צורת הגבות – נפרדות או מחוברות – נקבעת על ידי הגנים. מחקר שנערך לפני מספר שנים מצא את אחד מהגנים האחראים לכך, לצד גנים המשפיעים על תכונות אחרות של שיער הראש והפנים
איך נראות הגבות שלכם?
נכון שעבור חלקנו התשובה תלויה פחות בגנים שלנו, ויותר בכמה זמן עבר מהתור האחרון אצל הקוסמטיקאית. אך בימים אלו של סגר, יותר ויותר אנשים חוזרים למראה המקורי שלהם, ששונה מאדם לאדם – לזה גבות עבות ולזה דקות, לחלק שתי גבות, ולאחרים רק גבה אחת, שמתחילה מעל עין שמאל וממשיכה בקו רציף מעל האף, עד הקצה של עין ימין. וכן, הגבה האחת גם היא רשומה בגנים שלנו. למרות שמדענים הניחו שהתכונה היא תורשתית, רק ב-2016 התפרסם המחקר הראשון שהצביע על גן שמשפיע עליה.
המחקר נערך על יותר מ-6,000 איש מדרום אמריקה וממרכזה, ממוצא אירופאי, אפריקאי, אמריקאי-ילידי או שילוב ביניהם. החוקרים לא חיפשו גנים מסוימים הקשורים דווקא לגבות מחוברות, אלא הסתכלו על מגוון של תכונות הקשורות בשיער: צבעו, צורתו, באיזה גיל הוא מלבין ובאיזה גיל הוא נושר, זקן סבוך או דליל אצל גברים ועוד. הם מצאו עשרה גנים שלא היו ידועים קודם לכן, והתברר שהם קשורים לתכונות מסוימות של שיער הראש או הפנים.
הגן הקשור לגבות מחוברות נקרא PAX3. עוד לא ברור כיצד בדיוק החלבון שמיוצר לפי הגן הזה גורם לגבות כאלה, אבל מחקרים קודמים הראו שהוא משפיע על מבנה הפנים, במיוחד על האזור שמעל האף, שבו הגבות מתחברות זו לזו. מוטציה בגן הזה עלולה לגרום לתסמונת ורדנבורג (Waardenburg), שמתבטאת באובדן שמיעה, כתמים לבנים על העור, מרחק גדול בין העיניים ועוד, וב-85 אחוזים מהמקרים – גם גבות מחוברות.
לשנות את השיער, מבפנים
כמו ברוב התכונות שאנחנו מדברים עליהן כאן – ורוב התכונות האנושיות באופן כללי – גם צורת הגבות, כולל מידת ההפרדה או החיבור ביניהן, לא נקבעת על ידי גן אחד. PAX3 משחק כנראה תפקיד מרכזי: אם יש לנו גרסה מסוימת שלו יש סיכוי טוב שיהיו לנו גבות מחוברות, ואם יש לנו גרסה אחרת, יותר סביר ששתי הגבות יהיו נפרדות. אבל נראה שגם גנים נוספים, שעדיין לא גילינו, משתתפים בקביעת התכונה הזו.
למה בעצם אנחנו רוצים לדעת איזה גנים משפיעים על איזו תכונה של השיער? אחת התשובות לכך היא: כדי שנוכל לשנות אותן. "אם נדע איך הגנים המעורבים בצבע השיער עובדים, אולי נוכל יום אחד לתכנן תרופות שישנו את צבע השיער שלנו 'מבפנים' בלי לצבוע אותו, לעצור או להאט התקרחות, או לעכב הלבנת שיער", כתב קאוצוב אדיקרי (Adhikari), שהוביל את המחקר, באתר The Conversation. "יש לכך פוטנציאל לשנות את הדרך שבה אנחנו רואים את עצמנו, ואחרים, לעד".
בצורה דומה, אולי נוכל יום אחד להשפיע גם על הגנים האחראים על הגבות, ולהפריד אחת ולתמיד את הגבה המחוברת לשתיים – או לחבר שתי גבות נפרדות לאחת רציפה, כתלות באופנה ובהעדפה האישית.
