תדר לצעירים בלבד

אנשים רבים חווים ירידה בשמיעה עם העלייה בגיל, תופעה הנקראת פרסביקוזיס (Presbycusis). התופעה יכולה להתרחש בעקבות גורמים חיצוניים כמו חשיפה ממושכת לרעש, אך גם בעקבות תהליכי הזדקנות רגילים. על מנת להבין מדוע היא מתרחשת, ראשית נבין כיצד בנויה האוזן האנושית.

תדרים גבוהים תחילה

האוזן שלנו בנויה משלושה חלקים: אוזן חיצונית, אוזן תיכונה ואוזן פנימית. גל הקול מגיע אל האוזן החיצונית, ומשם ממשיך אל האוזן התיכונה, שמתפקדת כמעין בוכנה ומאפשרת מעבר של תנודות אוויר אל האוזן הפנימית המלאה בנוזל. האוזן הפנימית כוללת את שבלול האוזן (cochlea), הממיר את גלי הקול לאותות חשמליים, שהמוח מתרגם למה שאנו תופסים כצלילים. השבלול בנוי משלוש תעלות מלאות בנוזל, וביניהן שכבה קרומית שנקראת הממברנה הבזילארית. חלקה החיצוני יותר של הממברנה הבזילארית מגיב לתדרים גבוהים, ואילו חלקיה הפנימיים יותר מגיבים לתדרים נמוכים יותר ויותר. בצמוד לממברנה נמצא איבר קורטי ( organ of Corti), ובו תאים שעליהם שערות זעירות, הממירות את תנועת הממברנה לאות חשמלי. תנועת השערות גורמת לפעילות חשמלית של התאים, ובסוף שרשרת האירועים מופעל עצב השמיעה, המעביר את המידע למוח. 

טווח התדרים שבני אדם מסוגלים לשמוע הוא בין 20 הרץ ל-20 קילו-הרץ. פרסביקוזיס פוגעת תחילה ביכולת לשמוע את התדרים הגבוהים ביותר, ומתרחבת עם הזמן לתדרים יותר ויותר נמוכים. ירידה זו ביכולת השמיעה נעוצה בשינויים החלים באוזן הפנימית עם הגיל. חלקם נעוצים בחשיפה לרעש, שמובילה למוות של תאים באזור הממברנה הבזילארית וכך לפגיעה ביכולת לשמוע תדרים גבוהים. כדי לנטרל את השפעת הרעש ולבדוק את השפעת הגיל בלבד נערכו מחקרים בבעלי חיים שגודלו בסביבות שקטות. מחקרים אלו מראים כי פגיעה בשמיעה עקב הזדקנות נגרמת בעיקר משינויים במבנה השבלול, כגון התנוונות של אחת מהתעלות. התנוונות זו נגרמת למשל בעקבות שינוי הרכב הנוזלים בתעלה, ששמירה עליו דורשת אנרגיה רבה. הירידה בתפקודים המטבוליים שמאפיינת הזדקנות באופן כללי פוגעת גם באזור זה של האוזן. מלבד שינויים במבנה השבלול, ישנן עדויות לקשר בין הידרדרות בשמיעה לתהליכים דלקתיים שמתגברים עם העלייה בגיל, אך עדיין לא ברור מהו המנגנון שדרכו הם משפיעים. 

עם הגיל, מתחילים לאבד את התדרים הגבוהים. מבנה האוזן | איור: Shutterstock

יתוש בראש

כאשר מגיע השלב שבו אין יכולת לשמוע תדרים בתחום של 2-4kHz, נפגעת גם היכולת להבין דיבור. לפגיעה שכזו ישנן השפעות נרחבות על איכות החיים והיא עלולה לגרום לבדידות, לירידה בתחושת הערך העצמי ואף לדיכאון. הבנת המנגנון הביולוגי העומד מאחורי תופעת הפרסביקוסיס תאפשר לפתח עזרי שמיעה שיפצו על הידרדרות השמיעה, כמו גם תרופות שיעצרו או יאטו את תהליך ההזדקנות של האוזן.

חברה בריטית שמפתחת מערכות אבטחה החליטה לנצל את התדרים הגבוהים שמבוגרים לא יכולים לשמוע, ופיתחה מכשיר בשם "יתוש" (Mosquito). המכשיר נועד לשימוש מחוץ לחנויות, אזורי תעשייה וחניונים, ומטרתו למנוע התקהלויות של בני נוער באזורים אלו. המכשיר פולט צליל בתדר גבוה של 18-20kHz, טווח שרוב האנשים מעל גיל 25 אינם מסוגלים לשמוע, אך נשמע חזק וצורם עבור בני הנוער. ואולם, הם לא נשארו חייבים, והחליטו לנצל את התדרים שמחוץ לטווח השמיעה של מבוגרים כדי להכריע את קרב השימוש בטלפונים הסלולריים בכיתה. כדי לא להיתפס עם נייד מצלצל בזמן שיעור, הם שינו את הצלצול של הנייד למנגינה בתדר גבוה, שרוב המבוגרים לא יכולים לשמוע.

האם אתם הייתם מצליחים לשמוע את התדר הזה? בידקו אילו מהצלילים אתם מצליחים לשמוע.