נגיף הקורונה:
איך מונעים מגפה?

**כתבה מה-26.1.19, עודכנה ב1/3/20**

הדיווחים הראשונים הגיעו בסוף דצמבר 2019, מהעיר ווּהַאן בסין: נגיף חדש ומסתורי גורם לתסמינים דמויי שפעת. נגיפים אחראים לכמה מהמחלות הקטלניות ביותר שידעה האנושות, בהן אבעבועות שחורות, איידס, אבולה, וגם השפעת עצמה, שמגפות שלה קטלו בעבר מיליונים. אפשר להבין, אם כך, מדוע בכל פעם שמתגלה זן חדש של נגיף, הקהילה המדעית ממהרת לנסות להבין עד כמה הוא מסוכן לבני אדם, איך הוא מתפשט באוכלוסייה ובאיזו מהירות, ואיך אפשר להתגונן בפניו.

לאחר קביעת הרצף גנטי של הנגיף החדש, גילו חוקרים שהוא שייך למשפחת הקורונה-וירוס (Coronavirus). משפחה זו כוללת נגיפים מוכרים כמו ה"סארס"(SARS_CoV) וקרוב משפחתו שנקרא MERS_CoV. השם "קורונה", כתר, ניתן למשפחה בשל צורתם של הנגיפים כאשר מסתכלים עליהם במיקרוסקופ אלקטרונים. נגיפים ממשפחת הקורונה עוברים באוויר ופוגעים בדרכי הנשימה והעיכול, ברמות חומרה משתנות לפי הזנים השונים. הנגיף החדש, שקיבל את השם SARS-COV-2, נחשב לאלים יחסית וכבר גבה אלפי קורבנות ועשרות אלפי נדבקים תחילה בסין ואחר כך גם בשאר העולם. 

כמו כתרים מסביב. צילום צבוע במיקרוסקופ אלקטרונים של נגיפי קורונה | מקור: Science Photo Library

מנחשים לא נכון

נכון להיום אין חיסון מאושר נגד נגיפים ממשפחת הקורונה, ולכן הדרך העיקרית למנוע מגיפה היא ללמוד כיצד להימנע מהדבקה. כדי לעשות זאת עלינו להבין באיזה אופן הנגיף מתפשט, ומה מקורו. הדיווחים הראשונים על תחלואה מהנגיף החדש הגיעו מעובדים ולקוחות של שוק מקומי, שבו נמכרים בעיקר פירות ים אך גם בשר של חיות משק, יונקי בר וזוחלים. 

זהו פרט חשוב שכן ידוע שנגיפי הסארס וה-MERS הגיעו לראשונה אל בני האדם דרך חיות (zoonotic transmission). המעבר מחיות אל בני אדם מתאפשר כנראה הודות לרצף מוטציות שעובר הנגיף, שמאפשרות יצירת שרשרת הדבקה, ממין אחד לאחר. במקרה של סארס ו-MERS, לדוגמה, שרשרת ההדבקה החלה בעטלפים, ומשם עבר הנגיף ליונקים כמו גמלים וזבד הדקל, ולבסוף אל בני אדם. לאחר קביעת הרצף הגנטי של הנגיף החדש התחזקה ההשערה שגם הוא החל את דרכו בבעלי חיים: החוקרים מצאו דמיון רב בקוד הגנטי המעורב ביצירת המבנה החלבוני דמוי הכתר של הנגיף החדש לבין הזן שנצפה בעטלפים וגורם למחלת הסארס. ולכן שיערו החוקרים שמקור הנגיף החדש גם הוא בעטלפים. 

אך בזה לא תם הסיפור. השוואה נוספת בין זנים של נגיף הקורונה, שהתחשבה בדרך שבה המין המארח קורא את הקוד הגנטי, מצאה להפתעת החוקרים דמיון בין הנגיף החדש לזן של הנגיף המצוי בנחשים. בעקבות זאת, הועלתה ההשערה כי נחשים שניזונו מציפורים או עטלפים נדבקו בנגיף והפכו לחולייה בשרשרת ההדבקה. עם זאת, חוקרים אחרים מפקפקים בכך שנחשים הם אמנם המקור לנגיף, במיוחד לאור העובדה שלא מוכרים נגיפי קורונה בזוחלים אלא רק בעופות ויונקים. ככל הנראה הנגיף החל בעטלפים ומשם עבר לבעל חיים נוסף לפני שהדביק בני אדם.

עד שיימצא חיסון, ההגנה הטובה ביותר היא מניעת הדבקה. צעירות בווייטנאם עם מסכות פנים | צילום: Shutterstock

מניעת התפשטות

הבנה טובה יותר של הנגיף ומקורו תוכל לעזור לנו למנוע מעבר נוסף מחיות אל בני אדם, אך גם זה לא בהכרח יעצור את המחלה. נכון להיום ידוע שהנגיף מסוגל לעבור גם בין בני אדם, ומקרי הדבקה מדווחים במדינות רבות, בהן  ארצות הברית, איראן, אוסטרליה, צרפת, ומדינות נוספות במזרח אסיה וכמובן גם בישראל.

בינתיים ממשיכים המאמצים לבלום את התפשטות הנגיף, בעיקר בעזרת מיגון פיזי: ערים בסין שקרובות למוקד ההתפרצות נמצאות בהסגר רפואי, והתושבים מקבלים מסכות פנים. בארץ, משרד הבריאות מוציא עדכונים מדי יום בנוגע לאנשים שהגיעו ממדינות נגועות ובנוגע לתושבים שנדבקו והיכן שהו לפני שאובחנו כנשאים. במקביל, עובדים החוקרים על פיתוח טיפול וחיסון יעיל, אם כי לא סביר שיאושר כזה בחודשים הקרובים.