הירח לא באמת נולד מחדש כל תחילת חודש עברי, אבל במבט מכדור הארץ נדמה לנו שכל יום הוא נראה קצת אחרת
הירח, הגוף הגדול והבהיר ביותר בשמי הלילה, סקרן את בני האדם משחר ימי ההיסטוריה. אנשים סגדו לו, סיפרו עליו סיפורים וניסו להבין אותו. אחת התעלומות הגדולות שהעסיקה את קדמונינו הייתה איך ייתכן שכל לילה הוא נראה אחרת – לפעמים מלא, לפעמים חסר ולפעמים אי שם באמצע?
אור ממקור שני
כדי להבין מדוע הירח משתנה במהלך החודש, יש להבין קודם כל שהירח אינו מפיק אור בעצמו, אלא מחזיר את האור המגיע אליו מהשמש. כשהירח נמצא בינינו לבין השמש, כל האור שמוחזר ממנו מופנה לכיוון השמש ואלינו לא מגיע כלום. ולכן איננו רואים את הירח בשמיים. זהו מולד הירח, שעל פיו קובעים את תחילת החודש בלוח השנה העברי והמוסלמי. ליתר דיוק, החודש נקבע על פי המולד הנראה, שמגיע בלילה שלאחר מכן, כשהירח נראה כסהר דק בשמים המערביים ממש לאחר שקיעת השמש.
ככל שהירח מתקדם במסלולו סביב כדור הארץ, חלק גדול יותר מפני השטח שלו פונה גם לשמש וגם לכדור הארץ. לאחר כשבועיים הירח יהיה מאחורי כדור הארץ ביחס לשמש, כך שכל האור החוזר ממנו פונה לכיווננו, והירח ייראה מלא. זה אמצע החודש העברי והמוסלמי.
מחזיר את האור המגיע אליו מהשמש. מופעי הירח בשלבים השונים של מסלולו | SPL, Inna Bigun
כאן נשאלת השאלה: אם כדור הארץ נמצא בין השמש לירח, מדוע הוא אינו חוסם את כל האור מהשמש לירח, ומשאיר את הירח חשוך? זה אכן מה שהיה קורה אילו הירח היה מסתובב סביב כדור הארץ באותו מישור שבו כדור הארץ סובב סביב השמש (מישור המילקֶה). אך מסלול הירח מוטה בכ-5 מעלות ממישור המילקה, כך שרוב הזמן הוא יימצא מעל כדור הארץ או מתחתיו, ויהיה חשוף לאור השמש. כעבור שבועיים נוספים הירח חוזר למצבו הקודם, בינינו לבין השמש, ושוב אנחנו נמצאים במולד הירח.
אך לפעמים כדור הארץ באמת מסתיר את הירח, בתופעה שמכונה "ליקוי ירח" או "ליקוי לבנה". הליקוי מתרחש תמיד במצב של ירח מלא, בימים שבהם הוא נמצא בדיוק במישור המילקֶה. במצב הזה הירח לא ייעלם לגמרי, אלא ייראה אדמדם מאוד. הסיבה לכך היא שכדור הארץ אומנם חוסם את אור השמש, אך חלק מקרני האור נשברות באטמוספרה שלנו ומגיעות לירח בכל זאת. הצבע האדום נובע מכך שהאטמוספרה מפזרת ביעילות אור בעל אורך גל קצר (למשל כחול – לכן השמיים כחולים), בשעה שגלים ארוכים יותר – למשל אדום – יכולים לעבור את האטמוספרה, להגיע לירח ולחזור ממנו אלינו.
באותו אופן, אבל הפוך, מתרחש גם ליקוי חמה: הירח נמצא על מישור המילקֶה, בינינו לבין השמש, וחוסם את אור השמש מלהגיע לחלק מכדור הארץ שנמצא בתחומי הצל שלו. מסיבה זו ליקוי חמה מתרחש תמיד במולד הירח.
לא נמצאים באותו מישור. המסלולים של כדור הארץ סביב השמשו הירח סביב כדור הארץ | SPL, Tim Brown
"מחוג" הירח
כמו השמש, גם הירח זורח ושוקע - תוצאה של סיבוב כדור הארץ סביב עצמו. רבים נוטים לחשוב שהירח זורח רק בלילה, אולי כי זה מה שמספרים לנו כילדים. למעשה, הירח יכול להופיע בשמיים כל שעות היממה, ובכל יום הוא מופיע (בממוצע) כחמישים דקות מאוחר יותר, עקב ההבדל בין מהירות הסיבוב של כדור הארץ סביב עצמו ומהירות ההתקדמות של הירח במסלולו סביב כדור הארץ. אותו סיבוב מקדם את הירח כל יום כ-13 מעלות בשמיים. לכן, כאשר כדור הארץ סיים סיבוב שלם סביב עצמו, עליו להתקדם עוד 13 מעלות כדי "לתפוס" את הירח. אנלוגיה טובה לכך היא שעון מחוגים, כשמחוג הדקות הוא כדור הארץ ומחוג השעות הוא הירח. שימו לב שמחוגי השעון מתלכדים כל 65 דקות בערך, לא כל שעה עגולה.
לא רק מופע הירח משתנה, אלא גם גודלו הנראה בשמיים. הסיבה לכך היא שהירח סובב את כדור הארץ במסלול אליפטי ולא במעגל מושלם, כך שלפעמים הוא מתרחק מאיתנו ולפעמים מתקרב. בשיא המרחק שלו (נקודת האפוגאה), הירח נמצא במרחק של כ-405 אלף קילומטר מכדור הארץ. בשיא קרבתו (נקודת הפריגאה), הוא נמצא במרחק של כ-360 אלף קילומטר בלבד מאיתנו. אם הירח נמצא בקרבת נקודת הפריגאה כשהוא מלא, נחזה בשמיים בירח גדול ויפה, שמכונה גם "סופר-ירח" (Supermoon).
יכול להופיע בשמיים בכל שעות היממה. מופעי הירח במשך חודש | NASA
מחזור הירח, כלומר הזמן שעובר בין שני ירחים מלאים, נמשך כ-29 יום. מכיוון שבחודש קלנדרי לועזי, המבוסס על סיבוב כדור הארץ סביב השמש, יש בדרך כלל 31-30 ימים, יהיו חודשים שבהם יהיה ירח מלא פעמיים. הירח המלא השני נקרא באנגלית ירח כחול (Blue moon), אך לשם הזה אין כל קשר לצבעו של הירח. הביטוי האנגלי "פעם בירח כחול" מתייחס לדבר נדיר במיוחד, אך בפועל ירח כחול מתרחש בערך אחת לשלוש שנים. הירח הכחול הבא יהיה עוד פחות משנה, באוקטובר 2020.
בלי קשר לחודשי השנה, הירח אכן יכול להיראות כחול לפעמים. התופעה הזאת מתרחשת כשבאטמוספרה של כדור הארץ יש הרבה אפר או חלקיקי אבק, לרוב כתוצאה משריפות או מהתפרצות של הר געש. החלקיקים הללו מפזרים את האור המגיע מהירח וכך משווים לו גוון כחול. ההתפרצות האלימה של הר הגעש קראקאטואה (Krakatoa) באינדונזיה בשנת 1883, שעוצמתה הייתה שקולה לכמה אלפי פצצות אטום, שחררה לאטמוספרה כמות עצומה של חלקיקי אפר ואבק, כך שהירח נראה אז כחלחל במשך כשנתיים.
