תאים מהונדסים נגד מחלות אוטואימוניות

במחלות אוטואימוניות, מערכת החיסון תוקפת את הגוף עצמו. כדי לטפל במחלה יש לדכא את מערכת החיסון, וכך לפגוע ביכולתה להגן על הגוף מפני זיהומים וסרטן. חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב מצאו דרך לסלק רק את התאים המייצרים נוגדנים נגד תאי הגוף וגורמים למחלה אוטואימונית, בלי לפגוע בתפקודים אחרים של מערכת החיסון.

החוקרים, בראשות איימי פיין (Payne) ומייקל מילון (Milone), פיתחו טכניקה המבוססת על אסטרטגיה לטיפול בסרטן, שבה מהנדסים תאי T של מערכת החיסון ומעניקים להם יכולת גבוהה להשמיד תאים סרטניים מסוימים. הקולטנים של תאי T אלה מהונדסים כך שמשולב בהם נוגדן ספציפי למרכיב של התא הסרטני. קולטנים כאלה נקראים קולטנים כימריים (CAR). הטיפול בחולי סרטן כולל נטילת תאי T מגופם, ביטוי של הקולטנים הכימריים בתאים אלה, גידול של התאים המהונדסים בתרבית והזרקתם לחולה.

טכנולוגיה זו, שפותחה בישראל, מופעלת בהצלחה נגד סרטני דם כגון לוקמיה ולימפומה. החוקרים שיערו כי היא יכולה לסייע בטיפול בטווח רחב של מצבים רפואיים אחרים – ובהם אוטואימוניות ודחיית שתלים. הטיפול מתאים למחלות סרטן שבהן תאי B, המייצרים נוגדנים, מתרבים בלי שליטה. "חשבנו שנוכל להתאים את הטכנולוגיה הזאת, שמשמשת לטיפול בסרטן, גם ל'סיכול ממוקד' של תאי ה-B שגורמים למחלות אוטואימוניות," אמר מילון.

קולטן ספציפי
במחקר החדש התמקדו החוקרים במחלת Pemphigus vulgaris (בקיצור: PV), שבה מערכת החיסון תוקפת את החלבון Dsg3, המסייע לתאי עור להיצמד זה לזה. המחלה מובילה לשלפוחיות בעור והיא כמעט תמיד קטלנית. לאחרונה פותחו טיפולים למחלה המתבססים על דיכוי נרחב של מערכת החיסון. כדי לטפל במחלה מבלי לגרום לדיכוי כזה, הפוגע כאמור בהתמודדות מערכת החיסון עם זיהומים, תכננה קבוצת המחקר קולטן CAR שנועד לגרום לתאי ה-T של החולים לתקוף רק תאי B המייצרים נוגדנים לחלבון Dsg3.

הקולטן שפיתחה הקבוצה הוא למעשה תת-סוג של CAR הנקרא CAAR (קולטן כימרי של נוגדנים עצמיים, Chimeric AutoAntibody Receptor), המציג מקטעים של Dsg3. כדי שתאי B יתחילו לייצר נוגדנים, עליהם להיצמד תחילה לאַנְטִיגֶן – המולקולה שהנוגדן מזהה וקושר. אבל במקרה של תאי CAAR, החלקים של Dsg3 משמשים מעין פיתיון לתאי ה-B שמייצרים נוגדנים נגדו. כשתאי ה-T המהונדסים נצמדים לתאי ה-B הבעייתיים, הם משמידים אותם, וכך יכולים לכאורה לעצור את המחלה.

לאחר שבחנו כמה גרסאות של הקולטן המהונדס, מצאו החוקרים גרסה שפעלה היטב בתרבית תאים ואפשרה לתאי ה-T להשמיד את התאים המייצרים נוגדנים ל-Dsg3, ובהם תאים שמקורם בחולי PV. בשלב הבא בחנו החוקרים את התאים המהונדסים בעכברים המשמשים כמודל של PV. התאים המהונדסים פעלו היטב, הרגו באופן ספציפי תאי B התוקפים Dsg3 ומנעו את היווצרות השלפוחיות ותסמינים אחרים של המחלה האוטואימונית. החוקרים אף לא הבחינו בתופעות לוואי העשויות להיגרם מפגיעה בתאי B תקינים, שאינם תוקפים את הגוף.

כעת מתכננת הקבוצה לבחון את הטיפול גם בכלבים, המפתחים PV, לעתים אף קטלנית. לדברי פיין, הצלחה של טיפול כזה עשויה להביא לפריצת דרך ברפואה הווטרינרית ואולי אף לסלול את הדרך לבדיקת הטיפול בבני אדם. כמו כן, חוקרי הקבוצה מתכוונים להתאים את טכנולוגיית CAAR למחלות אוטואימוניות נוספות, וכן לטיפול נגד דחיית שתלים, הדורש כיום דיכוי של מערכת החיסון לתקופה ממושכת.