אין ספק שזיהום מזיק לסביבה – אבל האם ניקיון יתר מסכן גם הוא את הסביבה בחופי הים ואת בעלי החיים?
רובנו יודעים איך נראה חוף רחצה טיפוסי בבוא השקיעה, כשכולם הולכים הביתה: מלא זבל. אבל אל דאגה, העירייה מנקה ומחר בבוקר נמצא חוף נקי ומצוחצח. טוב ויפה? לאו דווקא. מחקרים מראים שניקוי יתר של החופים פוגע גם הוא בסביבה החופית והימית.
הפסולת בחופים היא בעיה רצינית ומורכבת. בעולם כולו, ובכלל זה בישראל, המבלים בחוף משאירים מאחור פסולה רבה, בעיקר פלסטיק. הרוח, הגלים והזרמים מפזרים אותה בים, שם היא פוגעת ביצורים החיים ובעקיפין גם בנו: מערכות אקולוגיות חופיות וימיות רבות נהרסות, תפוקת הדיג נפגעת וגם הדגים שאנחנו אוכלים מכילים חלקיקי פלסטיק.
רשויות רבות מוטרדות מהפן הסביבתי והאסתטי גם יחד – הרי תיירים לא אוהבים לבלות בחופים מלוכלכים. לכן במדינות רבות פועלים לצמצם את כמות הפסולת בים ובחופים. בישראל, למשל, השיק המשרד להגנת הסביבה ב-2005 את תוכנית חוף נקי, שמטרתה לעודד את הציבור ואת הרשויות לשמור על ניקיון החופים. התוכנית מציגה הישגים נאים, ונתוני מדד חוף נקי לאוגוסט 2018 מראים כי 63 אחוז מהחופים שנבדקו בארץ דורגו "נקיים" או "נקיים מאוד" – עלייה של ארבעה אחוזים לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
שמירה על חוף נקי היא כמובן מטרה מבורכת וחיונית לצמצום הנזקים לסביבה, אבל גם את זה צריך לעשות נכון. כיום ניקוי החופים מוכרזים והלא מוכרזים גם יחד מתבצע באמצעות גריפת החול ואיסוף ידני של האשפה, או מכונות ניקוי שנוסעות על החוף וגורפות את החול. הטיהור האינטנסיבי משאיר חוף נקי לחלוטין – לא רק מפסולת אלא גם מאצות, צמחיה טבעית ובעלי-חיים כמו חרקים, סרטנים וביצים של צבי ים.
בחופים מטופחים מדי יש פגיעה קשה במגוון המינים ובמערכת האקולוגית. חוף תל אביב | צילום: Shutterstock
מחקרים מראים שגריפת החופים וניקיון מוגזם שלהם משפיעים לרעה על מגוון המינים בחוף ובים. באחד המחקרים השוו החוקרים בין חופים סמוכים בניו ג'רזי שחלקם עוברים ניקוי מכני, חלקם עוברים גירוף ידני ואחרים הם חופים מוגנים שאינם עוברים טיהור אינטנסיבי וגישת האדם אליהם מוגבלת.
החוקרים תיעדו את כמות הצמחיה החופית וצמחיית הדיונות הטבעית לאורך הרצועה במשך 12 שנה. הם מצאו כי בהשוואה לחופים המוגנים, בחופים שעברו גירוף מכני היו 99 אחוז פחות צמחים ובחופים שגורפו ידנית חסרו שני שלישים מכמות הצמחים.
מחקרים אחרים מצאו שבחופים שמטופחים בקביעות שכיחות המינים והעושר הביולוגי היו נמוכים משמעותית לעומת חופים שאינם מטופחים: בעקבות ה"ניקוי" וסילוק האצות פחת מספרם של חסרי-החוליות הניזונים מהן (סרטנים וחרקים), ובעקבות זאת התמעטו ציפורי החוף שניזונות מחסרי החוליות. אפקט דומינו כזה הוא דוגמה לכך שפגיעה במרכיב אחד במערכות אקולוגיות משפיעה על שאר רכיבי המערכת. ההשפעות הללו נמשכות גם מעבר לעונת הרחצה, כשהלחץ על החוף יורד.
בחופים שזכו בפרסי ניקיון בסקוטלנד נמצא מגוון מינים נמוך במיוחד יחסית לחופים אחרים באותו אזור. הדבר מראה כי התפיסה שלנו לגבי מהו חוף נקי – רצועת חול לבן כמו בסרטים – לא משקפת בהכרח חוף בריא.
כיום חוקרים מציעים לשנות את הגישה הקיימת לגבי ניקיון החופים. בחופי סנטה מוניקה בקליפורניה, למשל, מופעלת תוכנית שבמסגרתה חלק גדול מהחוף מנוקה ידנית ומקפידים להשאיר במקום מספיק אצות. בנוסף, זרעו מחדש צמחים שהיו קיימים באזור בעבר. כיום נוצרה שם דיונה מכוסה פרחים ולראשונה זה 70 שנה נראה קן של חופמאים – סוג של עוף ימי. מנהלת התכנית קרינה ג'ונסטון (Johnston) מקווה שהפרויקט יועיל לא רק לסביבה אלא גם לאדם. מבקרים יוכלו לפרוש שמיכה, לשים את הראש על דיונה ולהירגע בחוף טבעי יותר.
