איזה טעם יש למים?

כשאנו שותים כוס מים יש הרגשה הנעימה כשהמים נוגעים בלשון. מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Neuroscience מראה שלא מדובר בסתם תחושה אלא בטעם של ממש. לדברי החוקרים, יש חרקים המסוגלים לחוש בטעם של מים, אבל אצל יונקים לא מוכר מנגנון כזה.

מים מרגישים לנו תפלים כשאנחנו שותים אותם, אבל אותה תחושה של נוזל שנוגע לנו בלשון היא גם סוג של טעם. בשביל להראות את זה, לקחו החוקרים קבוצה של עכברים ונתנו להם לשתות מים בטעמים שונים ומים רגילים. החוקרים ראו שממש כמו שמים מתוקים או מלוחים הפעילו את בלוטות הטעם, כך גם מים רגילים הפעילו אותן. לעומת זאת, תמיסת רוק מלאכותי לא הפעילה את בלוטות הטעם.

השלב הבא היה לנסות להבין אילו בלוטות טעם מפעילים המים. החוקרים חסמו את הטעמים השונים באמצעים כימיים וגנטיים וראו שרק כאשר חוסמים את קולטני הטעם החמוץ, חישת המים נפסקת. כלומר, ייתכן שלטעם החמוץ יש תפקיד נוסף. מעניין שהרף הדרוש להפעיל את תחושת המים היה נמוך מהרמה הנדרשת לגרום תחושה של חמיצות בפה.

בשלב הבא ניסו החוקרים להבין אם אכן מדובר בתופעה בעלת משמעות פיזיולוגית, או פשוט סוג של "רעש רקע", משום שמדובר ברמה נמוכה ממה שדרוש להפעיל את חוש הטעם. כדי לבדוק זאת השתמשו החוקרים באופטוגנטיקה, שיטה המאפשרת להנדס תאים, בעיקר תאי עצב, כך שיפעלו בתגובה לאור בצבע מסוים. החוקרים יצרו עכברים שתאי חוש הטעם שלהם רגישים לאור כחול. הם נתנו לעכברים בקבוק ריק ממים, שבתוכו היה פנס כחול. כשהעכבר בא לשתות הדליקו את הפנס, האור הכחול הפעיל את תאי העצב והעכברים התחילו ללקק את הבקבוק עוד ועוד אפילו שלא יצאו ממנו כלל מים. הם הרגישו כאילו מים זורמים לפיהם והמשיכו לשתות, אך המוח שלהם לא קיבל את האות שהבטן מלאה במים ולכן הם לא הפסיקו במשך דקות ארוכות.

השאלה שנשארת היא למה צריך את הטעם הזה? החוקרים נתנו לעכברים צמאים לשתות מים או שמן, והעכברים, כמובן, העדיפו את המים על פני השמן. לעומת זאת, כאשר חזרו על הניסוי עם עכברים שהטעם החמוץ נוטרל אצלם, העכברים שתו גם מים וגם שמן. נראה, אם כך, שמטרת הטעם הזה היא לזהות מים ולהבדיל אותם מנוזלים אחרים.