בעקבות ההכרזה של ראש הממשלה כי הוא ממוצא ספרדי: איך עובדות בדיקות גנטיות והאם אכן אפשר להתחקות באמצעותן אחר מוצאו של אדם?
ראש הממשלה נתניהו הכריז השבוע שבדיקה גנטית העלתה שמוצאו מיהודי ספרד. בדיקות DNA אכן מאפשרות לאנשים לחקור את תולדות המשפחה שלהם. הבדיקה המוכרת ביותר היא בדיקת אבהות, שבה משווים בין סמני DNA. אלה מקטעים מוגדרים בצופן הגנטי של אדם כלשהו ושל אדם שעשוי להיות הורה ביולוגי שלו. אם מוצאים דמיון בקרוב למחצית מהסמנים של שני האנשים פירוש הדבר שיש סבירות גבוהה שהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה. אם הסמנים זהים לחלוטין מדובר בתאומים זהים, בשיבוטים או בדגימות מאדם אחד.
לבדיקת אבהות בוחרים בסמנים שהסיכוי שיהיו זהים אצל אנשים שאינם קרובי משפחה הוא אפסי. אך האם אפשר להשתמש בסמנים אחרים כדי להתחקות אחרי אבות אבותיו של אדם? כלומר, האם אפשר לדעת לפי ה-DNA מאיזו עדה בא אדם כלשהו?
התשובה היא כן, בערך. אחת הבדיקות העומדות לרשותנו, ובפרט לגברים שבינינו, היא בדיקה של כרומוזום Y, שנמצא כמעט אך ורק אצל זכרים. הכרומוזום הזה עובר מאב לבן ללא כל שינוי, פרט למוטציות אקראיות נדירות יחסית – ולכן נשאר פחות או יותר זהה מדור לדור. אם בודקים סמנים מסוימים על פני הכרומוזום שידוע שיש בהם שונות רבה מאדם לאדם, אפשר לקבוע אם שני זכרים מגיעים מאותה שושלת גברית.
באחת הבדיקות הפופולריות כיום בוחנים 67 סמנים על כרומוזום Y. אם שני הגברים חולקים ביניהם את כל 67 הסמנים, יש סיכוי של 50 אחוז שהם אחים או בני דודים, וסיכוי של 95 אחוז שהם חולקים "אב קדמון" משותף בששת הדורות האחרונים. ככל שלשני גברים יש פחות סמנים משותפים, כך פוחת הסיכוי שהם קרובי משפחה.
מתוצאות בדיקת כרומוזום Y אי אפשר לקבוע ישירות את המוצא של אדם – למשל אם הוא יהודי ספרדי או לא. עם זאת, כשמשווים את כרומוזום Y של אדם מסוים לזה של מיליוני זכרים אחרים ברחבי העולם, אפשר להלכה לזהות דפוס סמנים שמשותף לו ולקבוצה מסוימת של אנשים.
בדרך הזאת אפשר לקבוע באופן כוללני ביותר את מוצאו. הדפוס שמצאנו הוא הקבוצה שאליה הוא שייך – האנשים שאליהם הוא קרוב ביותר מצד השושלת הגברית שלו. בדיקת כרומוזום Y של יהודים שנחשבים כוהנים חשפה למשל שני דפוסי סמנים שמאפיינים אותם ומעידים שהם שייכים לאחת משתי שושלות גבריות של כוהנים. עם זאת, יש כוהנים שאינם שייכים לאף אחת מהשושלות האלו ודפוסי הסמנים האלה מופיעים גם בעמים שאינם יהודים – בעיקר אצל תימנים וירדנים.
דוגמת הכוהנים מדגישה כי ההימצאות של סמן מסוים אינה מעידה בהכרח על שייכות לקבוצה אתנית מסוימת או למוצא ספציפי. לכל אדם יש אלפי אבות קדמונים וחיפוש אחר סמני DNA יכול לחשוף רק חלק קטן מהם, וגם זה רק באופן סטטיסטי. אי אפשר לטעון שכוהן שאין לו סמן שמאפיין כוהנים אינו כוהן אמיתי, וגם לא נטען כי מורה לציור ירדני שנושא את הסמן הוא בעצם כוהן יהודי. הסמן כנראה אינו יהודי אלא מזרח תיכוני – עמים שחולקים מאגר גנים משותף.
ומה בנוגע למוצא ספרדי? יש כמה סמנים אופיניים ליהודים ממוצא ספרדי, אך אפשר למצוא אותם גם אצל אשכנזים, שידוע כי הדמיון ביניהם לספרדים רב. הממצא הזה אינו מפתיע והיה ידוע עוד לפני שעשו מבדקים גנטיים. רבים מיהודי ספרד ברחו למזרח אירופה כשנמלטו מהמגפה השחורה ואחרי גירוש ספרד, והביאו איתם את ה-DNA שלהם.
בנוסף, סמנים "ספרדים" קיימים כמובן גם בעמים שאינם קשורים כלל ליהודים. כמו כן חשוב לזכרו שמדובר רק בדפוס סמנים אחד, שאינו מגדיר את מוצאו של אדם. לדוגמה, כשבודקים את השושלת הנשית של יהודי אשכנז, ולא את הגברית, מגלים כי המוצא של רבים מיהודי אשכנז הוא בנשים מקומיות מהאזורים שאליהם הגיעו היהודים.