הסבירות האפסית לתופעות לוואי קשות מהחיסון, לעומת הסכנות הממשיות של המחלה עצמה הופכות את ההתחסנות לבחירה הרציונלית – אפילו מתוך שיקולים אנוכיים לגמרי

הכתבה עודכנה ב-23 בפברואר 2021

חיסוני הקורונה שאושרו לשימוש יצרו תקדימים רבים. לא רק שמדובר בחיסונים שפותחו הכי מהר אי פעם, הפיתוח גם נעשה בשקיפות יוצאת דופן. יש הסכמה כמעט גורפת שהחיסונים הללו יעילים, בטוחים ושתופעות הלוואי הנפוצות שלהם מעטות וקלות. אין גם כל צל של ספק שהסכנה בקבלת החיסונים הללו היא כאין וכאפס לעומת מחלת COVID-19, שגבתה עד כה את חייהם של כמעט שני מיליון אנשים ברחבי העולם. ברור שהמפתח להשתלטות על המגפה טמון בחיסון מהיר ויעיל של רוב אוכלוסיית העולם.

ובכל זאת יש אנשים שחוששים. הטיעונים שלהם מתחלקים לשניים. במישור האישי, אנשים צעירים ובריאים טוענים לא פעם ברשתות חברתיות: "הקורונה לא מסוכנת לאנשים בגילי, אז לא הגיוני שאקח את הסיכון ואתחסן". לכך מתלווים בדרך כלל חששות מהמהירות הרבה שבה החיסונים אושרו, והטענה כי "החיסון יותר מסוכן בעיניי מאשר להידבק בקורונה, אם בכלל אדבק". במישור החברתי הטענה שוללת את ערך הסולידריות החברתית: "למה שיהיה אכפת לאחרים אם אני מתחסן? הבנתי שממילא החיסון לא מונע ממני להדביק אחרים, אלא רק מחלה קשה במקרה שאני נדבק, כך שאפילו לא אגן על אחרים. שיתחסנו מי שבקבוצות הסיכון".

לפני שבוחנים את הטענות האלה חשוב להבהיר שהבחירה להתחסן היא שיקול אישי ואין לכפות אותו על איש. אם רוצים לעודד את ההתחסנות לקורונה, הדרך לכך היא באמצעות הסברה, דיון והצגת העובדות.

 

אדם מקבל חיסון קורונה | צילום: Mongkolchon Akesin, Shutterstock
למי החיסון מועיל? קודם כל למחוסן עצמו. אדם מקבל חיסון קורונה | צילום: Mongkolchon Akesin, Shutterstock

השיקול אישי: מה הסיכון בחיסון?

נתחיל בבחינת ההיבט האישי: מהם שיקולי הסיכון האפשרי מקבלת החיסון, לעומת התועלת הטמונה בהגנה מפני סכנות המחלה עצמה.

ממצאי השלב השלישי של הניסויים הקליניים של החברות פייזר ומודרנה, שכללו עשרות אלפי משתתפים, אמורים להרגיע את רוב החששות מפני החיסונים, שכן תופעות הלוואי שנמצאו בהם היו קלות וחולפות. גם מי שחששו שינסו לעגל פה פינות ראו שהתהליך נעשה בשקיפות חסרת תקדים: פרוטוקולי הניסויים פורסמו לפני תחילתם (פייזר, מודרנה) וכך גם תוצאות הניסויים (פייזר, מודרנה). גם הדיונים בוועדת מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) שודרו בשידור חי ביוטיוב (פייזר, מודרנה), בהשתתפות מומחים חיצוניים ודיון מפורט בכל טענה שעלתה, והסתיימו באישור ברוב גורף.

הניסויים העידו על רמת בטיחות גבוהה. בינתיים חוסנו עוד מיליוני אנשים בבריטניה, בארצות הברית, אצלנו בישראל ובמדינות רבות נוספות. תופעות הלוואי המיידיות מסתמנות ברובן המכריע כשוליות, כאשר התופעות החמורות יותר נדירות ובנות-טיפול: מתוך 18 מיליון מנות החיסון הראשונות בארצות הברית נמצאו 66 מקרים של אלרגיה קשה (תגובה אנפילקטית), כולם קרו תוך דקות מהחיסון, טופלו מיד ובהצלחה וכולם התאוששו במהירות יחסית; מתוך 50 מיליון המנות הראשונות נמצאו 19 מקרים בלבד של ITP, בעייה נדירה בקרישת דם, שבמקרה אחד מתוך אותם 50 מיליון הובילה למוות, כנראה עקב מצב רפואי נסתר קודם. אם כן, תופעות לוואי חמורות יחסית מהחיסון הן נדירות עד כה, ועדיין לא ידוע בוודאות אם יש להם קשר לחיסון ומהו. 

 החשש הוא אם כן מהשפעות לטווח הארוך, אחרי כמה חודשים או יותר. האם יש סיבה ממשית לחשוש מתופעות לוואי נדירות שיתגלו בחלוף שנים? כפי שציינו האפידמיולוגים בדיוני ועדת האישור של ה-FDA, ניסיון של עשרות שנים במתן חיסונים מראה שתופעות לוואי משמעותיות שלהם מתגלות תוך חודשיים לכל היותר. דו"ח מסכם של מינהל המשאבים ושירותי הבריאות בארצות הברית (HRSA) לשנים 2018-2006 הראה 5,646 פגיעות מחיסונים בארצות הברית מתוך יותר מ-3.7 מיליארד מנות חיסון שניתנו בתקופה הזאת, כלומר בטיחות של יותר מ-99.9998 אחוז. תהליך אישור החיסונים עובד היטב אם כן, וגם בהליך האישור של חיסוני הקורונה לא נעשו קיצורי דרך או עיגולי פינות מדעיים או רפואיים.

גם טכנולוגיית ה-mRNA, שבה משתמשים בחיסוני הקורונה, נבדקת כבר שנים, כולל ניסויים על אלפי בני אדם. היא לא היתה בשימוש המוני עד כה, אבל יש לה יתרונות משמעותיים בתחום הבטיחות. גם חיסוני mRNA קודמים, שפיתוחם נעצר, נדחו פשוט כי לא היו יעילים מספיק נגד מחולל המחלה שמפניו הם נועדו להגן – למשל שפעת, כלבת, CMV ו-HIV (איידס), אך נמצאו בטוחים ונטולי תופעות לוואי מיוחדות. טענות חסרות בסיס על סכנה של מחלות אוטואימוניות בעקבות החיסון נשללו על ידי המומחים בוועדת ה-FDA וגם בידי אנשי מקצוע בארץ.

המחיר של החיסון, כלומר הסיכון הצפוי ממנו, נמצא אם כן אפסי בטווח של חודשים. מיטב אנשי המקצוע צופים שיישאר זניח גם בטווח הארוך, גם אם אי אפשר לשלול אותו לחלוטין עד שיעברו שנים ונראו שאכן לא קרו תופעות לוואי בלתי ידועות, שנכון להיום אין שום סיבה מדעית או רפואית לחשוד בקיומן.

אמפולות חיסונים של פייזר ומודרנה | צילום: G.Tbov, Shutterstock
רמת בטיחות של יותר מ-99.99 אחוז. אמפולות חיסונים של פייזר ומודרנה | צילום: G.Tbov, Shutterstock

השיקול אישי: מה התועלת בחיסון?

אצל חלק מהציבור השתרשה בחודשים האחרונים תפיסה ש"הקורונה מסוכנת רק לזקנים וחולים".  הסיכון לסיבוכים אכן נמוך משמעותית אצל צעירים נטולי מחלות רקע לעומת קשישים וחולים כרוניים, אך הוא רחוק מלהיות אפסי. אם בוחנים את שיעורי התמותה בכל קבוצת גיל, רואים כי הסיכוי שאדם בשנות ה-30 לחייו שנדבק בקורונה ימות מהמחלה עומד על אחד ל-2,500 בערך. בגיל 40 הסבירות עולה לאחד מ-830 ובגיל 50 היא אחד מ-180 בלבד. סיכון לא מבוטל.

נתונים מצטברים  מרץ-דצמבר 2020 | מקור: קולו אור, מתוך מאגר נתוני משרד הבריאות
שיעור התמותה מקרב חולי קורונה מאומתים, לפי חתך גיל, נתונים מצטברים  מרץ-דצמבר 2020 | מקור: קולו אור, מתוך מאגר נתוני משרד הבריאות

גם המונשמים לאורך כל תקופת הקורונה לא מנו קשישים בלבד. מחצית מהמונשמים בכל רגע נתון  היו מתחת לגיל 65, ו-15 אחוז היו בני פחות מ-50.

הנתונים האלה כורכים יחד אנשים עם מחלות רקע ובלעדיהן וההתפלגות שלהם אינה אחידה. אבחון מחלת רקע הוא לא פעם רק חוכמה בדיעבד, שכן על פי סקרי בריאות שנתיים אנשים רבים סובלים ממחלות רקע כמו יתר לחץ דם או הסתיידות עורקים בלי שיהיו מודעים לכך. אפשר להעריך שהסיכון הספציפי למות מקורונה אינו גבוה אצל אנשים צעירים שנראים בריאים, אך עדיין קיים.

אולם תמותה היא רק התוצאה החמורה ביותר של המחלה. יש לזכור שעל כל חולה שמת מקורונה  יש לא מעט שהיו במצב קשה ורבים אף יותר שנזקקו לאשפוז עקב קשיי נשימה או תסמינים אחרים. 

גם התחלואה הקשה אינה מתפלגת באופן אחיד. הצעירים יותר עשויים אולי לשרוד את המחלה אך במחיר של תחלואה קשה וממושכת. נתוני משרד הבריאות מראים שאם בגילאי 80 עד 89 ימותו מהמחלה 2 מכל 3 חולים קשים, הרי שעל כל אדם שמת מקורונה בשנות ה-30 לחייו, יהיו כ-17 חולים קשים. במילים אחרות, אדם בגיל 30 עשוי לחשוב שהמחלה כמעט שאינה מסוכנת עבורו מכיוון שרק אחד מתוך כל 2,500 נדבקים בגילו מת מהמחלה, אך הסיכוי של אותו אדם להיקלע לתחלואה קשה עומד על אחד ל-150 נדבקים בלבד. בגיל 40 הסיכוי למחלה קשה הוא כבר 1 ל-66 נדבקים. 


שיעור התמותה מקורונה עולה עם הגיל, אך הסיכון להישאר עם מחלה קשה גבוה יותר אצל צעירים. היחס בין אחוז החולים קשה לאחוז המתים לפי קבוצות גיל | על פי נתוני משרד הבריאות, באדיבות חגי רוסמן, תומר מאיר ופרופ' ערן סגל, מכון ויצמן למדע

הנתונים האלה נאספו לפני התפשטות הווריאנטים המידבקים יותר ומבצע החיסון המתקדם בשכבות הגיל המבוגרות. כעת מספר הצעירים במצב קשה הולך ועולה, והם מחליפים בהדרגה את מקומם של המבוגרים יותר. הגיל הממוצע של מאושפז במצב קשה מקורונה ירד בשש שנים תוך ארבעה שבועות. 31 אחוז מהמונשמים כיום בבתי החולים הם בני 60-40. זרם החולים הקשים החדשים בגילים המתחסנים דועך והולך, ואילו בגילים האחרים הוא הולך ועולה. הדינמיקה בכל שכבת גיל תואמת את התקדמות מבצע החיסון, והירידה בתחלואה אצל המחוסנים מתחילה כשבוע אחרי תחילת מתן המנה השניה.

 

חולים קשים חדשים בשכבות גיל שונות: ירידה מובהקת בתחלואה הקשה שמתחילה לאחר מתן מנת החיסון השניה | מקור: על פי נתוני משרד הבריאות, באדיבות פרופ׳ ערן סגל, מכון ויצמן למדע

 מעבר לתופעות הגלויות לעין בטווח הקצר, ממחקרים עולה שתופעת ה"קורונה הממושכת" (long COVID) פוקדת לא פעם דווקא את מי שלא סבלו מהתסמינים הקשים של המחלה ושאינם משתייכים לקבוצת סיכון ידועה.

בניגוד לחיסון, שהחששות מתופעות ארוכות טווח שעלולות להיגרם ממנו מסתכמים בפחדים והשערות, אצל מחלימי קורונה כבר נצפו נזקים אמיתיים גם חודשים רבים אחרי ההחלמה.

מחקר שנעשה בבריטניה על מחלימים צעירים שאינם מקבוצת סיכון איתר אצל יותר ממחציתם נזקים לאיברים פנימיים, בראשם הלב והריאות, גם חודשיים אחרי שהחלימו לכאורה מהמחלה. מחקר אחר שעקב אחרי כמה מאות מאושפזים שהחלימו הראה שאצל למעלה ממחציתם התגלו ממצאים לא תקינים בצילומי החזה גם כעבור חודשיים, אצל כעשירית מהם אף נצפתה מגמה של הידרדרות. מחקר נוסף מצא שאחד מכל ארבעים מחלימים, לאו דווקא מהצורה הקשה של המחלה, המשיך לסבול מתסמינים גם כעבור שלושה חודשים ויותר. לא במקרה נפתחו עד כה באנגליה לבדה 60 מרפאות מיוחדות למטופלי "קורונה ממושכת" .

לא חסרות דוגמאות להשפעות ארוכות טווח ואפילו קטלניות של מחלות מדבקות, שבאות לידי ביטוי שנים אחרי ההדבקה ושהחיסון מונע אותן. אחת מהן היא הדלקת הטרשתית SSPE, שגורמת שיתוק ומוות שנים אחרי ההחלמה אצל אחד מ-609 חולי חצבת, או תופעת מחיקת הזיכרון החיסוני אצל חלק מהמחלימים מחצבת. מתחסנים פטורים מהתופעות ארוכות הטווח הללו, שחלקן מסכנות חיים וחלקן כרוכות רק בסבל מיותר.

חולה קורונה בטיפול נמרץ | צילום: shutter_o, Shutterstock
15 אחוז מהחולים הזקוקים להנשמה הם בני פחות מ-50. חולה קורונה בטיפול נמרץ | צילום: shutter_o, Shutterstock

הסיכוי להידבק

אם כן, השתכנענו שהמחלה גרועה בהרבה מהחיסון, אבל הרי לא בטוח בכלל שנידבק בה. אפשר לכאורה לתהות מה הטעם להתחסן נגד מחלה שלא נחלה בה בכל מקרה. אבל הסיכון להידבק בה עלול להיות גדול מכפי שנדמה ברגע הראשון.

מבצע החיסון בישראל בעיצומו, ובהתאם התחלואה הקשה והתמותה יורדות בקרב האוכלוסיות שהתחסנו. אמנם נוספת גם תחלואה קשה מקרב שכבות הגיל שהתחסנו פחות, בעיקר גילאי 60-40, אך לעת עתה הגידול בה איטי יותר מהירידה המהירה בתחלואה בשכבות המבוגרות, ונראה שמערכת הבריאות מתרחקת לאיטה מסף הספיקה. הלחץ הכלכלי, האישי והחברתי לחזור לחיים נורמליים מוביל להסרה של ההגבלות, והסיכון להידבק עולה.

הבחירה היא, אם כן, בין התחסנות לבין סכנה לא מבוטלת להידבק בקורונה. מאחר שהתועלת המשוערת במניעת המחלה עולה בהרבה על הנזק המשוער מהחיסון, נראה שההתחסנות כדאית אפילו מתוך שיקול אנוכי בלבד, עוד לפני שבחנו את התועלת החברתית של הצעד הזה. 

קניות בלונדון לקראת חג המולד 2020 | צילום: Ilyas Tayfun Salci, Shutterstock
סביר להניח שהלחץ הכלכלי יוביל להסרה מואצת של ההגבלות. קניות בלונדון לקראת חג המולד 2020 | צילום: Ilyas Tayfun Salci, Shutterstock

השיקול החברתי

מקובל לחשוב שחיסון מונע, לפחות חלקית, לא רק את האפשרות שהמחוסן עצמו יחלה, אלא גם את האפשרות שידביק אחרים בנגיף. אם כך, מדוע אומרים שהחיסון לקורונה מגן על המתחסן בלבד ולא מונע הפצה?

מחוסן שיידבק בקורונה יחסל את הנגיף בגופו מהר וביעילות יחסית, ואפשר לצפות שיפיץ את המחלה הרבה פחות מאשר לא-מחוסן שיידבק. לכן אימונולוגים כמו סר ג'ון בל (Bell), דיקן בית הספר לרפואה של אוניברסיטת אוקספורד ונשיא האקדמיה הבריטית למדעי הרפואה, העריכו מראש יעילות של כ 70-60 אחוז במניעת הפצה מצד מחוסנים. מחקרים ראשוניים אך מקיפים שפרסמו  לאחרונה חברת מיי-הריטג' וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב בשיתוף מכבי שירותי בריאות והטכניון הראו שהחיסונים אכן מקטינים מאד את העומס הנגיפי אצל מחוסנים, מה שמצביע על כך שככל הנראה הם גם משמעותית פחות מידבקים.

מחלת COVID-19 מאיימת במיוחד על האוכלוסייה המבוגרת ביותר, אך דווקא בגילים אלה היעילות של מערכת החיסון פוחתת, ובעיקר היכולת שלה ללמוד איומים חדשים ולייצר זיכרון חיסוני נגדם. אף על פי שבניסויים הקליניים של החיסונים נראתה הגנה טובה גם מעל גיל 60, סביר להניח שבקרב הקשישים החיסון יהיה יעיל פחות לעומת המחוסנים הצעירים.

לכן ההגנה היעילה ביותר על אוכלוסיות הסיכון נמצאת בידי הצעירים. שלומם של קשישים שהחיסון עלול להיות פחות יעיל עבורם, ובריאותן של אוכלוסיות בסיכון שלא יכולות להתחסן, כגון מדוכאי חיסון ואנשים שסובלים מאלרגיות מסכנות חיים, תלויים במידה רבה בצעירים ובבריאים. ככל שיהיו מוקפים ביותר מחוסנים, כך יקטן הסיכון שלהם להידבק. רק כיסוי חיסוני מספק באוכלוסייה יוביל לחסינות עדר שלא תאפשר למחלה להתפשט.

שיקול אחרון בשאלת ההתחסנות הוא שאלת האפשרות להופעת מוטציות. נגיפים משכפלים את עצמם מיליארדי פעמים אצל כל אדם שהם מדביקים. התהליך אינו מושלם, כך שמפעם לפעם נופלת טעות בשכפול ונוצרת מוטציה. רובן המוחלט של המוטציות הן לרעת הנגיף ופוגעות ביכולתו להשתכפל או לחדור לתאים וכך נכחדות ונעלמות. באופן נדיר, אולי אחת לכמה מיליארדי מוטציות, נוצרת באקראי מוטציה אחת שדווקא פועלת לטובת הנגיף, משמע לרעת האנושות. מוטציה מוצלחת כזו תשכפל את עצמה עוד ועוד ותהפוך להיות דומיננטית.

כל אדם שמתחסן יחסל במהירות את הנגיף אם יידבק. הנגיף לא מספיק להשתכפל כמעט, והסיכוי להופעת מוטציה מוצלחת יורד כמעט לאפס. כל אחד שלא מתחסן, לעומת זאת, מגדיל עוד קצת את הסיכון להיווצרות "המוטציה הישראלית", שתזרוק אותנו לסיבוב חדש של התמודדות מול מחלה שכבר התחלנו לצאת ממנה.

קניות בשוק באתונה בימי הקורונה | צילום: Alexandros Michailidis, Shutterstock
ההגנה על קשישים ועל אוכלוסיות בסיכון נמצאת בידי הצעירים. קניות בשוק באתונה בימי הקורונה | צילום: Alexandros Michailidis, Shutterstock

החלטה רציונלית

בטווח הקצר, הנתונים מראים חד משמעית כי שיעורי התחלואה הקשה והתמותה מקורונה, אפילו אצל מי שאינם בקבוצות הסיכון, גבוהים משמעותית מתופעות הלוואי הנדירות של החיסון. גם בטווח הארוך שוררת הסכמה בקרב רוב אנשי המקצוע, המבוססת על ממצאים מחקריים, שיש יותר מקום לחשוש מהשלכות המחלה מאשר מתוצאות החיסון. לפי הערכות המומחים, החיסון אכן ימתן במידה רבה את הפצת הנגיף, כך שההתחסנות היא גם ביטוי של סולידריות חברתית, ושותפות של המתחסנים במאמץ ליצור חסינות עדר שתגן על האוכלוסיות שבסיכון. 

כשמנסים לקבל החלטה רציונלית צריך להיזהר מכשלי חשיבה ומהטיות שעלולים לבלבל אותנו. הטיה נפוצה אחת היא "הטיית הטבעיות", שלפיה עדיף תמיד להניח לטבע לעשות את שלו, גם כשמדובר במחלה, על פני התערבות אנושית "מלאכותית" כמו חיסון. תכונה אנושית אחרת היא להעדיף אי-עשייה על פני נקיטת צעד, אפילו כשידוע שישיבה בחיבוק ידיים עלולה להוביל לנזק גדול יותר.

המדע סיפק לנו חיסון יעיל מאוד, והקונצנזוס המקצועי הוא שהסיכון ממנו נמוך עד אפסי. מולו ניצבת מחלה מפושטת באוכלוסייה, שנשקף ממנה סיכון לא מבוטל, אמיתי ונמדד במחקרים רבים. לאור הנתונים, הבחירה להתחסן היא ההגיונית, גם אם אינכם שייכים לשום קבוצת סיכון.

 
 

132 תגובות

  • רפי

    מחוסנים יכולים להדביק?

    שלום
    נהניתי לקרוא את המאמר, ממש נפלא,
    רציתי לשאול - משרד הבריאות הודיעו היום שכנראה יבטלו את פטור מבידוד למחלימים ולמחוסנים ? האם זה בגלל שידוע כעת על דברים חדשים? בכתבה ציינת שיכולת מניעת ההדבקה אצל מחוסנים היא כנראה 60-70 אחוז. האם כעת אחרי תקופה של חיסונים האימונולוגים יודעים אחרת ממה שציינת ? אם באמת יכול ההדבקה היא גדולה מאוד אז אולי מובן למה מספר המאומתים החדשים לא ממש יורד כי יש הרבה מחוסנים והם מתחילים לזלזל בהנחיות, מה לעשות אדם שלא נזהר על עצמו כי הוא מחוסן אז הוא פחות נזהר...ואם כן מובן למה ההדבקה לא רוצה להיגמר... מה אתה אומר? תודה
    רפי

  • קולו אור

    הדבקה

    כרגע מסתמן שההגנה מפני העברה היא טובה, אבל המחקר עוד בחיתוליו ומחכים לדיאטה נוסף.
    אני משער שנגע ממש תוך שבועות או לכל היותר חודשים הערכות טובות יותר, ככל שייאספו הנתונים - כל העולם נושא את עיניו לישראל לשם כך.

  • חיימקה

    תודה

    קולו אור, אני עוקב כבר זמן מה אחרי הכתבות שלך לגבי החיסונים והקורונה. אתה עושה עבודת קודש. אני מוכרח להודות לך ולמכון דוידסון בשמי ובשם חבריי על הפצת מידע חשוב, כוללני, אמין, מאוזן ויחד עם זאת מתומצת וברור לציבור הרחב (משימה לא פשוטה בכלל!). ובאופן כללי על הפצת אור המדע וגירוש חשכת הבערות והדיסאינפורמציה. עלו והצליחו!

  • קולו אור

    תודה!

    מרגש לשמוע! רוב התגובות הן בגוון... מעט שונה... אז משמח ומחמם לב לפגוש גם במישהו שמצא תועלת בדברים.
    תודה!

  • שירה

    חיסון קורונה ומחלת ADE

    היי,
    שמעתי לאחרונה על תופעת ADE- מחלת ההתגברות החיסונית, בהקשר של חיסון הקורונה.
    נטען שחברת פייזר מציינת במפורש כי זה סיכון משמעותי. כמו כן מכיוון המחלה זו מתפרצת רק לאחר שהנוגדנים נעלמים היא לא נבדקה כלל בניסוי של פייזר. המחלה עלולה לגרום למוות ומנגד להתמכרות לחיסון.
    האם יש אמת בדבר?
    מצרפת קישור. הוא טוען שמתבסס על מקורות מוסמכים ומציין אותם בפרטי הסרטון...
    https://www.youtube.com/watch?v=DH7IVDu5aPs
    תודה!!

  • אנונימי

    מומלץ לא להקשיב לאנשים בורים כמו הנוכל בסרטון ששלחת

    https://www.youtube.com/watch?v=Mwvi1YTJzzQ

  • קולו

    ADE

    לאחרונה נפוצו חששות מהחיסון לקורונה בהקשר של תופעה הנקראת ״הגברה תלוית נוגדנים״, באנגלית -Antibody Dependent Enhancement או בקיצור - ADE. מדובר בתופעה נדירה בה הידבקות חוזרת גורמת למופע קשה יותר של המחלה, דווקא בגלל שקיימים בגוף כבר נוגדנים נגד מחולל המחלה הנוכחית או נגד מחולל מחלה דומה לו. מאז שהתגלה ADE זה חשש נדיר אך קיים שמוטרדים ממנו בפיתוח חיסונים, והחיסונים לקורונה לא יוצאי דופן. לכן היו על זה לא מעט בדיקות ומחקרים לאורך השנה האחרונה.
    פה למשל -
    https://www.nature.com/articles/s41564-020-00789-5
    או פה -
    https://www.nature.com/articles/s41586-020-2538-8
    ויש עוד עשרות מאמרים. חיפשו ובדקו את זה בשבע עיניים. שלושת הדברים העיקריים שכולם נשאו אליו את עיניהם היו -
    א. הדבקות חוזרות בקורונה,
    ב. טיפולים בפלזמה ממחלימים (כמו מה שטראמפ קיבל למשל כשהוא חלה),
    ג. מחקרי שלב 3 של החיסונים, שהיו גדולים לסוגם,
    ד. הידבקויות בקורונה אצל מחוסנים. בכל המקרים התוצאות היו מובהקות:
    א. לא ראו כמעט הדבקות חוזרות עם קורונה למרות עשרות מיליוני המחלימים בעולם, וגם במעט שכן היו - לא ראו שהמחלה חזרה במופע חריף יותר דווקא;
    ב. הטיפולים עם פלזמה של מחלימים עבדו יפה ולא ידוע על ADE באף מקרה;
    ג. בכל שלושת המחקרים עד כה ראו שבאופן מובהק החיסון גרר מחלה קלה יותר. ראו את זה גם אצל פייזר, גם אצל מודרנה וגם באסטרה-זניקה. בסה״כ מדובר על לא מעט אנשים, כמעט 100,000 איש בכל הניסויים יחד.
    ד. מאז חוסנו כבר עשרות מיליונים, מתוכם סביר להניח שעשרות אם לא מאות אלפים נדבקו, ולא נצפה כל ADE שידוע עליו. בישראל לבדה כבר לפני 10 ימים היה ידוע על מעל 12,000 איש שנדבקו לאחר חיסון (https://www.haaretz.co.il/health/corona/1.9461618), ובארה״ב למשל חוסנו יותר מפי 10 מאשר בישראל. בהתאם, באישור החירום שה-FDA העניקה לחיסון נכתב (עמ׳ 49): ״Available data do not indicate a risk of vaccine-enhanced disease, and conversely suggest
    effectiveness against severe disease within the available follow-up period.״
    ובעברית: ״הנתונים שנאספו עד היום לא מצביעים על סיכון להגברה תלוית נוגדנים כי אם ההיפך, מצביעות על יעילות במניעת מחלה חמורה בתקופת הזמן שנבדקה״. כמובן, מאחר ומדובר באישור חירום ומאחר וחייבים לעקוב אחרי כל תופעה כדי לצמצם עוד את ההסתברות לקיומה בטרם יינתן אישור סופי, הוסיף ה-FDA גם את הסיוג הבא: ״However, risk of vaccine-enhanced disease over time, potentially associated with waning immunity, remains unknown and needs to be evaluated further in ongoing clinical trials and in observational studies that could be conducted following authorization and/or licensure”.
    ובעברית: ״מידת הסיכון להגברה תלוית נוגדנים, שאולי תלוי בדעיכת הכיסוי החיסוני, עדיין אינה ידועה ויש להעריך אותה בניסוים נוספים ובתצפיות המשך״. לסיכום, הסיכון שיש תופעה של ADE בקורונה בכלל ובחיסון לקורונה בפרט נמוך. זה נבדק מהרבה זוויות ואין לזה אפילו רמז כרגע. תמיד עלולות להיות הפתעות אבל המצב דורש תיעדוף סיכונים. לא להתחסן זו גם בחירה בדיוק כמו להתחסן והשאלה היא אלו מהבחירות עדיפה. האם ניתן לקבוע שהסיכון מהחיסון הוא אפס? לא. לקבל החלטה בעולם האמיתי משמעותה בהכרח פעולה בתנאי אי וודאות וביצוע הערכת סיכונים. הבסיס לקבלת החלטה הוא הידע המקצועי שנצבר, ובהתבסס על הידע שנאסף עד היום יש קונצנזוס מקצוע גורף בין אנשי המקצוע הרלוונטיים. לסיכון המשוער מתופעת ADE לא נמצא עד כה אפילו רמז, לא במחלת הקורונה ולא במחקרים הרבים שחיפשו זאת. הסיכון מהמחלה עצמה והנזק שהיא גורמת, לעומת זאת, תועד באין ספור מחקרים. מצד אחד אם כן יש דבר שלא מצאו למרות שחיפשו די הרבה, ושכל המומחים בתחום סבורים שהסיכון ממנו נראה קלוש. מהצד השני יש מחלה שעשויה לגרום לנו נזק מתועד ומוכח (כן, גם אם איננו באוכלוסיות הסיכון כפי שפירטתי למעלה). אגב, אחד מגדולי המתריעים מפני החשש של ADE בפיתוח חיסוני הקורונה היה פרופ׳ פול אופיט, ממפתחי חיסון הרוטה ומהמומחים המובילים בעולם בתחום האימונולוגיה. הנה למשל בסרטון מאפריל 2020 הוא מדר על זה ארוכות מדקה 9 והלאה - https://www.youtube.com/watch?v=cbTNPsbAThk .
    מאחר והוא אחד המומחים המובילים בעולם מונה פרופ׳ אופיט על ידי ה-FDA לועדה שבחנה את חיסוני הקורונה לצורך אישורם, ובתפקידו זה, אחרי שבחן את כל הנתונים, הצביע בעד אישור החיסונים כיוון שהשתכנע שהם בטוחים.
    בסוף דצמבר הוא גם התחסן - https://twitter.com/DrPaulOffit/status/1342921990705917954.

  • תומר

    הי! נהניתי מקריאת המאמר שלך

    הי! נהניתי מקריאת המאמר שלך ובאמת הטיעונים פרוסים באופן הגיוני בלי התנשאות וזלזול. קראתי מאמר שפורסם אתמול לגבי ADE.
    https://www.covil.co.il/4196/?fbclid=IwAR37jQKrkv63V6oYCkAcvDpT8OyfJdoCA...
    ממש אשמח לתגובה עליו, כי כבר ממש קשה לדעת לאיזה טענות להקשיב, ומה כן רלוונטי ומה לא. תודה רבה!

  • קולו

    תגובת הוירולוג האנונימי

    שלום תומר.
    לא הייתי קורא למה שצירפת ״מאמר״ שכן מדובר בטור דעה. מאמר זו חיה אחרת מאד שצריכה לעבור ביקורת עמיתים, ועדת עורכים, ניתוח תקפות סטטיסטי ועוד. מה שצירפת לא היה עובר אפילו שלב ראשוני ביותר בתהליך זה כי הוא מלא בסילופים וטעויות.
    הוא מתייחס לכתבהאחרת שלי באתר, בנושא ה ADE.
    על דבר אחד אני באמת מסכים איתו שם ולדעתי חבל שירדה בעריכה (מטעמי אורך) בכתבה בדוידסון החלק בו כתבתי על חיסוני ה RSV והדנגי. לא מטעמי הסתרה קונספירטיביים אלא משיקולי העורכים באתר (מודה שאני נוטה להאריך ולפרט). לדעתי זו היתה טעות כי זה לא נותן תמונה מלאה, אבל יכול להבין שלא כולם רוצים טקסט ארוך.
    אז אפשר כעת לפרט מה כתבתי לפני שקוצץ ואיך זה נראה לעומת האופן בו הוא מציג זאת.
    .
    הוא כותב שבפיליפינים ״כתוצאה מאפקט ADE מתו מאות ילדים מחוסנים. דבר שהוביל מייד לאיסור החיסון. לידיעתכם, החיסון הזה קיבל את האישור של הFDA והוגדר כבטוח״.
    הנה שתי הפסקאות שירדו לצערי בעריכה (אחרי הסבר מפורט מדוע דנגי וקורונה הם מקרים שונים ביותר מכמה סיבות) -
    ---------------------
    ״החיסון של סנופי-פסטר למשל, שהיה הראשון שפותח עבור קדחת הדנגי, גרם לכן לדילמה בפיליפינים שנמשכת עד היום. ב-2016 חלו בקדחת דנגי בפיליפינים כ-100,000 וכ-2,000 מהם מתו.
    https://www.statista.com/.../philippines-number-deaths.../
    החיסון של סנופי-פסטר לא אושר עדיין ב-2016 על ידי ה-FDA (זה יקרה רק ב-2019),
    https://www.fda.gov/.../first-fda-approved-vaccine...
    אבל הראה תוצאות יפות בניסויים ולכן אושר על ידי ממשלת הפיליפינים, למרות הסתייגויות מהקהילה המדעית באשר לאפשרות ל-ADE.
    https://science.sciencemag.org/content/353/6303/1033
    מתוך 830,000 הראשונים שחוסנו בחודשים הראשונים נרשמו 630 מקרי מוות ממחלות שונות, מתוכם רק 19 מקרי מוות מדנגי, משמע שייתכן והיה ל-ADE חלק בעניין באותם 19 מקרים אלה.
    https://www.sciencemag.org/.../dengue-vaccine-fiasco...
    ייתכן גם שלא, מאחר והגנת החיסון אינה 100%, אך סביר שלפחות בחלקם כן היה מקרה נדיר של הגברה תלוית נוגדנים: החיסון דימה מחלה קלה ראשונה ובמפגש מאוחר יותר עם זן בר שונה של הנגיף התקבלה מחלה מוגברת. לפיכך שונתה ההתוויה לחיסון כך שיינתן רק למי שנבדק סרולוגית ומסתבר שיש לו כבר נוגדנים, משמע הוא נדבק כבר בעבר בדנגי והחיסון יבצע אופטימיזציה של החסינות.
    עבור אנשים שיש להם עבר מתועד של הידבקות בדנגי, החיסון מאושר גם כיום במדינות רבות כולל בארה״ב
    https://www.fda.gov/.../first-fda-approved-vaccine...
    ובאירופה,
    https://www.ema.europa.eu/.../first-vaccine-prevention...
    כן כן, אותו החיסון בדיוק שמדברים עליו כמסוכן או מבוטל.
    ממשלת הפיליפינים מצידה ביטלה את המשך תכנית החיסונים, גם על פי ההתוויה המתוקנת - משבר האמון שם הפך את החיסון לפסול. התפרצות דנגי מחודשת בשנת 2019 שגבתה מעל 1,500 קורבנות העמידה את ממשלת הפיליפינים בפני דילמה האם בכל זאת להתחיל לחסן שוב,
    https://reliefweb.int/.../philippines-situation-report-9...
    אך הסנטימנטים נגד חיסונים היו חזקים מאד. עד כדי כך שגם משאר החיסונים החלה האוכלוסייה להימנע. אחוז המתחסנים לחצבת למשל ירד מ-88% מחוסנים בשנת 2014 ל-73% ב-2017 וצלל ל-55% ב-2018.
    https://www.bmj.com/content/364/bmj.l739
    וכפי שכבר נראה בעשרות מקומות בעולם בעשורים האחרונים, כאשר הכיסוי החיסוני יורד, חוזרות מחלות שכבר נוצחו, ושוב יש מוות מיותר ממחלות ברות מניעה. מספר חולי החצבת הגיע ב-2019 ל-48,000 ומתוכם נפטרו 632, כמעט כולם ילדים.
    https://reliefweb.int/.../philippines-measles-outbreak...
    --------------------- ש עוד הרבה תעתועים בטקסט. למשל הוא כותב - ״"המדענים" טוענים שהנושא של ADE לא הוכח כלל בחולי הקורונה.כמובן שהם לא יודעים שיש מחקרים שמוכיחים את ההיפך והתופעה כן קיימת ובהחלט יכולה להסביר החמרה במטופלים כמו שמובא במאמר הבא״.
    וכאן מובא מחקר מאפריל, שבוצע in vitro, כלומר ההיפך מ״בחולי הקורונה״ כפי שהוא כותב כי אם במבחנה, ושלפיכך הינו אינדיקטיבי וראשוני בלבד (כפי שאמור לדעת כל וירולוג, בהנחה שהוא וירולוג). לעומת זאת מה שהוא לא מביא הוא את כל המחקרים שבוצעו אחרי אותו מחקר, ושהפניות אליהם הבאתי בכתבה בדוידסון, שהראו ש in vivo, כלומר *כן בחולים*, זה לא קורה. אין התרבות אפקטיבית של קורונה במאקרופגים.
    .
    מייד אחרי כן מגיע - ״טענה נוספת של מיודענו שאין עדות להחמרה באנשים אשר נדבקו בשנית בקוביד 19 . מן הראוי שיקראו את המאמר הבא בLancet אולי יסיקו תובנות קצת אחרות.״
    אלא שלא טענתי את טענת איש הקש לפיה ״אין עדות להחמרה״.
    במקום זה משפט המדויק בכתבה שלי:
    ״אילו הייתה ADE במחלת הקורונה, היינו מצפים לראות אותה אצל אנשים שנדבקו בנגיף בפעם השנייה ולא רק בחיסון, אולם תופעה כזאת לא נצפתה עד כה באופן מובהק.״
    תשומת ליבך בבקשה לשתי המילים האחרונות - ״באופן מובהק״. זו לא סמנטיקה - זו המהות.
    נדבקו עד היום מעל 100 מיליון אנשים בנגיף הקורונה באופן מתועד. סביר להניח שבפועל נדבקו לפחות כפליים מזה ואולי אפילו פי 10 (כיוון שברוב מדינות העולם אין כלל רשת בדיקות), אבל נניח שאפילו 100 מיליון בלבד. את יודעת מה, נניח שאפילו מיליון, לא עקרוני. ביולוגיה היא דבר מורכב והשונות עצומה - יש אנשים מעוכבים חיסונית, יש פגיעות, יש מגוון גנטי. ברור שיהיו מתוך 100 מיליון אנשים גם הידבקויות חוזרות שיהיו חמורות יותר - זה מובן מאליו. השאלה פה היא לא האם אפשר לאתר בפינצטה מישהו כזה אלא מהי המובהקות. יכולים להיות הסברים רבים להידבקות חוזרת חמורה, יותר שאינם קשורים ל ADE כלל. וייתכן דם שמדובר במקרה נדיר ביותר של ADE. גם אפשרי, אבל זו לא השאלה פה - השאלה האם זו תכונה שמאפיינת את מחלת הקורונה כפי שהיא מאפייננת למשל את הדנגי, או RSV.
    ה״מאמר מלאנסט״ שידידנו האנונימי מביא הוא case study. משמע - תיאור מקרה של אדם אחד. 1. uno. זה מה שהוא מביא כדי להראות שיש ADE מהידבקויות חוזרות בקורונה? קייס סטאדי של אדם אחד? ממעל 100 מיליון הידבקויות? בזמן שמחפשים בנרות האם יש תופעה מובהקת כזו?
    אפשר להמשיך כך אבל זה באמת מייגע.
    אין קץ למצעד הסילופים והמצגים המטעים שאפשר לייצר , אבל האדם צריך לשאול את עצמו באיזשהו שלב מתי ספקנות בריאה הופכת לחשדנות רעילה.
    נסכם את המצב כפי שאני רואה אותו:
    הליך אישור החיסון בוצע בשקיפות ובמספר מדינות. אני מזכיר שהחיסון של פייזר למשל אושר על ידי רשויות הבריאות הקנדה ובבריטניה בהליכי אישור עצמאיים, וכמו כן בדיונים ב FDA שהתנהלו בשקיפות מלאה, אפשר להאזין, רוב המומחים הרלוונטיים בעולם כבר עשו זאת וגם חיוו את דעתם לחיוב:
    https://www.youtube.com/watch?v=owveMJBTc2I
    כולם גם קראו את תוצאות הניסוי המפורטות.
    https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2034577
    וכך על כף אחת של המאזניים יש לנו את המומחים המובילים בעולם שאומרים שהחיסון לראייתם ראוי לאישור החירום. טובי המומחים בקנדה, בבריטניה ובארה״ב ישבו על החומר ואישרו את החיסון באישור חירום כדי שאפשר יהיה להתחיל לחסן.
    על הכף השניה - מישהו שטוען שהוא רופא בכיר ו-וירולוג אך נותר אנונימי, מערים מצגי שווא וסילופים באינטרנט.

  • תומר

    הי קולו. תודה רבה על התגובה

    הי קולו. תודה רבה על התגובה ועל ההשקעה! אני ממש מעריך את זה. גם אני ממש לא מרגיש נוח עם זה שכותב/ת הטור החליט לשמור על אנונימיות, וגם שלחתי הודעה על כך עם בקשה לקבל שם. עוד לא קבלתי התייחסות בחזרה. אני מקווה שזה בסדר מבחינתך שאצרף את התגובה בתחתית הטור באתר וגם בפייסבוק? סביבי יש לא מעט אנשים שחשופים לדעות שונות ולא יודעים במי לבטוח כבר, ואני חושב שזה יוכל לעזור לשיח סביב הנושא.

  • קולו אור

    לתומר

    אתה מוזמן לצרף את תגובתי לאן שרק תרצה - בניגוד לאנשים אחרים אני כותב בשמי המלא ובאופן גלוי, אשמח גם לקרוא כל חומר שסותר מה שאני אומר או מצביע על טעות או ספק כדי ללמוד ולהתקרב יותר לאמת.
    אני חושש שהמדיום פה משבש את הקישורים שצירפתי, אז אם אתה רוצה אשלח בדרך קריאה יותר - תגיד.
    תודה.

  • תומר

    תודה לך! הלינקים לא מופיעים

    תודה לך! הלינקים לא מופיעים כהייפרלינקים, אבל אם הם באמת רציניים להכנס ולהתעניין, תמיד אפשר להעתיק ולהדביק. מעניין יהיה לקבל התייחסות מכותב הטור. אעדכן בהמשך :)

  • קולו אור

    תוספת לתומר

    היי,
    אם אתה אכן רוצה לצרף כתגובה אז תביא בחשבון שהתייחסתי רק לחלק קטן מהנקודות הראויות להתייחסות שם.
    ובעיקר חשוב להדגיש שאין פה טענות דיכוטומיות - איש אינו מכחיש את ההסתברות הנמוכה אך קיימת שתופיע מתישהו בעתיד תופעה של ADE. אלו מערכות ביולוגיות ואין שחור ולבן. השאלות הרלוונטיות היא לא ״אפשרי״ או ״בלתי אפשרי״ כי כפי שגם כתבתי בפסקה הסוגרת את הכתבה - "אי אפשר לקבוע בצורה חד משמעית שהסיכון ל-ADE אינו קיים כלל, אבל נכון להיום הממצאים שבידינו שוללים את זה והסיכוי לכך קלוש. הסיכון מהמחלה עצמה והנזק שהיא עשויה לגרום גם למי שאינו באוכלוסיית הסיכון, לעומת זאת, תועדו באין ספור מחקרים." הכל בחיים מבוסס על הערכת סיכונים. לא צריך לא להגדיל סיכונים זעירים לכדי הפחדות מופרזות וגם לא להתעלם מסיכונים סבירים - שני דרכי הפעולה הללו יובילו ללקיחת החלטה לא הגיונית בגלל הערכת סיכונים שגויה.

  • תומר

    הי קולו, אוקי. מה שאני עושה

    הי קולו, אוקי. מה שאני עושה זה מקשר אנשים או לפה או למסמך גוגל שאליו העתקתי את ההתכתבות. הוספתי את התגובה האחרונה שלך גם למסמך

  • תומר

    הי קולו. אז קשרתי מתחת לטור

    הי קולו. אז קשרתי מתחת לטור את האתר כאן. כמה תגובות שנסיתי לכתוב שם, משום מה לא עברו את תהליך האישור של האתר. נסיתי ליצור קשר עם צוות האתר כמה פעמים באימייל, וחזרו אליי בקצרה שהלינק שצרפתי לא עבד ולרב הבקשות והשאלות שלי כלל לא התייחסו/התעלמו. לאן אני חותר? אני לא בטוח 100%, אבל משהו מריח לי טיפה מסריח בהתנהלות הכללית שם. היום מישהו סוף סוף הגיב בתמיכה לדבריך וגם כן ביקש תגובה בהקדם מהוירולוג האנונימי. אני מקווה שאולי זה לאט לאט יתפוס וימשוך את תשומת ליבם של הקוראים. המסקנה שלי: טיפה עצוב לי לראות את חלק מהתגובות של אנשים שם שנעולים בדעותיהם, למרות שמספקים טענות יותר משכנעות והגיוניות. בכל אופן לגביי - ההתנהלות המשונה של אתר הטור לא מעידה מבחינתי על רצינות ומקצועיות, ולכן אתמול התחסנתי :) אם תהיה התפתחות מעניינת אגיב פעם נוספת, אבל אני בספק אם תהיה כזו. אז שוב תודה לך ורק בריאות!

  • שירה

    תודה רבה על התשובה הרצינית

    תודה רבה על התשובה הרצינית והמקיפה

  • משה

    האם תתכן הדבקה גבוהה יותר ללא קושי גובר בתחלואה ?

    שאלה נוספת בבקשה, שמטרידה אותי כבר כמה שבועות, שאלתי אותה פה במקום נוסף ועדיין לא קבלתי עליה תשובה.
    איך ייתכן זן שמדבק יותר ואינו גורם לתחלואה קשה יותר.
    אם אנחנו מסכימים שאחד הגורמים המשפיעים על קושי התחלואה הוא כמות הנגיף שנקלטה בגוף, ואני הבנתי את זה מתוך הרצאה ב TED תחת הכותרת: "what we do and dont know about the coronavirus" של דר' David Heymann שמתואר שם כמי שהוביל את המאבק העולמי בסארס ב-2003, ומתוך עוד כתבה שהתפרסמה לפני מס' חודשים.
    ואם משהו במוטציה שעבר הזן החדש הפכה אותו נוח יותר להיקלט, זה אומר שכמות נגועה מהזן המקורי מול אותה הכמות מהמוטציה המדבקת יותר, הנגיף מזו החדשה - המדבקת יותר ייקלט גם בכמות גדולה יותר וכנגזר אמור להחמיר את המחלה.

  • קולו

    מידבק יותר אך לא חמור יותר

    מה שכתבת הוא הגיוני, אך לא הדרך היחידה בה דברים עלולים להתרחש.
    יש לחץ אבולוציוני בלתי פוסק עלהנגיף ומי ש״מוצלח״ יותר משתכפל יותר וכך הופך לדומיננטי יותר.
    אם למשל יהיה זן נגיפי שממצליח להשתכפל הרבה יותר בתאי הריריות אבל דווקא אינו יעיל יותר אחרי המעבר לדם - הוא ידביק יותר אבל לא יהיה מסוכן יותר (ההדבקה היא באמצעות הריריות). הנוגדנים בריריות (נוגדני IgA) שונים מאלו שבדם (IgG) ואין הכרח שמי שיעיל כאן יהיה יעיל גם שם.
    אפשרות נוספת - נגיף שמהלך המחלה האופייני אצלו מוסיף עוד זמן לשלב האסימפטומטי, שהוא השלב בו הנשא אינו מודע לכך שהוא נשא וכך מפיץ את המחלה.
    יש עוד אפשרויות אבל אני מקווה שאתה מבין כבר איך ייתכן שנגיף מפיץ את עצמו יותר ביעילות אבל לאו דווקא גורם יותר נזק למארח.

  • משה

    תודה רבה לך על התשובה

    האם ניתן גם להבין מדבריך שבמהלך רגיל של מגיפה, נגיף "מוצלח" יותר, עם כשרי קליטה והתרבות גבוהים יותר, גם דוחק את הנגיף הפחות מוצלח הופך אותו לנדיר ואולי מעלים אותו ?
    האם ייתכן שמגיפה תחלוף באמצעות נגיף "קליט" יותר מהשאר אבל כזה שיהיה לא מזיק, או שיגרום לתחלואה חולפת וקלה ?

  • רוני רכטמן

    הגנה על ילדים

    תודה קולו על פוסט מאיר עיניים! כל מילה בסלע. הייתי מוסיפה לשיקול החברתי, של"צעירים" יש כאן תפקיד כפול: לא רק להגן על הקשישים בסיכון, כפי שציינת, אלא להגן גם על הילדות והילדים שמנועים בינתיים מלהתחסן. "השיקול החברתי" הוא בעיני גם אישי, כי מעבר להיבט המוסרי תיאורטי, יש לכל אחד אינטרס אישי להגן על הקרובים אליו, ולהימנע מתחושת אשמה וחרדה הנלווים לא פעם להידבקות בקורונה.

  • דני

    תחושת אשמה?

    כמו שאץ רואה כאן:
    https://www.kan.org.il/Item/?itemId=99371
    עוד נכונו הפתעות. ואנשים עם יוהרה והתנשאות שחושבים שהם יודעים הכל עוד יצטערו על מה שכתבו.
    מסתבר שדווקא מי שהתחסן נהיה מסוכן חמי שלא התחסן, ופתאום הסבא והסבתא המחוסנים צריכים לשמור על הילד הקטן הלא מחוסן.
    מרגישה קצת תחושת אשמה?

  • דני

    שאלה כללית

    למה לא כתוב בסוף המאמר מה תחום העיסוק והמומחיות של הכותב? האם עצם העובדה שמאמר מתפרסם באתר של מכון דוידסון לא מייצר מצג שווא שהכותב הוא מומחה בתחום? האם לכותב אכן מומחיות פורמלית בתחום הרפואה או האפידימיולוגיה? אם הכותב אינו מומחה בתחום, האם לא היה צריך להדגיש זאת באיזה מקום (ולו לצורך הכסת"ח, שלא לדבר על שקיפות)? מה הקריטריונים לפרסום מאמר במכון דוידסון? למה אני לא רואה אפילו מאמר אחד שמציג גם דיעה אחרת (לצורך האיזון)? האם חסרים בארץ מדענים שחושבים אחרת?

  • קולו

    שלום דני

    במכון דוידסון יושב צוות גדול למדי של חוקרים. ההתמחות הספציפית של כותב כלשהו (בודאי בכתבה בנושא כה מרכזי) פחות רלוונטית כיוון שלמעשה מדובר בעבודה משותפת ועל כתבה כזו עוברים גם אימונולוגים, גם וירולוגים וגם ביולוגים מולקולריים כדי לוודא שהכתוב משקף נכונה את הממצאים המחקריים.
    אתה יכול לחשוב עלי יותר כעל כתב מדע (דוגמת אסף רונאל בעיתון ״הארץ״, למשל) שגם כאשר הכתבה עוסקת בחקר החלל, למשל, העיקר הוא שהיא משקפת נאמנה את מיטב הידע המדעי בתחום ולאו דווקא שמר רונאל הוא בעל הכשרה בתחום מכניקה מסלולית של חלליות.
    לגבי שאלתך השניה - יש קונצנזוס גורף למדי בקרב העוסקים בתחום שהחיסונים אכן בטוחים ויעילים. כפי שיכלת לקרוא בכתבה הן הפרוטוקולים שלהניסויים, הן הניתוח והתוצאות שלהם, והן הדיונים בהליך האישור היו כולם פומביים ונדונו לא מעט על ידי מדענים בכל העולם ברשתות שונות. ההסכמה גורפת למדי.
    האם אפשר יהיה לחפש ולמצוא מישהו כמו ד״ר מיכל הרן, שאין לה כלל הכשרה רלוונטית (המטולוגית) או הרב אשרוב (שאפילו רב איננו) ושחושבים אחרת? בוודאי שאפשר. האם יש בזה טעם? לראייתנו פחות. מי שמעוניין במסרים שאינם מעוגנים בעובדות ובמחקר ופרסום מדעי מוזמן למצוא את דבריהם בפייסבוק או באתרים של אותם אנשים. אנחנו מעוניינים במה שמיטב החוקרים בתחום סבורים, לא ב״איזון״ לשם איזון.

  • גדעון

    אתם טוענים שכלל שלה הניסוויים

    אתם טוענים שכלל שלה הניסוויים היה שקוף לחלוטיין - מה בדבר. אותם 187 משתתפי ניסוי שאחרי שקיבלו את המנה הראשונה הם פשוט נעלמו מן הניסוי ופייזר דיווחה כי ״לא הצליחה לאתר אותם״ ?

  • דניאל

    שאלה ממש חשובה ואיפה אוכל

    שאלה ממש חשובה ואיפה אוכל לראות מקורות
    ערב טוב ממש לשוב לי להפריך מישהו שטען בשם הרב אשרוב ואף אמר שהוא מראה מסמכים כביכול שכל הקופים מהחיסון של פייזר מהניסוי מתו לאחר כחצי שנה .
    א. האם זה נכון
    ב. איםה אפשר לבדוק מידע כזה
    ג. הרם ראית מסמך כזה אצל אשרוב

  • דני

    תודה על התושבה אבל...

    השאלה הייתה כללית לגבי כל הפוסטים שלך ככותב מכובד במכון דוידסון והתגובות והמענה שאתה נותן לשאלות ספציפיות. למשל המלצות לנשים בהריון שהחיסון הוא בטוח, ותשובות על תגובות אפשריות של החיסון וכו'. תשובות שאנשים עלולים לקחת כהמלצה של מומחה. אתה למשל קוטל את ד"ר מיכל הרן שאין לך הכשרה רלוונטית בענין. ועדין, לא ענית איזו הכשרה רלבנטית יש לך בענין. מה מסמיך אותך לתת המלצות רפואיות? האם לא מתבקש שתדגיש שאין לך כל השכלה פורמלית בתחום? או שמא אני טועה אז אשמח אם תתקן אותי. ואם אחרי המאמר שלך עומדים אנשים אם ידע רלבנטי בנושא, למה הם לא מפרסמים בשם עצמם (או לפחות שיחתמו על המאמר)? בוא תראה את האבסורד שבתשובתך: מצד אחד, מכון דוידסון, שבעיני רבים נחשב למקור מוסמך למאמרים מדעיים (בכל-זאת, מכון וייצמן), מדיר דיעות אחרות, ומצד שני אתה אומר שאינכם מעוניינים במסרים שאינן מעוגנים בפירסום מדעי. ובכן, איך יהיו מעוגנים אם מדירים אותם? אז ברור שכל שנותר להם זה פייסבוק.

  • קולו

    ולגבי נשים בהריון

    מן הסתם ראית שבכתבה על חיסון בהריון לא כתובה שם אפילו מילה אחת שהיא פרי דעה כלשהי שלי - כל מה שבוצע היה הנגשת מקורות מהגופים המקצועיים הרלונטיים (CDC, ACOG, איגוד המיילדות, משרד הבריאות וכו׳) בתוספת הפניות ומראי מקום.
    אולי כדאי להסתכל על תוכן הדברים ולא להמשיך עוד ועוד עם אד-הומינם. קצת יותר פרודוקטיבי.

  • דני

    אד-הומינם?

    אדם מפרסם מאמר מדעי במכון דוידסון, שהינו הזרוע החינוכית של מכון ויצמן, ואני מבקש לדעת מה תחום מומחיותו והשכלתו הפורמלית, וזה נקרא אד-הומינם? אתה לא חושב שזה מידע רלבנטי?
    כותרת שזועקת "גופי הבריאות בארץ ובחו"ל תמימי דעים כי לא ידוע על סיכון בחיסון נשים הרות ומניקות" זו קביעה של הכותב, וזה לא חשוב לדעת על-סמך איזה ידע הגיע הכותב למסקנה זו? סתם לדוגמה: נכון שהיפנת למקורות, אבל נתת להם פרשנות ואף הגעת למסקנה, ואולי לא הבנת כראוי את המאמרים שאליהם הפנית ונתת פרשנות לא נכונה בקביעה זו שבכותרת?
    טוב, אני מסתפק בזה. גם אי-מתן תשובה זה סוג של תשובה מבחינתי

  • קולו

    ושוב

    תחום התמחותי הספציפית פחות רלוונטי בדיוק כפי שתחום התמחותו הספציפי של אסף רונאל (לצורך הדוגמה) אינו רלוונטי. הכתבות בדוידסון נכתבות על דעת המערכת הכוללת אנשי מקצוע ומיועדות להנגיש חומר מדעי.
    הכותרת אינה מהווה אינטרפרטציה כי אם סיכום, וכל החומר, כולל צילומי מסך שמוגשים לקורא לעיונו המלא + קישורים למסמכים המקוריים נמצאים שם.
    אני ממש מתנצל אם זה מקלקל את האג׳נדה, אבל אכן, גופי הבריאות בארץ ובחו"ל תמימי דעים כי לא ידוע על סיכון בחיסון נשים הרות ומניקות. האם יש כזה? אולי, אבל לעת עתה גם אחרי כל הבדיקות לא ידוע עליו.
    ארגון הבריאות העולמי כותב שהוא ״ממליץ על חיסון נשים שיש סיגון שיידבקו בקורונה״ וכמו כן "אינו ממליץ על ביצוע בדיקת היריון לפני ביצוע החיסון" (הקישור למקור בכתבה).
    האיגוד האמריקאי למיילדות וגינקולוגיה (ACOG) קבע ש״אין כל מניעה לחסן נשים הרות ומניקות״ (הקישור למקור בכתבה).
    האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה: "אין מניעה מחיסון נשים המתכננות היריון, נשים הרות או מיניקות. […] בשלב הזה ההמלצה הינה לאפשר זאת לנשים הרות בסיכון גבוה להדבקה [...] לא נדרשת בדיקת היריון טרם החיסון" (הקישור למקור בכתבה).
    משרד הבריאות: "אין מניעה לחסן אישה הרה בתרכיב נגד קורונה״ (הקישור למקור בכתבה).
    נשאלת השאלה האם העובדה שיש לך בעיה עם הכותרת והיא מהווה ״פרשנות״ מבחינתך, מעידה יותר על הכותב או על הקורא.

  • קולו

    הכשרה רפואית

    אני משולל הכשרה רפואית ומעולם לא התיימרתי לתת יעוץ רפואי.
    כל מה שאני כותב מבוסס על הדברים שהצוות בדוידסון מאשר כמבוסס על המאמרים המדעיים שכולנו קוראים.
    דבריה של ד״ר הרן הופרכו לא על ידי אלא על ידי מספר גדול של אימונולוגים, ואת הכתבה שכתבתי למשל על הפרכת דבריה של הרן כתבתי בסיוע ד״ר איה זרצקי וד״ר רועי מזור (אימונולוגים) וד״ר נעם לויתן (ביולוג מולקולרי).

  • משה

    תרומת המחוסנים לחיסון עדר ?

    שלום קולו ותודה על ההסברים. שאלה, במקרה שיתאמת החשש שבגללו מחוסנים אמורים להמשיך לעטות מסכות, כלומר יתברר שגם מחוסנים ממשיכים לשמש כנשאים וגם כ-מפיצים,
    זה אומר בעצם שאם תופעת חיסון העדר מבוססת על כך שמחוסנים מפסיקים להעביר את הנגיף, במקרה הזה החיסון לא יתרום כלל לחיסון העדר ?

  • ר

    חיסון העדר זה שרוב האוכלוסיה

    חיסון העדר זה שרוב האוכלוסיה מחוסנת כך שפרט יכול להיות לא מחוסן ואז לא יחלה/ ידבק כי כולם מסביבו מחוסנים. אכן המטרה כעת שרוב האוכלוסיה תתחסן וכך גם נגן על כאלו שלא יכולים להתחסן בשל בעיות רפואיות.
    לשאלתך: אם כל האוכלוסיה תתחסן אז אף אחד לא יחלה גם אם יהיו מפיצים של הוירוס.
    ואם יהיה רוב שלא מחוסן אז אכן אין חיסון העדר.
    אל תשכח עוד בעיה והיא המוטציות- בהנחה שיש עמידה לחיסון.
    וגם תנועה בין יבשתית של אנשים.- אלא אם סוגרים את השמיים או שרוב אוכלוסיית העולם מחוסנת.

  • משה

    תודה על התגובה. אני אבהיר את השאלה

    תופעת חיסון עדר מבוססת על כך שאחוז גבוה מהאוכלוסייה מחוסן *ולא משמש כמעביר* את הנגיף ובכך תורם לירידת ההתפשטות שלו. במקרה הזה, אם ישנה אפשרות שגם מחוסנים ימשיכו להעביר את הנגיף, לא תתפתח חסינות עדר.

  • לינוי

    שאלה לקולו אור

    שלום,
    רציתי לשאול אם ידוע לך על מתחסנים בחיסוני רנ"א שקיבלו "דלקת" כתוצאה מהחיסון?
    אם כן כמה זמן זה נמשך?
    מה קורה אם את המנה השניה לא אקבל?- ברור שפחות הגנה אבל זה גם נותן איזו שהיא הגנה מלחטוף את הוירוס קשה אם
    אדבק?
    לי יש תופעות לוואי לא נעימות וזה לא עבר אחרי יום יומיים... זה עורר אצלי שדים רדומים של כאבי מפרקים וכאב נוירופטי.
    זה בלתי נסבל. אפילו כאבו לי השיניים ומסתבר שגם לאחותי שחוסנה. גם אימי מרגישה זרמים ברגליים
    קצת קשה להסביר את הכאב אצלי למשל ,שרף העור כאילו שפכו עליי דלק והציתו, לא יכולתי לישון בלילה כל הגוף זרמים, כאבי מפרקים ופתאום ממש כואב נקודתית במקום מסויים. זה בא והולך.. אני פוחדת מהמנה השניה שזה יהיה תקוע כמו שבעבר היה לי כמה שנים סבלתי, יש לי טראומה מזה. תודה

  • קולו אור

    כאבים קשים מהחיסון

    שלום לינוי,
    קודם כל רק בריאות!
    אני מצטער אבל אני לא יודע יותר מדי לגבי תופעות לוואי ספציפיות וכדאי להתייעץ עם רופא אם המצב לא טוב.
    אני יכול להגיד לך אנקדוטלית משיחות עם חברים שהתחסנו והיו להם תופעות לוואי קשות במנה הראשונה, שדווקא לחלק מהם המנה השניה היתה יותר קלה (לי למשל שתיהן היו קלות ולאשתי השניה קצת קשה יותר עם יום-יומיים של חום). אז כנראה שהתגובה אינדיבידואלית וקשה להגיע למסקנה חותכת או להבין אם יש בסיס לחשש שאם הפעם הראשונה היתה קשה גם השניה תהיה כזו.
    מצטער שאין לי תשובה יותר חד-משמעית אבל אני חושש שגם המצב לא כל כך חד משמעי וקשה לצפות.
    מכל מקום כדאי לדבר עם רופא ומאחר לך רק בריאות!

  • נגה

    שיקול נוסף שאולי כדאי לציין - אם הוא נכון

    אני לא מבינה בתחום אבל נדמה לי שככל שהנגיף ממשיך להתרבות כך תווצרנה יותר מוטציות ואין לדעת אם המוטציות תהיינה יעילות יותר או פחות הן מבחינת כושר הדבקה וההתפשטות והן מבחינת העמידות שלהן ביחס למערכת החיסונית האנושית. כך שכל מי שאינו מתחסן בעצם שותף להמשך שכפולו של הנגיף והווצרותן של מוטיציות. (אולי יש שיגידו שדווקא תהליך כזה יביא לדעיכה טבעית של הנגיף ודווקא התחסנות תביא להסתגלות שלו? - אני ללא ידע בתחום...)

  • דני

    הפוך דווקא מי שהתחסן

    הנה תראי:
    https://www.kan.org.il/Item/?itemId=99371

  • טובה

    בדיקה סרולוגית לאחר חיסון נגד קורונה

    תודה על תשובתך. ענית שאפשר לבדוק אם הגוף מחוסן( לאחר קבלת החיסון) מה קורה אם בבדיקה סרולוגית מגלים שאין נוגדנים או שהם בכמות נמוכה? מה זה אומר? האם מקבלים מנה /ות נוספותשל חיסון, האם מנסים חיסון מחברה אחרת?

  • קולו אור

    אם אין נוגדנים

    מצטער, אני באמת לא יודע. כדאי לשאול אולי שם במעבדה בשיבא.
    בגדול ככל הידוע לי מהבדיקות בשלבין 1 ו-2 של החיסונים (בהן מתבצעות בדיקות סרולוגיות) אנשים שלא היתה להם בעיה של ממש (מעוכבים חיסונית) פיתחו נוגדנים. אבל עם מערכות ביולוגיות מורכבות תמיד יכולים להיות יוצאי דופן.

  • טובה

    אחרי החיסון במנה השנייה,

    אחרי החיסון במנה השנייה, בגילאי 60+, האם אפשר לבדוק אם הגוף מחוסן? האם ישנה בדיקה סרולוגית או אחרת למצאי ומלאי נוגדני בגוף?

  • קולו אור

    בדיקה סרולוגית אחרי חיסון

    בהחלט. אני מכיר למשל בשיבא:
    https://www.sheba.co.il/%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%A... אפשר לבצע את הבדיקה בין שבוע עד חודשיים לאחר קבלת החיסון השני, במרפאות החוץ בשיבא.
    מתוך האתר שקישרתי:
    איך קובעים תור לבדיקה?
    מוקד זימון תורים דיגיטלי – בטלפון, ב-sms, בווטסאפ או בצ'ט. זימון אונליין באמצעות הצ'ט באתר או באפליקציית שיבא: לוחצים על זימון תור. לשאלה לאיזו מרפאה או בדיקה – בחרו "קורונה" ממלאים את הפרטים המזהים שלכם, ומזינים את הקוד שנשלח אליכם ב-SMS בוחרים את השירות הרצוי - בדיקות סרולוגיות קובעים תור במועד הנוח שלכם מתוך רשימת המועדים הפנויים מתי מקבלים תוצאות?
    תוך 24 שעות ניתן לבדוק את התשובה בתיק הרפואי האישי בשיבא קונקט (אם אינכם רשומים עדיין לשירות, בקשו להירשם ביום הבדיקה בדלפק הקבלה למרפאה). כמה זה עולה?
    220 שקל

  • קולו אור

    אי אפשר לצרף פה קישור לצערי

    הפורמט לא מאפשר :-(
    פשוט חפשי בגוגל משהו כמו -
    בדיקה סרולוגית קורונה שיבא
    בוודאי תמצאי.
    בהצלחה!
    (אם את לא מסתדרת כתבי פה ואשיג לך טלפון להתקשר אליו)

  • רלי

    הי, החשש שלי מהחיסון זה

    הי, החשש שלי מהחיסון זה מהטווח הארוך ולא מתופעות הלוואי המידיות, האם זה לא יכול לעורר בגוף דברים רדומים. איך אפשר לוודא את הדברים הללו קדימה עם חיסון או טכנולוגיה שלא נוסתה לטווח הארוך עד הסוף. תודה

  • קולו

    חשש מהשפעות לטווח ארוך

    היי רלי,
    החשש שלך מובן מאד. החיסון אכן קיבל אישור חירום (EUA) ולא אישור סופי בדיוק בגלל שהוא נבדק רק למשך חודשים ולא שנים.
    עם זאת, צריך להביא בחשבון כמה נקודות שגרמו לאנשי המקצוע כן לתת את אישור החירום וכן להעריך שהסיכון להשפעה כזו לטווח ארוך אינה סבירה למיטב ידיעתנו:
    א. ניסיון של עשרות שנים הראה שתופעות לוואי משמעותיות בחיסונים מתגלות תוך עד 6 שבועות.
    https://www.facebook.com/ZDoggMD/videos/1080970015698593
    ב. הטכנולוגיה החדשה כביכול של חיסוני הקורונה (mRNA) נבדקת כבר שנים, כולל ניסויים על אלפי בני אדם. היא אכן לא הייתה בשימוש המוני עד כה, אבל לא כי הייתה בעיית בטיחות כלשהי עם חיסוני ה-mRNA הקודמים שפותחו (למשל לשפעת, כלבת, CMV ואיידס), אלא כי הם כי לא היו יעילים מספיק. למעשה יש לטכנולוגיה הזו כמה יתרונות מובנים בהיבט הבטיחות. אני ממליץ לך לקרוא כתבה אחרת שהוקדשה בדיוק לעניין הזה -
    https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/חיסוני-mrna-לא-טכנולוגיה-חדשה
    ג. טענות שעלו ברשתות החברתיות על חששות מהחיסון התגלו כהפחדות לא מבוססות. לא בעניין מחלות אוטואימוניות
    https://bit.ly/35SY3yf
    https://www.midaat.org.il/articles/diseases/covid19/corona-vac-autoimmun...
    ולא בעניין פריון
    https://www.midaat.org.il/articles/diseases/covid19/covid19-vaccine-fert... אז לדעת עד הסוף? אי אפשר לדעת אף פעם ובטח שלא על חיסונים שאושרו באישור חירום.
    אבל כן יש לא מעט ידע שיכול לאפשר למומחים בתחום לבצע הערכה של הסיכון כדי שיהיה אפשר להשוות אותו לסיכון מהמחלה. ונכון לעכשיו הסיכון העולה מהמחלה הוא בסדרי גודל גבוה יותר מאשר הסיכון המשוער מהחיסון. מקווה שזה עוזר קצת עם החשש, למרות שברור שלהפיג אותו עד הסוף - אי אפשר.

  • רלי

    ראשית, תודה רבה.

    ראשית, תודה רבה.
    השאלה שמטרידה אותי האם החיסון לא יכול לעורר דברים רדומים, לעורר מחלות כגון סרטן למי שחלה בעבר ונרפא?

  • יעל

    לרלי

    סרטן זה תא שלא מתמיין. אני מציעה לך לקרוא מה זה סרטן. ומה זה תא.
    תא מקבל סיגנלים ובתוך התא יש גם חלבונים שהם בקרה שתפקידם למנוע סרטן כמו P53
    אלו נושאים מורכבים עולם ומלואו....
    חיסון לא גורם לסרטן. מעולם לא היה חיסון שגרם לסרטן.
    מעבר לכך את מקבלת כמות כל כך קטנה. חשבי על היום יום כמה דברים לא בריאים הגוף עובר:
    קרינה של שמש, חומרים משמרים במזון, צבעי מאכל, סיגריות, קרינה מהטלפון הנייד.
    אנשים בולעים תרופות משכחי כאבים כמו סוכריות.
    גם במוצרי טואליטיקה ואיפור יש חומרים שיכולים לסרטן ו/או לא בריאים לעור חפשי בגוגל. אפילו במשחות שיניים.
    בקרם הגנה יש חומר שנקרא אוקסיבנזון- שפוגע בפוריות.
    נשים עושות לייזר להורדת שיער, לייזר למציוק העור וגלי רדיו...
    ואף אחד לא שואל על כל מה שכתבתי שאלות.
    רק כשזה מגיע לחיסון שיכול להציל...

  • asaf

    הטווח הארוך

    היי,
    תודה על המאמר.
    נראה שאתה מתייחס מעט בביטול למומחים, כולל ישראלים - כמו ד"ר מיכל הרן (ורופאים נוספים ששוחחתי איתם באופן אישי) שמודאגים או מסויגים לפחות מעט ממתן החיסון לאוכלוסייה בריאה, לא רק מסיבות אתיות אלא מהחשש למחלות אוטואימוניות *בטווח הרחוק* (שנים).
    ברקע מרחפת עננת ההסכם המוזר של ישראל עם פייזר, שכולל סעיפים מחוקים, וניסוח עמום ובעייתי בלשון המעטה - ואת זה אני כותב כמשפטן דווקא שמדליק המון נורות אדומות.
    נשאלת השאלה האם יכול להיות שאכן נלקחים בכל זאת על גבינו סיכונים בלתי סבירים, ושאנחנו עומדים בפני שידור חוזר של סיפור התלידומיד משנות השבעים?
    מופעל על הציבור (המוחלש, המסוכסך החבול והמובטל לאחר חודשים של סגר ואבטלה) מכבש לחצים שגובל בתעמולה של ממש, עם מעט מאד שקיפות והסברה אמיתיים - ליטול את החיסון, ויכול מאד להיות שיש ניצול לרעה של המצב על ידי גורמים שנגועים באינטרסים זרים (ואני אפילו לא נכנס כאן לסיפור של נתניהו ומעשיהו). מה דעתך?

  • קולו

    תלידומיד

    עניין התלידומיד רחוק ממה שקורה פה כרחוק מזרח ממערב.
    ראשית ברמה הביולוגית, תלידומיד היא תרופה, משמע לוקחים אותה באופן קבוע והנזק ממנה מצטבר לאורך זמן כי היא נוכחת בגוף. חיסון ה mRNA מתפרק תוך שעות.
    וחושב יותר ברמה הרגולטורית - התלידומיד מעולם לא אושר על ידי ה FDA אפילו לא כשניסו לשווק אותו שם. לא בשנות ה 70 אגב אלא בסוף שנות ה 50 (!). בדיוק בגלל שהוא לא נבדק על נשים בהריון. אגב, למרות שהוא לא אושר אז הפיקו הרבה מאד לקחים וכל ה FDA בעצם אורגן מחדש כדי לוודא עוד יותר ולמען הסר ספק שלא יוכל לקרות כזהדבר. אתה מביא פה כדוגמה תרופה שאפילו לא אושרה, מלפני 70 שנה (!) ושמאז אושרו עשרות אלפי תרופות אחרות שאף אחת מהן לא עשתה שום דבר דומה, בתור הדגמה לכמה תהליך אישור התרופות והחיסונים *לא* מוצלח?
    לראייתי זה מראה בדיוק את הנקודה ההפוכה.
    אף פעם אין כמובן ערובות של 100% בחיים, ואפילו כשיורדים במדרגות יש סיכון. אבל צריך לחשוב מהם הסיכונים הסבירים.
    אגב רק לידע כללי תלידומיד מאושר לשימוש מאז ועד עצם היום הזה מציל נפשות - תרופה מצוינת למיאלומה ולחלק מסוגי הסרטן, רק לא לנשים בהריון כמובן!

  • קולו

    מחלות אוטואימוניות

    שלום אסף, העלית הרבה נושאים שכל אחד מהם זכאי להתייחסות משלו אבל אנסה בקצרה. המדיום פה בעייתי משום מה, לא מוכן להתחשב בסופי שורה או פסקאות ולא פעם דוחס הכל יחד לכדי ערימה אחת מאתגרת לקורא. מתנצל אם זה כך ואפצל את התגובה לכל אחד מהנושאים שהעלית כדי לנסות למתן את הבלגאן. התגובה הזו נוגעת לחשש האוטואימוני. חלילה לי מלהתייחס בביטול למומחים. זו בדיוק הסיבה בגללה אני קורא בעיון את חוות הדעת שפורסמה על ידי ״מדעת״ ושרשימת מחבריה כוללת אימונולוגים ואנשי מקצוע רלוונטיים רבים (ד״ר דיצה לוין – תואר שלישי באימונולוגיה, ד״ר אורן קובילר – רופא MD וכן בעל תואר שלישי במיקרוביולוגיה, ד״ר נטע סופר צור – תואר שלישי באימונולוגיה, ד״ר אירה זרצקי – תואר שלישי באימונולוגיה, ד״ר אורי פלביץ׳ – תואר שלישי בנוירואנדוקריולוגיה, ד״ר דודי שטיינר – תואר שלישי באימונולוגיה, ד״ר נעם לויתן -תואר שלישי בביולוגיה מולקולרית, ד״ר דרור בר ניר – תואר שלישי בביולוגיה מולקולרית, ד״ר רועי מזור – רופא MD ודוקטורנט באימונולוגיה, ענר אוטולנגי – דוקטורנט באימונולוגיה, ד״ר מורן פרידמן – רופאה MD מומחית לרפואה פנימית, רופאים וחוקרים נוספים).
    תוכל למצוא אותה פה:
    https://www.midaat.org.il/articles/diseases/covid19/corona-vac-autoimmun... פחות אני מתייחס לנייר העמדה של ד״ר מיכל הרן שאין לה כל הכשרה אימונולוגית.
    כמו כן אםאתה מעוניין הרחבתי עוד על הנקודה הזו של סכנה אוטואימונית מהחיסון, בעזרת שני ד״ר לאימונולוגיה וד״ר נוסף לביולוגיה מולקולרית שסייעו לי בהכנת המסמך. אולי יעזור לך לגבש דעה או לפחות לאסוף עובדות ממקורות מוסמכים ככל האפשר:
    https://bit.ly/390nmQZ

  • קולו

    הסכם עם פייזר

    שלום שוב, הסעיפים המחוקים בהסכם עם פייזר אינם נוגעים לנתונים שיועברו.
    אני חושב שחבל מאד שלא ליווה את ההסכם איש מקצוע בתחום איבטוח נתונים ובכלל שההתנהלות לא שקופה יותר. אני קראתי בעיון אתההסכם (גם אם אינני משפטן) ולא ראיתי בעינ כיוון שלא ראיתי שמועברים יותר נתונים ממה שיש כבר באתר המשרד כאן -
    https://data.gov.il/dataset/covid-19 באופן כללי ועדת הלסינקי כלל לא התייחסה לחיסון, אלא לעניין הליווי המקצועי שלטעמה חסר לעניין אבטחת הנתונים וכאן אני דווקא חושב שיש להם נקודה נכונה (גם אם ברמת העיקרון והדבר ספציפית לא בעייתי עם הנתונים האגרגטיביים המועברים). ככלל אני חושב שהרשויות לא מבינות עדיין עד הסוף כמו שצריך את החשיבות של אבטחת נתונים ושל להיות ״יותר צדיק מהאפיפיור״ בענייני שקיפות.
    אבל כל זה, כאמור, לא קשור כהוא זה לחיסון עצמו. אני מזכיר שפרופ׳ איתן פרידמן, יו״ר ועדת הלסינקי, מיהר להוציא סרטון בו הוא פותח את דבריו במסר הבא:
    ״קודם כל אני רוצה להגיד באופן חד משמעי שאינו משתמע לשתי פנים: אני, יחד עם כל הרופאים שהם חברי ועדת הלסינקי העליונה, תומכים, רוצים וקוראים לכל אחד ואחת שאין התווית נגד ללכת ולהתחסן.
    החיסון איננו ניסוי קליני. החיסון מאושר. החיסון מבוסס על קליניקה, מבוסס על נסיונות, מבוסס על אישורים.
    אין כל קשר בין מבצע החיסונים המופלא, הנפלא, עם ההיענות היוצאת מהכלל של אזרחי מדינת ישראל לקבל את החיסון הזה ולהבין את היכולות ואת התועלת שלו להחזיר את חיינו חזרה, לבין ניסוי קליני ואין אפילו שאלה כאן. מתן החיסון ניתן על בסיס קליני, לא צריך שום אישור אתי, לא צריך שום אישור רגולטורי, לא צריך שום מעורבות של ועדת הלסינקי״
    הסרטון נמצא פה:
    https://twitter.com/RackMada/status/1351163475620487172

  • עמודים