תפוח האדמה הוא למעשה תא אלקטרוכימי פשוט היוצר זרם חשמלי בין 2 מתכות (אלקטרודות המוכנסות לתוכו).
בין 2 המתכות נוצר הפרש פוטנציאלים כימי (הפרש מתחים).
התגובה שמתרחשת היא תגובת חמצון-חיזור.
דוגמא לתא אלקטרוכימי (ויקיפדיה)
תפוח האדמה מכיל בעיקר מים, עמילן (פחמימה) ומלחים.
כאשר מלחים באים במגע עם מים הם נמסים, בדיוק כמו מלח השולחן, ונוצרים יונים חיוביים ושליליים.
כדי להפוך את תפוח האדמה לסוללה יש לנעוץ בתוכו (במרחק של כ 2 ס"מ אחד מהשני) שתי מתכות שונות כמו למשל אבץ ובדיל, נחושת ואבץ או נחושת וברזל (או פלדה).
מדוע שתי מתכות שונות? כי למתכות שונות יש תכונות שונות, בין השאר- כיצד הן מגיבות ובאיזו עוצמה עם היונים החיובים והשליליים.
כתוצאה מכך ייווצר הפרש מתחים בין 2 המתכות (המהוות למעשה אלקטרודות) בדיוק כמו בסוללה.
הפרש המתחים יגרום לזרימה של אלקטרונים לכיוון המתכת בעלת המטען החיובי.
הזרם אומנם חלש מאוד אך ניתן לכמת אותו במד זרם והוא אפילו יכול לשמש להפעלת נורה קטנה או שעון פשוט לזמן מה.
(ויקיפדיה).
את העובדה הזאת גילה רופא איטלקי בשם גאלוואני בסוף המאה ה 18 ועל שמו נקרא הזרם "זרם גלוואני".
למעשה, תפוח האדמה הוא רק ירק אחד מני רבים היכול לשמש כסוללה (בעל אנרגיה פוטנציאלית כימית). אפשרויות אחרות הן לימון, תפוז ועוד פירות וירקות רבים.
מאת:ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.