אוכלוסיית העולם גדלה במהירות ואיתה גם הדרישה למי שתייה. התפלה יכולה לפתור את הבעיה – אך לא בלי מחיר סביבתי ובריאותי
התפלה היא טכנולוגיה שמספקת מי שתייה איכותיים בלי שנהיה תלויים במאגרים הטבעיים המידלדלים של מים מתוקים. מדובר בתהליך שבו שואבים מי ים או מים מליחים ובאמצעות שיטות של זיקוק או, הקפאה או אוסמוזה הפוכה מוציאים מהם את המלחים. כך אפשר להשקות את אוכלוסיית העולם הגדלה הצמאה למים – אך לא בלי מחיר. מעבר לעלות התהליך, הוא גם משפיע על הסביבה הימית, ואף עולות תהיות על ההשפעות הבריאותיות של שתיית מים מותפלים.
התוצרים של תהליך ההתפלה כוללים מים נקיים, שאחרי טיפול נוסף הופכים למי שתייה, וכן מי תמלחת – מים עם ריכוז גבוה מאוד של מלחים – שמוזרמים בחזרה אל הים ומשפיעים ישירות על הסביבה הימית. מי התמלחת מכילים גם חומרים שהוספו למי המקור כדי לנקותם ומוזרמים לאחר מכן לים. חשיפה ממושכת של אורגניזמים ימיים למי התמלחת עלולה לחסל מינים מסוימים ולשנות את המערכת האקולוגית בקרבת המפעלים. בנוסף, במהלך שאיבת המים להתפלה עלולים יצורים ימיים לחדור לצינורות ולמות. ולקינוח, תהליך ההתפלה דורש אנרגיה רבה ולכן כרוך בזיהום אוויר ובניצול של משאבי טבע.
ההשפעות על הסביבה מרובות, אך אפשר לצמצם אותן בבחירה נכונה של מיקום מפעל ההתפלה. ראשית, חשוב להניח את פתחי הצינורות באזורים עם איכות מים התחלתית טובה – כך לא יהיה צורך להוסיף הרבה כימיקלים לניקוי המים ולכן ריכוז המזהמים שיוחזרו לים יקטן. בנוסף צריך להציב את צינור הפליטה של מי התמלחת באזור עם זרמים חזקים, שיזרזו את דילול המים המזוהמים במי הים. את צריכת המשאבים אפשר לצמצם באמצעות אנרגיה מתחדשת ובמנגנונים להשבת אנרגיה, ואכן כך פועלות טכנולוגיות ההתפלה החדשות.
הרכב המים
מים ממקורות טבעיים עשירים במינרלים שחודרים אליהם דרך הסלעים והנהרות. לעומת זאת, בשל דרך ההפקה שלהם, המים המותפלים נקיים כמעט לגמרי ממינרלים וצריך להוסיף להם חומרים באופן מלאכותי. יש לכך כמה סיבות. ראשית, מים ללא מינרלים שוחקים מהר יותר את הצינורות ויוצרים שיתוך (קורוזיה). בנוסף, מים מותפלים נחשבים טעימים פחות. הוספת המינרלים יכולה להיעשות על ידי מהילת המים המותפלים בכמות קטנה של מי המקור העשירים במלחים, או על ידי הוספה מלאכותית של סידן או מגנזיום.
יש חששות מפני מחסור במרכיבים חיוניים במים מותפלים לעומת מים טבעיים, ובעיקר מגנזיום ויוד. מחקרים מראים שבאזורים שריכוז המגנזיום במים נמוך בהם, יש יותר תמותה ממחלות לב וכלי דם, אולם לא הוכח קשר סיבתי ישיר בין שני הגורמים. ארגון הבריאות העולמי מכיר בכך שהוספת מגנזיום למים מותפלים עשויה להועיל לבריאות האדם אך מדגיש שאי אפשר לסמוך על מי שתייה כמקור עיקרי של מינרלים חיוניים וקורא להקפיד על תזונה נכונה. אחת ההצעות לפתרון המחסור במגנזיום ובחומרים אחרים היא מהילה של מים מותפלים עם מים מתוקים טבעיים, אך לא בכל מקום זה אפשרי.
קיימות עדויות לכך שהוספת חומרים מסוימים למים יכולה לתרום לבריאות האדם. לדוגמה פלואור, שתורם לבריאות השיניים, ברזל באזורים שסובלים ממחסור בו או יוד באזורים שיש בהם שכיחות גבוהה של בעיות בתפקוד בלוטת התריס. הוספת חומרים למי השתייה היא עניין של מדיניות לאומית, אך היא גם מעוררת שאלות אתיות מאחר שיש אנשים שאינם מעוניינים לצרוך תוספים "מלאכותיים" באופן קבוע עם מי השתייה שלהם.