רדיואקטיביות היא התפרקות של גרעין אטום בלתי יציב לגורמים פשוטים יותר (שגם הם יכולים להיות בלתי יציבים), תוך כדי פליטת קרינה. זו יכולה להיות קרינת גמא (קרינה אלקטרומגנטית עם אורך גל קצר מאוד), קרינת בטא (אלקטרון או פוזיטרון) או קרינת אלפא שהינה קרינה של גרעין הליום (2 פרוטונים ו2 נייטרונים).
כאשר אנו מדברים על קרינה רדיואקטיבית, אנו מתכוונים בהקשר של קרינה מייננת כזו שמצליחה להסיר אלקטרון ומשאירה חלקיקים טעונים, יונים.
אפשר למצוא חומרים רדיואקטיביים באדמה, במים ובצמחיה. האיזוטופים המדאיגים ביותר הם אורניום ותוצרי הביקוע שלו, כמו רדיום, ורדון. חומרים אלו נספגים בגוף מהאוכל והמים או מהאוויר (במקרה של הגז רדון). לא מן הנמנע שחומרים רדיואקטיביים יהיו מצויים בסמוך אף למחצבות מלח.
חומרים שונים הם בעלי יכולות שונות להגן מפני קרינות באורכי גל שונים וברמות אנרגיה שונות. באופן עקרוני ככל שלקרינה יש אנרגיה גבוהה יותר כך יותר קשה לעצור אותה.
חומרים בעלי מספר אטומי גבוה (כלומר בעלי צפיפות גבוהה של אלקטרונים, כמו עופרת שלה מספר אטומי 82), טובים יותר בהגנה כנגד קרינת רנטגן (X) וקרינת גאמא (קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת למשל ממכשיר רנטגן וגם מחומרים רדיואקטיביים) וגם כנגד קרינת אלפא (גרעיני אטום הליום) ובטא (אלקטרונים). כלומר עובי המחסום הבנוי מחומרים אלו יהיה יותר קטן.
קרינת אלפא ובטא יחסית קל לעצור ולכן כמעט כל חומר יעיל בהגנה מפניהם. דף נייר יחיד יכול לעצור את רוב קרינת האלפא הנפלטת מהתפרקות רדיואקטיבית וחצי ס"מ עובי נייר יעצור את רוב קרינת הבטא; אם נשתמש בעופרת עובי המחסום יכול להיות הרבה יותר קטן.
למרות האמור לעיל, בקרינת בטא נעדיף מחסום שאינו עופרת או מתכת אחרת בעלת מספר אטומי גבוה וזאת עקב אינטראקציה של קרינת הבטא עם גרעיני האטום של המחסום. אינטראקציה זו קרויה אנרגיית עצירה, Bremsstrahlung radiation, היא למעשה זהה לקרינת רנטגן וכמות הקרינה גדלה ככל שהמספר האטומי של החומר החוסם עולה.
עד כמה שאני יודע, למלח שולחן אין תכונות מיוחדות של סינון קרינה רדיואקטיבית (מעבר למה שהיינו מצפים בגלל המבנה האטומי שלו).
אגב, אנו נחשפים תמיד לקרינה מהחלל. חלקיקים טעונים מהשמש,למשל, מגיבים על המפגש עם האטמוספירה והשדה המגנטי של כדור הארץ במטר של קרינה, בדרך-כלל קרינת בטא וגמא. יש אפשרות כי גבישי מלח, בשל המבנה הגבישי שלהם, יחזירו חלק מן הקרינה.
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
