לישון כמו תינוק

הורים טריים רבים כמהים לשנת לילה סדירה – רק כמה שעות רצופות – אך לשווא. זוהי כמובן "אשמת" הרך הנולד: בשבועות ובחודשים הראשונים לחייהם, השינה של תינוקות שונה מאוד מזו של אנשים בוגרים. עד כמה שונה? ראשית, תינוקות מבלים בשינה הרבה יותר זמן מאשר מבוגרים. עד גיל חודשיים, תינוקות ישנים בממוצע 14.6 שעות ביממה, אחרי 3 חודשים – 13.6 שעות, וגם בגיל שנה עד שנתיים מספר שעות השינה הממוצע ביממה עומד על יותר מ-12 שעות. עם זאת, יש שונות רבה בקרב האוכלוסייה: בחודשי החיים הראשונים משך השינה הכולל של תינוקות הוא בין 9 ל-20 שעות ביממה. מאפיין רלוונטי אף יותר להורים התשושים הוא ששנת תינוקות מתרחשת במקטעים קצרים, שאורכם בתחילה פחות משעה בממוצע. גם בגילים מאוחרים יותר (שנה ויותר), תינוקות רבים מתעוררים פעם אחת לפחות במשך הלילה.

שנת התינוקות מתאפיינת במקטעים קצרים, וגם רוב התינוקות בני השנה ומעלה מתעוררים לפחות פעם בלילה. תינוק ערני ואימא עייפה |  kryzhov, Shutterstock

קיבה קטנה והיעדר שעון ביולוגי

הסיבה הברורה ביותר לדפוס השינה המקוטע של תינוקות היא הצורך במזון. תינוקות צריכים לגדול, ולשם כך הם צריכים בין היתר גם לאכול. קיבולת הקיבה שלהם זעירה, ולכן עליהם לאכול ארוחות קטנות ורבות – ובשבילן צריך להתעורר. סיבה ברורה נוספות היא אי-נוחות, למשל בעת בקיעת השיניים. קיימת גם השערה, ששנתם הקלה יחסית של תינוקות היא בעצם מנגנון הגנה מפני דום נשימה ומוות בעריסה: קשה יותר להתעורר משינה עמוקה, ולכן היא מגדילה את הסיכון שהתינוק לא יתעורר גם אם הוא סובל, מסיבה כלשהי, מהפסקת נשימה. לכן תינוקות ישנים שינה עמוקה במשך פרקי זמן קצרים בלבד.

תינוקות לא רק ישנים יותר ובמקטעים קצרים יותר ממבוגרים, הם גם ישנים בזמנים אחרים ביממה. מחזור הערות-שינה של בני אדם בוגרים נשלט על ידי השעון הצירקדי, מנגנון פנימי המווסת מחזורים גופניים שאורכם כ-24 שעות. השעון הפנימי מווסת גם מחזורים של רעב ושובע, הפרשת הורמונים ועוד. השעון הביולוגי מותאם ליממה החיצונית בעיקר על ידי תגובה לאור. הודות להתאמה זו אנחנו ישנים בעיקר בלילה וערניים ביום. כל זה אינו תקף לעוברים ברחם אימם ולתינוקות רכים. כאשר העובר נמצא ברחם, גוף האם מספק לו אותות מחזוריים בדמות הורמונים וחומרים אחרים החוצים את השליה. לאחר הלידה, התינוק מפתח בהדרגה הן את יכולתו לקצוב מחזורים יומיים והן את יכולתו לסנכרן את השעון הביולוגי באמצעות אור. עד להתבססות המחזורים היומיים, תינוקות אינם מעדיפים בהכרח לישון בלילה מאשר ביום – מקטעי השינה פזורים באופן אחיד למדי על פני כל היממה. התינוק רוכש בהדרגה העדפה לשינה בלילה, לרוב במהלך שלושת החודשים הראשונים לחייו. תפקיד חשוב במיוחד ביצירת ההעדפה הזאת ממלאים ההורמון מלטונין, המופרש בחשיכה ומעודד שינה, וההורמון קורטיזול, המופרש בבוקר ומעודד התעוררות. המחזורים היומיים של הפרשת שני הורמונים אלו מופיעים ומתייצבים בהדרגה בין גיל 8 שבועות ל-12 שבועות.

כפי שהזכרנו, גם בגילים מאוחרים יותר אין זה נדיר שתינוקות מתעוררים במהלך הלילה. אפשרות מעניינת היא שהיקיצה לצורך הנקה בלילה למעשה מעודדת שינה. חלב האם משנה את הרכבו במהלך היממה, וחלב המופק בלילה מכיל יותר מלטונין וכן יותר טריפטופן – חומר המוצא למלטונין. בהתאם לכך, נמצא כי אכילת הלילה, בדגש על חלב בהרכב לילי, אכן מיטיבה את שנתו של התינוק.

חלב אם לילי מכיל שיעורים גבוהים יחסית של מלטונין וטריפטופן ומשרה שינה. אם ותינוק יונק |  Tomsickova Tatyana, Shutterstock

תינוקות מנוגה, הורים ממאדים

ההבדלים הללו בין דפוסי השינה של תינוקות והוריהם עשויים להיראות מוזרים, ואין ספק שהם מתסכלים. אך יש לזכור שבני אדם נולדים בטרם הושלמה התפתחותם, בדומה לגוזלים ולצאצאי מכרסמים, ולכן חלק ניכר מההבשלה של מערכות גופנו מתרחש לאחר הלידה. אין מדובר רק בגדילה בממדי הגוף, אלא בהתפתחות המוח, בפיתוח השליטה באיברי הגוף (היכולות המוטוריות), ברכישת שפה ועוד. אין זה מפתיע אפוא שגם מערכת ויסות הערות והשינה מתפתחת בהדרגה בחודשי החיים הראשונים.

העובדה שתינוקות משלימים את התפתחותם מחוץ לרחם פותחת פתח לגורמים חיצוניים להשפיע על תהליכי ההתפתחות. מחקרים מרמזים שהדבר נכון גם לגבי השעון הביולוגי. נראה כי תינוקות שנחשפים לאור רב בשעות היום, ונמנעת מהם חשיפה לאור בשעות הלילה, מפתחים שינה סדירה מהר יותר בממוצע מתינוקות שנחשפים לאור באופן סדיר פחות.

ממצא מעניין נוסף מצביע על קשר בין חשיפה לאור בילדות לבין הכרונוטיפ של האדם בבגרותו. הכרונוטיפ הוא ההעדפה של אדם לפעילות בשעות מוקדמות של היום ("טיפוס יום") או בשעות מאוחרות יותר ("טיפוס לילה"). מתברר כי תינוקות שנולדו בקיץ נוטים יותר להפוך לטיפוסי לילה, בעוד שתינוקות שנולדו בחורף ייטו יותר להיות טיפוסי יום. ייתכן שהסיבה נעוצה במספר שעות האור שהתינוקות נחשפים אליהן ביממה. שני ממצאים מאששים את ההשערה הזאת: הקשר בין תאריך הלידה לבין הכרונוטיפ מובהק עוד יותר בקווי הרוחב הגבוהים, כלומר הקרובים יותר לקטבים – שבהם ההבדל בין מספר שעות האור בקיץ ובחורף הוא גדול יותר; ובאזורים כפריים – שבהם החשיפה לאור מלאכותי בלילה קטנה יותר.

חשוב לציין שדפוסי השינה הלא-סדירים של התינוקות הם לרוב מאפיין תקין ובריא לגמרי של גילם, וכי דפוסי השינה שונים מאוד בין תינוק לתינוק, בין ארצות, בין תרבויות ובין שלבים שונים בהתפתחות. אומנם, הורים רבים, בייחוד בעולם המערבי, מצפים שילדיהם יישנו לילה שלם בגיל מוקדם ככל האפשר, הדבר מובן לחלוטין לאור ההשפעה של שנת התינוק על שנת ההורה. אך גם אם הציפייה אינה מתממשת במלואה, אפשר להתנחם בכך שהשינה המקוטעת הזאת היא נורמלית לגמרי, ובת-חלוף.