הנוסח המקורי לשאלה: כידוע, חודש אוגוסט נחשב החודש החם בשנה (בחצי הכדור הצפוני). מדוע זה כך בעצם? על פניו, דווקא חודש יוני אמור היה להיות החם ביותר מכיוון שאז השמש נמצאת הכי גבוה בשמיים ועל כן עוצמת הקרינה ליחידת שטח היא מרבית, ואילו דווקא באוגוסט הימים קצרים יותר מאלו של חודש יוני והשמש נמצאת בגובה נמוך יותר בשמיים. אבל כאמור, אוגוסט הוא החם ביותר בשנה. מהו ההסבר לכך?

 תחילה, האם אוגוסט הוא בכלל החודש החם ביותר בהמיספרה הצפונית?  ובכן, כנראה שדווקא יולי הוא המנצח בקטגוריה הזאת – בכמעט כל ערי הבירה שבדקתי בהמיספרה הצפונית, יולי הוא בעל טמפרטורה זהה או גבוהה מאוגוסט; כך בכל בירות אירופה המערבית, המזרחית וברוב המזרח התיכון ואפריקה הצפונית. גם בערים הגדולות בצפון אמריקה המצב דומה. למעשה, עיר הבירה היחידה בקבוצה הנ"ל בה אוגוסט חם יותר באופן מובהק מיולי היא... ירושלים (בכוונה השמטתי את ערי אסיה – נחזור אליהם בהמשך).

אם כך, מדוע הדבר קורה? ובכן, ב-21 ביוני המשמש מתמקמת בניצב לחוג הסרטן – קו האורך הצפוני ביותר אשר השמש יכולה להתמקם בניצב אליו. ביום זה, חצי הכדור הצפוני סופג את מירב הקרינה מהשמש לעומת חצי הכדור הדרומי אשר סופג את מיעוט הקרינה לאותה שנה. כתוצאה מכך, ה-21 ביוני הוא היום הארוך בשנה בחצי כדור הצפוני. אבל אם ה-21 ביוני הוא היום בעל ספיגת הקרינה הגבוהה ביותר, מדוע הוא איננו היום החם ביותר?

 מכיוון שטמפרטורה ליום נתון נשלטת ע"י מספר גורמים וקרינה ישירה מהשמש הוא רק גורם משני במשוואה. הגורם החשוב ביותר הוא קיבול החום של כדור הארץ: השמש מחממת את כדור הארץ ולאחר מכן כדור הארץ פולט חום בצורת קרינה בעלת אורכי גל ארוכים יותר מאלה שנקלטו. תהליך זה לוקח זמן, וההפרש מסתכם לרוב ב-4-6 שבועות.

התופעה הזאת איננה ייחודית רק לקיץ – היום בו החצי כדור הצפוני מקבל את הקרינה המועטה ביותר הוא ה-22 בדצמבר, היום הקצר בשנה. עם זאת, החודשים הקרים ביותר הם לרוב ינואר-פברואר, שוב – עקב ההפרש בקרינת כדור הארץ.


תרשים של כדור הארץ ב-21 ביוני, קרני השמש ניצבות אנכית לחוג הסרטן והמיספריה הצפונית מקבלת את החלק הארי שלהם. ב-22 בדצמבר המצב הפוך – קרני השמש ניצבות לחוג הגדי וההמיספרה הדרומית מקבלת את החלק הגדול של אור השמש.

למעשה, התופעה איננה ייחודית רק לסדרי-גודל של חודשים, אלא גם לסדרי-גודל של שעות. כל אדם אשר שמר בשעות הקטנות של הלילה, חיכה לזריחה או הלך לשחות שחיה לילית יודע שהשעות הקרות ביותר הינם השעות בהם האור מתחיל לבצבץ ולא שיא הלילה. גם בים, הטמפרטורה של המים יורדת למינימום רגע לפני הזריחה ולא באמצע הלילה.

סיבה נוספת היא משקעים – גשם, על כל צורותיו, והרוח המלווה אותו לרוב, מקררים את האוויר ומורידים את הטמפרטורות. יוני הוא לרוב חודש גשום מעט יותר מיולי-אוגוסט וכתוצאה מכך הטמפרטורות בו יהיו נמוכות יותר. בחלק ממדינות אסיה, הקיץ הוא העונה הגשומה או  "עונת המונסונים". במדינות אלו החודש החם ביותר הוא החודש היבש האחרון – לרוב מאי או אפריל.

שלומי דגן
דוקטורנט, המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

8 תגובות

  • ניב

    למה ירושלים שונה מששאר בירות העולם?

    לא ענית על השאלה (או שאולי רק אני לפחות לא הבנתי מהטקסט) למה דווקא בירושלים (ואולי גם בשאר ישראל) החודש החם ביותר הוא אוגוסוט ובשאר ערי הבירה בחצי הכדור הצפוני החודש החם ביותר הוא יולי. יש לי השערה לגבי המקומות צפוניים, היום הארוך ביותר בשנה באזורים צפוניים ארוך יותר בצורה משמעותית מזה שבישראל, כך שהשפעת הקרינה הישירה הופכת להיות יותר משמעותית ולכן התקופה החמה ביותר קרובה יותר ליוני. אבל לא מובן לי למה בערי בירה קרובות כמו קהיר, דמשק ועמן החודש החם ביותר הוא גם יולי ולא אוגודסט כמו בישראל.

  • דוביק

    מדוע אוגוסט הוא החודש החם בשנה?

    שלום שלומי דגן,

    קראתי בעיון את הכתבה שפרסמת בנושא "מדוע אוגוסט הוא החודש החם בשנה?"

    אשמח אם תוכל בבקשה להסביר:

    מכיוון שב21 ביוני קרינת השמש החזקה ביותר, האם זה אומר שהאדם הנמצא בחצי כדור הצפוני "מרגיש" ביום זה טמפרטורה גבוהה יותר מאשר בימי אוגוסט ? (הרי האדם מרגיש את הקרינה שנפלטת מהשמש ללא תלות בכמות הקרינה שכדור הארץ פולט לאטמוספירה)

    תודה רבה על תשובתך

    דוביק

  • רות חייט

    תשובה

    שלום דוביק,
    אדם הנמצא בחצי הכדור הצפוני "מרגיש" את הטמפרטורה האמתית כפי שהיא נמדדת במד חום ולכן ביוני גם מבחינת האדם הטמפרטורה נמוכה יותר מאשר באוגוסט, וזאת כיוון שהאדם מרגיש את הטמפרטורה של הסביבה המהווה אינטגרל בין קרינת השמש לקיבולת החום של כדור הארץ והקרינה הנפלטת ממנו. למרות זאת כיוון שביוני קרינת השמש חזקה יותר החשיפה אליה מסוכנת יותר. יתרה מזאת עוצמת קרינת השמש דומה במאי וביולי, וזאת למרות שבמאי הטמפרטורה נמוכה בהרבה ולכן לעיתים יכולה להיווצר אשליה שהחשיפה לשמש בחודש מאי היא בטוחה יחסית.

  • עמוס

    פליטת קרינה בעלת אורכי גל ארוכים יותר בשיהוי של 4-6 שבועות

    כיצד מתרחש תהליך זה. היכן מומרת קרינה אחת באחרת וכיצד נוצר השיהוי בפליטה?
    המאמר האיר את עיניי וכמובן עורר את השאלות הנוספות שהצגתי למעלה.
    תודה

  • רות חייט

    תשובה

    כיוון ש70% מכדור הארץ הם שטחים ימיים, מרבית הקרינה המגיעה מהשמש נספגת במים. למים קיבולת חום גבוהה מאוד

    (ראה: http://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/physics/%D7%9E%D7%94%D7%... )

    ולכן יש צורך בחימום ממושך על מנת לעלות את הטמפרטורה שלהם ומכאן ההשהיה בעליית הטמפרטורה בכדור הארץ ביחס לעוצמת קרינת השמש. למרות שברוב המקרים בהם מתייחסים למים כגורם מאפשר חיים, מתייחסים למי שתייה, למים יש תפקיד חשוב מאוד של ווסת וממתן טמפרטורה בכדור הארץ, ותכונה זו מתאפשרת בזכות קיבולת החום הסגולי הגבוהה של המים.

  • עמוס

  • שני

    תצוגת תלת מימד

    שלום,
    אני מאוד אהבתי את ההסבר והוא חידד אצלי המון דברים שלא היו ברורים בנושא. על פניו, עדיין יש מושגים ותהליכים מוסברים שאם הם יוצגו בסרטון תלת מימד הם יהיו מובנים הרבה יותר בעיני.

    תודה (:

  • יוסף

    צאת הכוכבים

    האם חקר מישהו את זמן יציאת הכוכבים והיעלמות הכוכבים בבוקר? ולמה ישנם שינויים בין ערב לבוקר ובין עונה לעונה?