אם נציב מצלמה במקום קבוע ונצלם כל יום באותה שעה את השמש נגלה שהיא לא שומרת על מיקום קבוע בשמיים
אלא מציירת את הספרה 8 בצורת מוארכת במצב שכיבה (כמו סמל האינסוף); תנועה זו של השמש
(או למעשה של כל גרם שמימי) קרויה ה"אנאלמה" (Analemma) של השמש.
בתמונה למטה ניתן לראות דוגמא שצולמה בחצי הכדור הצפוני כשהמצלמה פונה לכיוון מזרח.
התאריכים מציינים את הימים בהם השמש נמצאת בנקודה הכי גבוה והכי נמוכה בשמיים (לזמן הנתון)
וכן את הנקודה בה השמש עוברת פעמיים במסלול מהנקודה הגבוה לנמוכה וחזרה.
אנאלמה.
הסיבות לכך שהשמש לא נעה במסלול קבוע ובמהירות קבועה לאורך השמים הן שתיים:
(1). המסלול האליפטי של כדור הארץ סביב השמש (שלרוב מקרבים אותו למעגלי, אך הוא לא).
(2). נטיית ציר הסיבוב של כדור הארץ ביחס למישור הסיבוב סביב בשמש
(נקודה זו כבר נדונה בשאלות קודמות באתר).
ביום הקצר ביותר השמש מצויה במסלול הכי נמוך בשמיים (יחסית לאופק) וההפך נכון ביום הארוך ביותר.
האנאלמה "מדגימה" למעשה תופעה אחרת הקרויה "שוויון הזמנים" (equation of time)
והיא מתארת את ההבדל בין השעה לפי שעון השמש והשעה לפי השעון הרשמי (זמן השמש הממוצע)
במהלך השנה (ההבדל יכול לנוע עד +/- כ 15 דקות במקסימום).
בתמונה למטה ניתן לראות את הזמן בדקות ששעון השמש ימהר (מעל ציר ה X) או יפגר (מתחת לציר ה X)
לעומת הזמן השמשי הממוצע ע"פ עונות השנה.
זמן בדקות של שעון שמש לעומת הזמן הממשי.
שימו לב שהתאריכים בתמונה כאן, זהים לתאריכים המופיעים בעקומה למעלה.
אם ניקח את התמונה העליונה נדפיס אותה ונקפל אותה לאורך צי ה X כך שהיום הארוך ביותר יהיה נקודת האמצע-
העקומה תיצור מסלול סגור (העקומה מתארת שנה ולכן ניתן לחבר את הקו של סוף דצמבר לתחילת ינואר).
כעת העקומה זהה לספרה 8 המופיעה בתמונה, זאת למעשה משמעות האנאלמה.
האנאלמה ו"שיויון הזמנים" הם גם הסיבות מדוע הזריחה המוקדמת ביותר אינה ביום הארוך ביותר
והשקיעה המוקדמת ביותר אינה ביום הקצר ביותר.
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
