נוסח השאלה המלא: בתמונה המפורסמת שבה ניל ארמסטרונג תוקע את דגל ארה"ב על הירח, הדגל מתנפנף והכוכבים לא נוצצים. האם התמונה מזויפת?
תורות קנוניה (תיאוריות קונספירציה) היו מאז ומתמיד נושא חם ומושך. זה נכון על אחת כמה וכמה מאז בוא האינטרנט וטכנולוגיית המידע, שמאפשרים להפיץ מידע בצורה מאוד מהירה – בין אם הוא אמיתי ובין אם הוא כוזב.
משום מה, רשת האינטרנט נותנת למידע נופך של מהימנות. אם מישהו היה עוצר אותנו ברחוב ומספר לנו בדיה חסרת בסיס, היינו חושבים שהוא מוזר ועוברים עליו לסדר היום. אבל אם קראנו את אותו דבר ברשת – אפילו מאותו אדם – הסיפור שלו ייראה לנו פתאום הרבה יותר הגיוני. כל אחד יכול לפתוח אתר, להציג בו את עצמו כמומחה לטכנולוגיה, לעיבוד תמונה, למדע וכן הלאה, ולהראות הוכחות מהוכחות שונות על כל נושא שבעולם. רוב הקוראים לא יטרחו לבדוק אם כותב המאמר אכן דובר אמת.
כמעט שאין מאורע היסטורי חשוב או משפיע שלא תמצאו קבוצת אנשים שתטען שהוא לא התרחש, או לפחות שהתרחש בצורה שונה מכפי שמסופר ושאנשים בעלי השפעה, ממשלות, ארגוני צללים או מוסדות חובקי עולם דאגו "לטייח" או "לשפר" אותו.
הבעיה עם תורות הקנוניה הללו היא שרק לעתים רחוקות יש להן סימוכין והוכחות שעומדים בבחינה ביקורתית. בדרך כלל הן מתבססות על עובדות מוטעות ועל ההנחה שרוב הציבור אינו בקי בפרטי המקרה ובחשיבה מדעית מסודרת ולכן קל להטעות אותו. אם נוסיף על זה את הגורם הפסיכולוגי של הסקרנות (הרי מה יכול להיות יותר מעניין ממציאת חורים בפענוח של רצח קנדי או מתיאוריה על תככים בממשל האמריקאי), ואת הקלות שבה אפשר לשכנע אותנו שהממשלה מסתירה מאיתנו מידע, נגיע למסקנה ש"התיאוריה דווקא נשמעת הגיונית. אולי היא באמת נכונה?"
הנחיתה על הירח היא אחת הדוגמאות המפורסמות (אולי המפורסמת ביותר אחרי רצח קנדי) לתורת קנוניה נפוצה... לפחות עד לפיגוע מגדלי התאומים. מספר האתרים והמאמרים המדעיים-כביכול הקיימים בנושא הזה ברשת הוא אדיר. קוצר היריעה לא מאפשר לי להקיף את כל ההסברים שכנגד – זאת יכולה בקלות להיות עבודת דוקטורט. יש כל כך הרבה טענות מוזרות ומופרכות בנושא הזה ואינספור אתרים וסרטונים שמפריכים אותן, לכן אתייחס רק לשאלה הספציפית.
אז מה לגבי הדגל?
ובכן, לנאס"א היה ברור שדגל לא יתנפנף בלי אוויר סביבו, ולכן הוסיפו לו מראש מסגרת שתקבע אותו במצב עומד, בתמונה שלמטה המסגרת נראית בבירור. המידע הזה גלוי לציבור, אבל חובבי הקנוניות פשוט בוחרים לא להאמין לו. מדוע הדגל מתנפנף? מפני שכשתוקעים אותו באדמה מפעילים עליו כוח והוא זז. זאת ועוד – מאחר שאין בירח אוויר, ולכן אין חיכוך, משך הנפנוף של הדגל ועוצמת הנפנוף שלו גדולים הרבה יותר מאשר על פני כדור הארץ.
בסרטון הבא רואים את תקיעת הדגל לאחר הנחיתה של אפולו 15, שימו לב איך הדגל מפסיק לזוז אחרי שתוקעים אותו (כלומר אין שום תזוזה מרגע שהאסטרונאוטים אינם נוגעים יותר בדגל).
שתי תמונות עוקבות שמראות את תנועת יד ימין של ניל ארמסטרונג. שימו לב שהדגל לא זז | התמונה לקוחה מוויקיפדיה
והכוכבים?
הכוכבים לא מנצנצים כי על פני הירח אין אטמוספרה. אור הכוכבים עובר מרחק רב בתוך האטמוספרה של כדור הארץ, והאוויר במעטפת האטמוספרה אינו סטטי אלא זז כל הזמן. תנועת האוויר יוצרת אפקט של "עידוש" (מלשון עדשה), שמרכז ומסיט את האור לסירוגין. כתוצאה מכך הכוכבים נראים לנו כאילו הם מנצנצים.
אפקט נצנוץ הכוכבים בגלל האטמוספרה | האיור לקוח מוויקיפדיה
האפקטים הללו קטנים מאוד ולכן אינם משמעותיים ואינם מורגשים לגבי עצמים קרובים יחסית כמו הירח, מאדים ועוד. אך הכוכבים רחוקים מאיתנו מאוד ולכן מתנהגים כמקור אור נקודתי, במקרים אלו ההסטה של קרן האור משמעותית הרבה יותר ואפקט הנצנוץ מופיע.
מכל האמור לעיל ברור שאילו היינו מביטים בכוכבים מחוץ לאטמוספרת כדור הארץ הכוכבים לא היו מנצנצים כלל, ובאמת זה בדיוק מה שקורה על הירח! זו אחת הסיבות לכך שאנו משגרים טלסקופים למסלול סביב כדור הארץ, מחוץ לאטמוספרה. טלסקופ החלל האבל היה אחד המפורסמים שבהם.
לא רק זה – ברוב התמונות מהירח, אם לא בכולן כלל לא רואים כוכבים! הסיבה לכך פשוטה – האסטרונאוטים נחתו בצד המואר של הירח, שחשוף לאור השמש ופני השטח של הירח היו מסנוורים, לכן השתמשו בזמני חשיפה קצרים מאוד של התריס כדי למנוע חשיפת יתר ו"שריפה" של התמונות. בזמן חשיפה כזה הכוכבים החלשים פשוט לא נקלטו בפילם.
בעיה דומה אבל הפוכה מטרידה במאי סרטים שמצלמים סצנות לילה. מאחר שהסביבה מוארת לצורך הצילום, והעדשה מכוונת לעבר השחקנים, זמן התריס קצר מדי ואי אפשר לראות כוכבים בשמיים. מה עושים הבמאים? לא פעם הם מוסיפים כוכבים באפקטים מיוחדים. כלומר, דווקא אילו היינו רואים כוכבים בצילומי הנחיתה על הירח זו הייתה עדות לכך שמישהו התעסק עם הסרט וערך אותו, ולא ההיפך.
הלקח: היה ביקורתי
רובנו מקבל מדי יום ביומו מיילים שמספרים לנו על נושאים שונים ומשונים. אחד נכתב בשמו של קצין משטרה בכיר שמזהיר מקבצנים ברחובות תל אביב שמבקשים כסף ברמזור ואז דוקרים אותך במחט נגועה באיידס; אחר מביא "מידע סודי" על שפעת החזירים שמסתירים מאיתנו; שלישי מזהיר מסכנה איומה אחרת. בכל המקרים הללו השולח מבקש מכם להעביר את המכתב הלאה, כמובן לטובת הציבור, ולצערי רבים מאיתנו עושים את זה בלי לעצור לרגע ולחשוב מה ההיגיון של המכתב שהעברנו. אנחנו פשוט מעתיקים את כל רשימת הכתובות שלנו ולוחצים על "שלח".
אבל מה? במקרה הטוב מדובר סתם במכתב שרשרת מטופש, וכשאנחנו מעבירים אותו הלאה אנחנו תורמים למשלוח דואר הזבל בעולם. במקרה הפחות טוב המייל נשלח גם ל"מקור" שממנו הוא יצא בתחילה, שם קוצרים את כל רשימת הכתובות ומוכרים אותן לרשימות של מפיצי דואר זבל. ובמקרה עוד יותר גרוע המכתב נגוע בווירוס שאנחנו מפיצים הלאה.
ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
