כמעט לכולנו יש בגוף תאים "עבריינים" שמאיימים על הסדר החברתי. מה קורה כשהם מצליחים להפר את הסדר הזה?
עד לפני מספר עשורים סברנו שסרטן היא מחלת זיקנה בלבד. תאי גופנו הצעירים נחשבו בריאים ורקמת הסרטן, על תאיה הסוטים, נחשבה חולה. בעשורים האחרונים התפיסה השתנתה וכיום אפשר לומר שבין שני הקטבים הללו יש דרגות ביניים, שמייצגות את ההתפתחות ההדרגתית של המחלה.
הגוף מורכב מטריליוני תאים שנשחקים, מתים, מתחדשים ומתמיינים באופן יומיומי. על פי התפיסה הישנה, מכיוון שבכל מערכת חלות טעויות מעת לעת, בשלב כלשהו ייווצר בהכרח שינוי גנטי (מוטציה) סרטני בחלק מהתאים במהלך תהליך החלוקה שלהם. וכששינוי כזה מתרחש, מתפתחת מחלת הסרטן.
מוטציות גנטיות אכן מופיעות באופן קבוע במהלך חיינו. חלקן תוצר לוואי בלתי נמנע של חלוקת תאים, ואחרות נובעות מאורח החיים שאנו מנהלים. אצל אדם בשנות הארבעים לחייו אפשר לצפות לדוגמה למצוא 20-10 מוטציות בתאים מסוימים במערכת הדם. גורמים כמו שתיית אלכוהול או חשיפה ממושכת לקרינת השמש עלולים להאיץ את קצב ההופעה של מוטציות. למשל עישון של חפיסת סיגריות אחת ביום יכול להוביל ליותר מ-300 מוטציות נוספות בשנה. לא כל מוטציה משפיעה על כשירות התא, אך יש בקוד הגנטי של האדם נקודות תורפה שהופעת מוטציות בהן מגדילה את הסיכון לסרטן.
חוקרים הבחינו שאצל חולי סרטן נוטים למצוא יותר אי-סדירויות במקטעים קבועים לאורך הקוד הגנטי. המקטעים האלה קרויים אונקוגנים, וככל שמוטציות תמימות מצטברות בהם גדל הסיכוי שתא יהפוך סרטני. אך גם זה לא מספיק. חשוב להבחין בין שינוי סרטני בתא לבין התפרצותה של המחלה עצמה. מחקרים מראים שאצל קרוב לשליש מהאנשים הבריאים יש תאים סרטניים בשד או בערמונית. כלומר, הימצאותם של תאים סרטנים בגוף אינה שקולה למחלת סרטן פעילה.
תאים סרטניים נוצרים עקב מוטציות טבעיות או חשיפה למסרטנים, אבל לא כל תא מחולל מחלה | איור: Science Photo Library
כדי שתאים סרטניים יוכלו לשכפל את עצמם ללא שליטה הם צריכים להתגבר על מנגנוני בקרה ופיקוח רבים. למעשה, הקושי הגדול בטיפול בסרטן נובע בדיוק מכך שכדי שתתפרץ צריכים להתקיים מלכתחילה כשלים רבים במנגנוני ההגנה של הגוף. תאים סרטניים נדרשים לעקוף מערכות אל-כשל שקיימות בתאים, להתחמק ממערכת החיסון, לגייס את מנגנוני הגוף שיפרישו חומרים מעודדי גדילה והתפשטות, ועוד.
מחקר הראה שאצל פילים, שהסיכון שלהם לחלות בסרטן נמוך פי חמישה מבני אדם, קיימים פי עשרים יותר העתקים של גן שמכיל את ההוראות לייצור חלבון בשם P53. החלבון הזה מסייע לנקות את הרקמות מתאים שפיתחו מוטציות סרטניות ונראה לפי המחקר שיש לו תפקיד מרכזי במניעת סרטן.
נוסף על מנגנונים ייעודים כאלה, גם התקשורת של התאים עם סביבתם מסייעת למנוע סרטן. ידוע למשל ששינוי באותות הכימיים של התקשורת הבין-תאית, יכול להוביל תא בריא להפוך סרטני, וגם להיפך.
אנחנו נוטים לדבר על סרטן כאילו מדובר בפולש זר שחדר לגוף, אבל בפועל נכון יותר לדמות זאת לחברה שפרטים אחדים בה נמשכים לחיי פשע. החברה מורכבת מטריליוני פרטים שמתנהלים בשיתוף פעולה, ובלתי נמנע שבכל זמן נתון קומץ מהם יחתור נגד הסדר ויפר את האיזון. כל עוד מנגנוני החברה, כגון אכיפת החוק, החינוך והרווחה תקינים, הפרטים הבודדים הללו לא יערערו את הסדר. חלקם יחזרו למוטב, ואחרים ייענשו וסופם יהיה מר.
אם חלילה מנגנוני החברה לא יעמדו בפני אותו קומץ פרוע, האיזון יופר בחברה כולה. כיום אנחנו מבינים שהקביעה "אם נחיה מספיק זמן, כולנו נחלה בסרטן" נכונה.לא רק בגלל הצטברות המוטציות עם הגיל, אלא גם מפני שמנגנוני הבקרה של הגוף מתרופפים בהדרגה.
בתאי הגוף של כולנו קיימות מוטציות גנטיות, וחלק מהתאים הללו יהפכו סרטניים בסופו של דבר. אצל חלקנו מערכת היחסים בין התאים הפגומים הללו למערכות הגוף האחרות תצא מאיזון ונחלה בסרטן.
