נפט גולמי (petroleum) הוא נוזל שחור המכיל שרשראות ארוכות של פחמנים (c) הקשורים זה לזה ולמולקולות מימן.
# שרשראות בעלות 7,8,9,10,11 פחמנים משמשות כדלקים (בנזין) למנועים שונים.
# שרשראות בעלות 12,13,14,15 פחמנים קרויות קארוזין Kerosene וביניהם ניתן למצוא את הסולר ועוד. לסולר יש בממוצע שרשראות בעלות 12 פחמנים אך הטווח הוא בין 10-15 פחמנים לשרשרת.
שרשרת פחמנים (ויקיפדיה)
לכן הדיזל (סולר) צפוף יותר מאשר בנזין (שרשראות יותר ארוכות) וצפיפותו 850 גרם לליטר (לעומת 720 גרם לליטר בבנזין).
מכיוון שככל ששרשרת הפחמנים ארוכה יותר כך נקודת הרתיחה שלה גבוה יותר, הדרך להפריד בין השרשראות בנפט גולמי היא ע"י זיקוק. כל שרשרת הופכת לגז בטמפרטורה אופיינית בה היא נאספת.
השימוש הנפוץ לסולר הוא במנועי דיזל. במנוע דיזל הדלק ניצת לא ע"י ניצוץ חשמלי כמו במנוע בנזין אלא ע"י נגע עם אוויר דחוס חם מאוד. טמפרטורת ההצתה של סולר גבוה יותר לעומת בנזין והוא מתאים למנועים מסוג זה.
האוקטן הוא יחידת מידה האומדת את יכולת הבנזין לעמוד בפני הצתה עצמית; יחידת מדידה זו הומצאה ע"י הכימאי ראסל מרקר. המדד "אוקטן" מבוסס על תערובת של איזו-אוקטן (2,2,4-trimethylpentane) שהוגדר בסקאלה כ 100 ונ-הפטאן (n-heptane) שהוגדר כ 0; בנזין בעל 95% אוקטן מכיל 95% איזו-אוקטן ו5% של נ-הפטאן.
(תמונה נלקחה מויקיפדיה).
העופרת היא תוסף המוכנס לדלק כדי להעלות את האוקטן שלו (כלומר העופרת מעלה את העמידות בפני הצתה עצמית של הדלק ומונעת הצתה מוקדמת שלו במנוע). תוספת עופרת לדלק הייתה נהוגה מתחילת שנות ה 20 של המאה הקודמת ועד לאמצע שנות ה 80. לאחר שהתברר כי תוספת העופרת גורמת נזק כבד לסביבה ובמקביל להמצאת הממיר הקטליטי שאינו פועל עם תוסף עופרת השימוש בעופרת הופסק כמעט כליל.
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
