות האמנות. כמו כן החוקרים מקווים כי ה-DNA שעל הציורים שרד במשך מאות שנים ולא התפרק או הזדהם. החוקרים כבר החלו כבר לנסות להשיג דגימות כאלה מהציור "הערצת שלושת החכמים" – יצירה מוקדמת יחסית של דה-וינצ'י המוצגת במוזיאון אופיצי בפירנצה ונמצאת כעת בתהליך טיפול ושימור. בעתיד הם מקווים לבחון עוד ציורים, רישומים וכתבים של לאונרדו כדי להפיק מהם DNA וטביעות אצבע.
אם בסופו של דבר אכן נדע בוודאות היכן שוכנות עצמותיו של לאונרדו ונוכל לבדוק אותן ולקבוע את רצף הגֶנום שלו, מה נוכל ללמוד מכך? מהגֶנים יוכלו החוקרים להסיק דברים רבים על מראהו החיצוני (מעבר למה שאנו יודעים כבר מהדיוקן העצמי שלו...), וגם על מחלות שהיה עלול לסבול מהן. מהעצמות עצמן נוכל ללמוד עוד הרבה יותר על אורחות חייו: התזונה שלו, מצבו הבריאותי ואפילו מקום מגוריו בתקופות שונות של חייו. אולי משהו בנתונים הללו ייתן לנו רמז למה שהפך את ליאונרדו ל"על אנושי", בשכלו ובכישוריו הרבים.
החוקרים מקווים עוד כי הטכניקות שיפותחו וישוכללו במהלך המיזם יוכלו לשמש במיזמים נוספים לשחזור הגֶנום של דמויות מפתח בהיסטוריה האנושית. יוזמי הפרוייקט מקווים להציג את ממצאיהם ב-2019, בדיוק בזמן שבו נציין 500 שנה למותו של האמן הגאון. יש משהו הולם להפליא בכך שמומחים מתחומים רבים ושונים כל כך, חוקרים בטכניקות חדשניות את חייו של "איש הרנסנס" והממציא האולטימטיבי. אם לאונרדו דה וינצ'י היה שומע על המיזם, אפשר להניח שהוא היה מרוצה.
