תשובה זו מתייחסת למצב ההיפותטי שבו הארץ מפסיקה לפתע להסתובב סביב עצמה.
שאלה מעניינת אחרת הינה מהן ההשלכות שתהיינה אם הארץ היתה מסתובבת במהירות נמוכה מזו שהיא כעת. למהירות סיבוב הארץ יש מספר אפקטים משמעותיים לאורך זמן: צורת הארץ (בעל צורה כדורית שפחוסה בקטבים), אקלים, עומק האוקיינסים והזרמים שבהם וכוחות טקטוניים (שינויים ותהליכים הקשורים בקרום כדור הארץ). מכיוון שלא על כך נשאלה השאלה - לא נדון בכך כאן.
במצב היפותטי שבו הארץ הייתה מפסיקה לפתע להסתובב באופן מיידי, עקב שימור התנע, כל הגופים שאינם מחוברים לארץ ימשיכו להסתובב באותה מהירות שבה סבבה הארץ מלכתחילה. לנו זה יראה כאילו רעידת אדמה ענקית שבה הארץ כאילו נעה לפתע בכיוון ההפוך לסיבובה. בניניים יתמוטטו, האוקיינסים יתפשטו על היבשות עם גלי גאות גדולים ואף תהיה רוח אטמוספרית גדולה וכל דבר למעשה יסחף לאטמוספירה.
חשוב לציין שהאטמוספירה אינה מחוברת לארץ והיא תמשיך למעשה להסתובב. גלים סיסמיים יגרמו לרעידות אדמה עצומות. וישנו אף מצב שחלק ניכר מהאטמוספירה תגיע למצב של רתיחה. מכיוון שאנו נעים במהירות של כ 460 מטר לשניה בקו המשווה, אנו ניזרק די רחוק אולם אנו לא נתנתק מכדור הארץ משום שמהירות ההימלטות מהארץ הינה גבוהה יותר. מצב היפותטי שכזה, יהיה אכן קסטטופלי: הדבר יהיה דומה כאילו אנחנו כאילו ניזרקים לקיר במהירות העולה פי 1.5 ממהירות הקול. כל הנאמר כאן, למעשה יגרום להכחדת חלק ניכר מהחיים על פני הארץ.
במצב היפותטי שכזה, שבו הארץ לא מסתובבת בכלל, אנו נקבל חצי שנה של אור-יום וחצי שנה של לילה. במהלך 6 חודשי האור-יום, הטמפרטורה על פני הארץ תהיה תלויה בקו הרוחב הגיאוגרפי שבו אנו נמצאים: הטמפרטורה תהיה בהרבה יותר חמה בקו המשווה מאשר בקטבים. שינוי גדול זה בטמפרטורה שבין קו המשווה לקטבים ישנה את תבנית סיבוב הרוח באטמוספירה שכן כל האוויר ינוע מקו המשווה לקטבים שלא כמו במצב רגיל שבו הרוח מקבילה, בכלליות, לקו המשווה, (שינוי הטמפרטורה בין קו המשווה לקטבים הינו גדול יותר מאשר במצב שבו הארץ סובבת סביב עצמה).
השינוי השנתי של מיקום השמש בשמיים יהיה כעת רק התנועה העונתית למעלה ולמטה לעבר כיוון דרום עקב סיבוב הארץ סביב השמש והטייתו הצירית. אם אנו ננוע לאורך קו רוחב, אנו נראה את ההרמה של השמש עולה או יורדת בשמיים כפי שהיינו רואים אותה במצב רגיל שבו הארץ סובבת סביב עצמה, מנקודה אחת על פני הארץ עקב הסיבוב היומי של הארץ.
השפעה על השדה המגנטי של הארץ:
תאוריית הדינמו הינה ההסבר המדעי המקובל כיום להיווצרות השדה המגנטי של כדור הארץ.
עקב סיבוב כדור הארץ סביב צירו, זורמות מתכות נוזליות, כמו ברזל, בתוך הארץ, ועקב כך נוצרים זרמים חשמליים אשר יוצרים שדה מגנטי. תאוריית הדינמו לוקחת בחשבון את סיבוב הארץ סביב עצמה כך שאם הארץ תחדול מלהסתובב סביב עצמה סביר להניח, על פי תאוריית הדינמו, שהשדה המגנטי של הארץ ידעך לערך נמוך מאוד. המגנטוספירה של הארץ היא אזור נרחב בחלל סביב הארץ, המושפע מהשדה המגנטי של הארץ וכן מרוח השמש. המגנטוספירה מגנה על פני כדור הארץ מפגיעת החלקיקים שמכילה רוח השמש, והיא מונעת מהם לחדור לאטמוספירה.
כפי שהסברנו בתשובה על זוהר הקוטב, פגיעת רוח השמש במגנטוספירה גורמת לשינוי מסלול החלקיקים הטעונים לאורך קווי השדה המגנטי. חלקיקים טעונים אלו גורמים לעירור אטומים באטמוספירה, וכאשר האלקטרונים של אותם אטומים חוזרים וממלאים את הקליפות באטום, הם פולטים פוטונים. אפקט זה הינו מה שיוצר את זוהר הקוטב, האורורה. מסלול האלקטרונים המהירים מגיע לגובה נמוך סמוך לאזורי הקטבים של הארץ, ולכן האורורה נראית, בדרך כלל, רק באזורי הקטבים. אם הארץ לא תסתובב סביב עצמה, זוהר הקוטב (אורורה) יחדל מלהתקיים ובכלל זה חגורת ואן-הלן תחדל גם היא למעשה להתקיים. חגורות ואן אלן הן חגורות חלקיקים טעונים במטען חשמלי שמקיפות את הארץ ונמצאות באזור המגנטוספירה. החלקיקים שבחגורות ואן-הלן גורמים באינטקציה שלהם עם האטמוספירה לתופעת האורורה.
אי סיבוב הארץ סביב עצמה יגרום לכך שלא נהיה מוגנים מפני קרינה קוסמית וחלקיקים אנרגטיים אחרים.
מאת: חיים ברק
המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
