גם הרעלים הקטלניים ביותר לא ישפיעו מתחת לריכוז מסוים. מצד שני, אפילו חומרים תמימים כמו מים עלולים להיות רעילים בכמות גדולה מדי. הסוד הוא במינון

ציאניד הוא רעל חריף שכמות זעירה ממנו יכולה להרוג אדם תוך שניות. השם ציאניד מקושר לשני סוגים תרכובות כימיות דומות, גם לגז 'מימן ציאנידי' – HCN בסימול הכימי, כלומר חומר המורכב מימן (H) פחמן (C) וחנקן (N), וגם לכל משפחת התרכובות הכימיות שמכילות את היון ציאנו -CN - למשל נתרן ציאנידי או אשלגן ציאנידי. בכל המקרים החומר רעיל מאוד, והרעילות נובעת מהיון ציאנו שמשבש את הפעילות הביוכימית של אנזימים רבים בגוף (אנזימים המכילים מתכות שאליהם נקשר) – שהעיקרי שבהם הוא אנזים בשם ציטוכרום אוקסידאז שמשתתף בתהליך הנשימה התאית ויצור האנרגיה בתאים. עצירת פעילותו עוצרת בעצם את ספיגת החמצן על ידי התאים וגורמת למוות מהיר שלהם.

בבליעה, כ-200 מיליגרם של תרכובת ציאניד יגרמו למוות תוך דקות, ובנשימה של גז – אפילו תערובת של 270 חלקי מיליון שלו באוויר (0.027%) קטלנית. למעשה מימן ציאנידי הוא הגז שבו השתמשו הנאצים במחנות הריכוז בשואה, שידוע יותר בשם המסחרי "ציקלון בֶּה".

ובכל זאת אפשר לשתות תמיסת ציאניד ולהישאר בחיים כפי שאפשר לראות בסרטון הבא, (מבית היוצר של Cody'sLab – ערוץ שמדגים ניסויים כימיים מסוכנים רבים. אסור לנסות בבית!)

הסיבה שקודי הצעיר שהופיע בסרטון לא הורעל למוות, נובעת מהעובדה הפשוטה שהוא שתה כמות ציאניד הקטנה פי 60 מהכמות הקטלנית עבורו. לפי עדותו בסרטון, בקושי חש במשהו. למעשה סביר שכל אחד מאתנו אוכל מדי פעם ציאניד – ושורד. במזונות רבים, כמו שקדים מרים, יש ציאניד בכמות קטנה.

המסקנה הכללית מהניסוי המסוכן שבסרטון היא שבכל פעם שמישהו אומר שמשהו "רעיל", תמיד חייבת לבוא השאלה: "באיזה מינון?". למעשה כל חומר יכול להיות רעיל, אפילו מים: שתייה של 6-3 ליטרים של מים בפרק זמן קצר תוביל להרעלת מים שיכולה להוביל אפילו למוות. כלומר מהבחינה הזו גם מים הם רעל.

גם הוויטמינים הם רעלים במינון מסוים. בטח תופתעו לדעת שוויטמין D בכמות ממוצעת של 43 מיליגרם לכל ק"ג משקל גוף תהרוג 50% מאוכלוסייה של חולדות מעבדה תוך זמן קצר בחשיפה אוראלית (דרך הפה). בהנחה של רעילות דומה בבני אדם, זה אומר שכ- 3 גרם בלבד של ויטמין D יספיקו להרוג אדם השוקל 70 ק"ג. לא מפתיע שהויטמין משמש כרעל להדברת מכרסמים במדינות רבות. נשמע מבהיל? האם זה הזמן לזרוק גלולות של ויטמין או טיפות ויטמין שנתנו לתינוק? צריך להסתכל שוב על המינון, ועל הסכנה למינון רעיל. גלולות לתוספת ויטמין D מכילות כ-400 יחידות בינלאומיות ממנו, כלומר כ- 10 מיקרוגרמים (כמות אפסית). זה אומר שכדי להגיע למינון הרעיל (3 גרם) יש לבלוע לא פחות מ-300,000 אלף כדורי ויטמין... לא נשמע כמו דרך יעילה להרעיל.

הרבה פעמים בתקשורת אוהבים להציג בדיקות מעבדה בהם מצאו חומר X במים או באיזה מוצר מזון, ואז עוברים לפרט את ההשפעות המפחידות של החומר על הגוף. כשעושים זאת בלי לציין מה המינון הרעיל של החומר (וזה מה שבדרך כלל עושים) זה חסר משמעות לחלוטין! ואכן ברוב המקרים כשמתעמקים בנתונים לרוב מוצאים כי המינון שנמצא הוא מאית / אלפית / מיליונית או אפילו פחות מכך, וההפחדה הייתה מיותרת.

במיהול גדול אפשר להפוך כל חומר לחסר השפעה לחלוטין. דוגמה נוספת לכך הן "תרופות" הומאופתיות, שבהן מוהלים חומרים רעילים ביותר במים בצורה כל כך רבה (לעיתים עד כדי כך שאין כל חומר במים) כך שהם מאבדים כל השפעה על הגוף, ולמעשה מותרים לשימוש ללא כל בדיקה (או השפעה).

אז בפעם הבאה שמישהו מספר לכם שמצאו "רעל" היכן שהוא בכמות מסוימת, דרשו לדעת מה המינון הרעיל של החומר. כמעט תמיד יתברר לכם שהמינון שמצאו רחוק מאוד מהמינון הרעיל, ושאין סיבה לבהלה. כי כל מה שאנחנו מכניסים לגופנו הוא בעצם "רעל" במינון נמוך.

13 תגובות

  • אנונימי

    הרעלה

    אני חושד שהורעלתי (אולי רעל עכברים) מספר פעמים לפני כשנתיים...זה התחיל בשלשול מיימי פתאומי שנמשך חודשיים רצוף ולאחר מכן הרגשתי חסר אנרגיות לחלוטין...מבן אדם פעיל הפכתי לאדם שלא יכול להתרכז ושישן 16 שעות ביום. בקושי יכול לתפקד (נרדם בעמידה - ליטרלי ספיקינג)...במשך השנתיים הגוף שלי התאושש לאט לאט אבל לא לחלוטין. מערכת העיכול שלי לא התאוששה לגמרי אני ישן 7 שעות בלילה ( עם קשיי נשימה) ומצליח לתפקד במשך היום אבל עם רמות אנרגיה הרבה יותר נמוכות ממה שהייתי רגיל לפני ההרעלה. האם אפשר לעשות משהוא בנדון אחרי שנתיים של חשיפה לרעל?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאיתי נבו

    ייעוץ רפואי

    תודה על התגובה. הכתבה היא כללית - לטיפול פרטני יש לפנות לייעוץ רפוי מתאים

  • אנונימי

    הסרטון מקוטע פעמיים, כך שכל ה

    הסרטון מקוטע פעמיים, כך שכל ה״ניסוי״ הזה מפוברק.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אין יכולת

    אין לי יכולת לדעת אם הוא פיברק או לא, בסרטים אפשר לביים הכל, גם אם לא היה חיתוך בסרט, אינך באמת יכול לדעת שהאבקה הלבנה היא ציאניד ולא מלח, כך שחיתוך לא מוכיח לכאן או לכאן. זאת אומרת גם אם לא היה חיתוך זה לא היה מוכיח כלום - אבל אני מסתמך על ארבעה דברים שמעידים לי הסרט אותנטי:
    הראשון, כאמור - אם רצה לפברק - יכל פשוט לשים מלח בקופסא, ואז הסרט היה ללא חיתוך, בלי כל התעסקות עם ציאניד.
    השני, היוטיובר המופיע קודי - הוא יוטיובר מאוד אמין ומדוייק במדע, בעשרות סרטים שהעלה לרשת.
    השלישי, היה לו סרט ישן בערוץ, שהסרט הזה זה רק הפקה מחודשת שלו - ששם הסרט צולם במצלמה פשוטה ללא עריכה בכלל.
    הרביעי, הריכוז של הציאניד אותו שותה הוא אכן לא קטלני. ציאניד בריכוז לא קטלני יש אפילו במאכלים שונים שאנו אוכלים, כך שליבת הסרט היא אמת לחלוטין. וזה ממילא הלקח החשוב - שכל דבר יכול להיות רעיל או לא רעיל - תלוי במינון.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אנונימי

    וורפרין - קומדין

    כנ"ל בתרופה קומדין הפועלת דיכוי יצור ויטמין K בכבד לטיפול כנוגד קרישה.
    ישנו איזה "גאון" אחד מורה בבית ספר כלשהו לרפואה אלטרנטיבית שנאם בפאטוס:
    "קומדין הוא רעל עכברים וחולדות במקור" ואני הקטן הסברתי לסטודנטים בדיוק את תמצית המאמר שלך,
    שהכל רעיל למעשה אפילו מים וכו' והכל תלוי במינון.
    ישר כוח ותודה.
    בברכה, ניסים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    חן חן

    משעשע.
    בשולי הדברים - הביטי 'רפואה אלטרנטיבית' לא מקובל עלי. אם יש משהו שמוכח שעובד לסיוע לאנשים חולים- זה פשוט רפואה. אם זה לא באמת עובד - זה לא רפואה. אבל אין דבר כזה רפואה אלטרנטיבית לטעמי.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ניסים

    בהחלט (:

    בין חסידי הרפואה "הקונבנציונלית לאלטרנטיבת" זה די משעשע לראות את משחקי האגו הנ"ל.
    תמיד אמרתי למורת רוחם שאין דבר כזה אלטרנטיבה לרפואה מקסימום רפואה משלימה.
    וגם בקופות ובבתי החולים יש מרפאות חוץ הנקראות בשם "רפואה משלימה/טבעית אינטגרטיבית."
    כחלק מהכשרת הסטודנטים ישנם לימודי חובה ב"רפואה מערבית" אנטומיה/פיזיולוגיה רוקחות ופתולוגיה הניתנים על ידי רופאים ורוקחים לקראת סוף שנות לימודיהם בתחומים הנ"ל.
    ואגב, ההבדל בנוגע לרעילות הקומדין לויטמין D שקומדין באמת פותח כרעל עכברים ב1948
    https://www.hayadan.org.il/blood-mice-brothers-190113
    בברכה,
    ניסים

  • מתעניין

    סיגריות

    משיטוט בעבר באינטרנט קראתי כי אחד מתוצרי הלוואי של עישון סיגריות הוא hydrogen cyanide. מעניין אותי לדעת האם אי פעם אדם מת ספציפית כתוצאה מחשיפה של ציאניד בעקבות עשן הסיגריות? מן הסתם שסיגריות כוללות חומרים קרצינוגנים אחרים, אך אני שואל ספציפית על מקרה מתועד שבו אדם קיבל הרעלת ציאניד בעקבות עישון ומת. (ד"א, לא מעשן, שונא סיגריות, סתם שואל שאלות ספציפיות).

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    ציאניד בעשן סיגריות

    דבר ראשון אתה צודק, יש ציאניד בעשן הסיגריות שמגיע עד רמות של 1.5 מיליגרם לסיגריה:
    https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4518591/
    (כאשר הרמות ה'מותרות' על ידי הרשיויות הן עד 0.01 מיליגרם).
    למעשה, המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית (ה- CDC) מציין עישון כמקור מרכזי לחשיפה לציאניד, עבור אנשים שלא עובדים עם החומר בתעשייה.
    https://emergency.cdc.gov/agent/cyanide/basics/facts.asp
    לא מצאתי איזכור לאדם שמת מהרעלת ציאניד מסיגריה, אולם תופעות הלוואי הראשוניות של הרעלת ציאניד הן – כאב ראש, סחרחורת, חולשה, דופק מהיר, בחילה והקאה, ואלו תופעות לוואי שמעשנים לפעמים מדווחים. אז באמת אולי זה נגרם (לפחות חלקית) בגלל הציאניד שבעשן? (אני לא יכול לפסוק).
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • אבי יונת

    עמידות לרעלים

    איך הגוף מפתח עמידות לרעלים שונים? האם גם זה תלוי במינון?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    פיתוח עמידות לרעלים

    עמידות לרעלים מכונה מיתרידטסיזם (Mithridatism) על שם מיתרידטס השישי – שהיה אחד ממלכי יוון, שחשד שאימו (!) מנסה להרעיל אותו ולכן אסף מספר רעלים שהיו נפוצים בזמנו והחל לצרוך אותם במינונים נמוכים על מנת לפתח עמידות להרעלות.
    העמידות תלוייה ברעל עצמו, ולא לכל הרעלים אפשר בכלל לפתח עמידות. למשל להרעלת מתכות ככל הנראה אי אפשר: כי או שמינון המתכת הרעילה נמוך מדי ולא עושה כל פגיעה בגוף, או שהוא כבר גורם נזק (אין ריכוז ביניים).
    להכשות נחש אפשר לפתח עמידות, וישנם לוכדי נחשים, ולוחמים במזרח אסיה שפיתחו עמידות מוחלטת גם לרעלי הנחשים הארסיים ביותר. אין הרבה מחקרים בנושא (https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21320133) וככל הנראה דרוש שהרעל יעורר תגובה בגוף גם בכמות קטנה. למשל רעלי נחשים הם לרוב פפטידים (חלבונים קצרים) שגם מעוררים את מערכת החיסון כך שממש אפשר ליצור תגובה של מערכת החיסון כנגדם.
    בנוסף – חשיפה מתמשכת לרעלים גורמת לכבד (שמפרק הרבה מהרעלים) גורמת לכבד ליצר עוד מהאנזימים המפרקים אותם, כך שעם הזמן רעל מתפרק מהר יותר בגוף.
    אפשרות אחרת לעמידות היא עמידות על ידי מערכת העצבים – למשל נרקומנים של הרואין (שפועל על מערכת העצבים) צורכים באופן סדיר מנות סם הגבוהות פי כמה ממנה קטלנית עבור אדם שלא מכור לסם: http://www.druglibrary.org/schaffer/Library/studies/cu/cu12.htm
    וזאת בגלל עמידות שמערכת העצבים הסתגלנית מפתחת להשפעות הסם.
    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • ניסים

    השאלה היותר מעניינת היא האם

    השאלה היותר מעניינת היא האם במקרים אלו אין אפקט מצטבר, דהיינו במתכות כבדות למשל ידוע הן נצברות באיברים או רקמות מסויימות וקשה עד בלתי ניתן להוציאם משם.. האם כך גם בשאר הרעלים שאנו צורכים במזון או בשתיה וכו' האמנם?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    תלוי ברעל

    כמו שכתבת - יש חומרים הנוטים להצטבר כמו מתכות (עופרת לדוגמא) ואז צריכה בכמות קטנה רק תגרום להרעלה כרונית, ויש חומרים שלא, פשוט תלוי בחומר הספציפי.

    בברכה
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע