המרכז לבקרת מחלות מזהיר מפני עלייה בשכיחות הזיהומים ביצור החד תאי, האחראי למחלת שלשולים לא נעימה ואף מסכנת חיים
קריפטוספורידיום (Cryptosporidium), הוא טפיל חד תאי שמדביק בעלי חיים רבים. עד כה זוהו כארבעים מינים שלו, מהם 17 שמדביקים בני אדם.
הטפיל גורם למחלה שלשולית המכונה קריפטוספורידיוזיס, המתאפיינת בשלשול מימי חמור, הקאות, חום וכאבי בטן עזים. אצל אנשים שמערכת החיסון שלהם תקינה, המחלה יכולה להימשך כמה שבועות ולחלוף בסופו של דבר מעצמה. אולם אנשים שמערכת החיסון שלהם מוחלשת, כגון קשישים וחולי סרטן, עלולים לסבול מהמחלה חודשים ואף שנים, עד כדי סכנת חיים. קיימת רק תרופה מאושרת אחת לשימוש נגד קריפטוספורידיוזיס, ניטזוקסניד (Nitazoxanide), והיא מותרת לשימוש רק מעל גיל שנה ורק אצל בני אדם שאינם מדוכאי חיסון.
ממי השתיה אל תאי האפיתל במעי
הטפיל מועבר בבליעה של מזון או מים מזוהמים. לאחר הבליעה הוא נצמד לתאי אפיתל במעי הדק ונכנס אליהם. התאים האלה מצפים את דפנות המעי ומאפשרים ספיגה של חומרי מזון ומים מהאוכל שנכנס למערכת העיכול. הטפיל מתרבה בתאי האפיתל, משבש את פעולתם התקינה, וכך מפריע למעיים לעכל מזון ולספוג מים. כתוצאה מכך נגרם שלשול חריף ומימי, שמכיל בתוכו אלפי טפילים חדשים.
לקריפטוספורידיום יש דופן עבה ועמידה במיוחד, שמאפשרת לו לשרוד בתנאי סביבה קשים. הדופן עמידה אפילו לכלור – חומר חיטוי נפוץ שמשמש בין השאר לשמירה על איכות המים בבריכות שחייה. התכונה הזאת מאפשרת לו לשרוד בתנאים קשים שהורגים את רוב החיידקים, הנגיפים וטפילים מחוללי מחלה אחרים, ומקלה עליו לזהם מקורות מים.
הקריפטוספורידיום אכן אחראי לזיהום המים החמור ביותר בתולדות ארצות הברית: בשנת 1993 התרחש זיהום של קריפטוספורידיום במתקן לטיהור מים במילווקי. כתוצאה מכך הוזרמו מים שורצי טפילים לבתיהם של יותר מ-1.6 מיליון תושבים, שמהם נדבקו בתוך שבועיים 403 אלף אנשים בקריפטוספורידיוזיס.
הטפיל בתמונה שצולמה במיקרוסקופ אלקטרונים חודר | מקור: Photo Science Library
איך אפשר להתגונן מפני הטפיל?
רשויות הבריאות במדינות רבות מנטרות באופן שוטף כל התפרצות של קריפטוספורידיוזיס, על מנת לאפשר איתור מוקדם של ההתפרצויות ולהגביל את התפשטותן. המרכז לבקרת מחלות בארה''ב (CDC) פרסם לאחרונה נתונים על התפרצויות של המחלה בארצות הברית בשנים 2017-2009 ומצא כי מספר ההתפרצויות של המחלה גדל ב-13 אחוז מדי שנה, ושהן מתרחשות בעיקר בחודשי הקיץ. ברוב המקרים (67 אחוז), מקור הזיהום הוא בליעה של מים מזוהמים, בעיקר בבריכות ובפארקי מים. שאר ההידבקויות מיוחסות למגע עם חיות משק (11 אחוז מהמקרים), מגע עם אדם נגוע, בעיקר בין ילדים במעונות ובגנים (10 אחוזים), וצריכת מזון מזוהם (4 אחוזים, רובם עקב שתיית חלב לא מפוסטר.
לאור הממצאים הללו, ומאחר שלא ברור כרגע מהי הסיבה לעלייה המתמדת בתפוצת הקריפטוספורידיוזיס, פרסם המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן בארצות הברית שורה של המלצות והנחיות שנועדו לבלום את הפצת הקריפטוספורידיום וההדבקה בו.
ראשית, הם ממליצים להיזהר לא לבלוע מים בבריכות ציבוריות. אם אתם סובלים משלשולים, הימנעו משחייה בבריכות ציבוריות לפחות שבועיים אחרי ההחלמה. בנוסף, אין לשלוח ילדים ופעוטות הסובלים משלשולים לגן או לפעוטון מחשש להפצת המחלה. אם התרחש זיהום של קריפטוספורידיום בפעוטון, ה-CDC ממליצים לחטא משטחים במי חמצן ולא בחומרי ניקוי המבוססים על כלור. כמו כן יש להקפיד על רחיצת ידיים קפדנית אחרים שבאים במגע עם בעלי חיים ולהימנע מצריכת מזון (חלב, סיידר תפוחים וכדומה) שאינו מפוסטר.
