לשימושכם - מחשבון המרה בין יחידות מידה שונות של טמפרטורה, בהמשך הכתבה הסבר על טמפרטורה ועל יחידות המידה השונות:

הטמפרטורה היא למעשה מדד כמותי לאנרגיה הקינטית (אנרגיית התנועה) של חלקיקי החומר; כאשר לחלקיקים אנרגיה גבוה יותר יש יותר התנגשויות ביניהם והביטוי שלנו לכך הוא בהגדרה "חם". ישנם סולמות רבים לטמפרטורה - וניתן להמיר בקלות מסולם לסולם כפי שיוסבר להלן:

מעלות צלסיוס (C): הסולם נקבע ע"י האסטרונום השוודי אנדרס צלסיוס בשנת 1742.
0 מעלות נקבעו כנקודת קיפאון המים ו100 מעלות כנקודת הרתיחה (בגובה פני הים).

מעלות קלווין (K): הסולם נקבע ע"י הפיזיקאי הבריטי לורד ויליאם תומסון קלווין בשנות ה40 של המאה  19.
זהו הסולם הראשון בו האפס נקבע ע"פ מדדים מדעיים- האפס המוחלט; טמפרטורה זו חושבה כ 273.15- מעלות צלסיוס.
גודל יחידות המדידה (המרחק בין מעלה אחת לשנייה) זהה במעלות צלסיוס וקלווין אך הגדרת האפס שונה.

מעלות פרנהייט (F): הסולם נקבע ע"י הפיזיקאי הגרמני דניאל גבריאל פרנהייט בתחילת המאה ה 18.
צורת החישוב המקורית הייתה מעט מסובכת והורכבה מ 3נקודות קבועות -
(1). אפס מעלות נקבעו כטמפרטורה בתמיסה של מים, קרח ומלח אמוניום כלוריד. תמיסה מסוג זו קרויה תמיסה פריגוריפית (frigorific mixture) והיא מגיעה לשיווי משקל של טמפרטורה ללא תלות בטמפרטורה המקורית של מרכיביה.
(2). 32 מעלות נקבעו כנקודה בה מתחיל להיווצר קרח בתמיסת מים (למעשה 0 מעלות צלסיוס).
(3). 96 מעלות נקבעו כטמפרטורת גוף האדם הנמדדת בבית השחי או בפה.
לאחר מותו התגלו סטיות בסולם אותו יצר פרנהייט ולכן בוצע כיול מחדש לפי נקודת קפיאת ורתיחת המים (32 ו 212 מעלות פרנהייט בהתאמה).

קיימים עוד סוגי סולמות מדידה שאינם בשימוש כיום, בין השאר:
(1). מעלות ראומיר ((Réaumur) שהיו נהוגות בצרפת: על פי סולם זה אפס מעלות הוגדרו כנקודת קפיאת המים (כמו במעלות צלסיוס) אך כל מעלת ראומיר הייתה שווה  4/5 מעלת צלסיוס; לכן נקודת הרתיחה היא 80 ולא 100.
(2). מעלות רנקין (Rankine): הוצעו ע"י הפיזיקאי הסקוטי ויליאם רנקין ב 1859. בסולם זה אפס מעלות זהה לאפס המוחלט במעלות קלווין אך גודל כל יחידת מעלה שווה לפרנהייט.

כדי להמיר מעלות צלסיוס לפרנהייט יש להשתמש בנוסחא הבאה:

F= (Cx9)/5 +32

או

F=(Cx1.8)+32

או במילים - כדי להמיר מעלות צלזיוס לפרנהרייט: מכפילים את מעלות הצלזיוס פי 1.8 ולתוצאה מוסיפים 32. לדוגמא - נמיר 100 מעלות צלזיוס (טמפרטורת הרתיחה של מים) לפרנהייט: נכפיל פי 1.8 ונקבל 180, לתוצאה נוסיף 32 ונקבל 212. ובאמת 212 זאת טמפרטורת הרתיחה של מים במעלות פרנהייט.

כדי להמיר מעלות פרנהייט לצלסיוס יש להשתמש בנוסחא הבאה:

C= ((F-32)x5)/9

או

C=(F-32)/1.8

או במילים - אם יש לך טמפרטורה בפרנהייט, שאתה רוצה להמיר לצלזיוס - אז אתה צריך להוריד מהמספר 32, ואת התוצאה לחלק ב-1.8 (שזה גם 9/5). דוגמא מספרית: כדי להמיר 400 מעלות פרנהייט לצלזיוס נחסיר מהמספר 32 ונקבל 368, את התוצאה (368) נחלק ב1.8 ונקבל 204.4 מעלות צלזיוס.

 

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

16 תגובות

  • יודה

    המרת מעלה אחת בצלסיוס לפרנהייט

    אז בעצם מעלת צלסיוס אחת (לא הטמפרטורה, סתם מעלה אחת) זה 1.8 פרנהייט?

  • יעקב

    חישוב פרנהייט צלסיוס במעלות המינוס

    הסבר מאוד יפה וברור
    אך לא הסברת איך מחשבים את מעלות המינוס- זה לא אותו חשבון

  • יעקב

    זה פשוט

    זה פשוט
    לא חישבתי את זה נכון
    זה אותו דבר

  • שוש

    וכדי לעשות את זה יותר פשוט,

    וכדי לעשות את זה יותר פשוט, במיוחד אם מטיילים בארה"ב או באנגליה וצריך רק לדעת מה הטמפ' בחוץ בצלסיוס (לא צריך דיוק מדעי), מפחיתים 32 ומחלקים בשניים. מעלה אחת פחות או יותר, זה טווח הדיוק בטמפ' בחוץ.

  • דוד

    אחלה הסבר

    אחלה הסבר
    ברור ומובן ומעולם לא למדתי מתמטיקה

  • רות לובין

    תודה. סבבה.

    המשיכו. להתראות

  • אלי בן דוד

    דוגמא מעשית להמרה

    אני לא מצליח להבין מנוסחאות שום דבר אבל אם תינתן דוגמא ממשית להמרה כזאת בלי להשתמש בנוסחא הניתנת לעיל אשמח מאד וגם אדע איך להמיר לבד. תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    דוגמא מעשית ללא נוסחאות

    אם יש לך טמפרטורה בפרנהייט, שאתה רוצה להמיר לצלזיוס - אז אתה צריך להוריד מהמספר 32, ואת התוצאה לחלק ב-1.8 (שזה גם 9/5). דוגמא מספרית: כדי להמיר 400 מעלות פרנהייט לצלזיוס נחסיר מהמספר 32 ונקבל 368, את התוצאה (368) נחלק ב1.8 ונקבל 204.4 מעלות צלזיוס.
    כדי להמיר מעלות צלזיוס לפרנהרייט עושים את התהליך ההפוך: מכפילים פי 1.8 ולתוצאה מוסיפים 32. לדוגמא - נמיר 100 מעלות צלזיוס (טמפרטורת הרתיחה של מים) לפרנהייט: נכפיל פי 1.8 ונקבל 180, לתוצאה נוסיף 32 ונקבל 212. ובאמת 212 זאת טמפרטורת הרתיחה של מים במעלות פרנהייט.
    בגלל ההערה שלך הוספתי את הדוגמא המעשית גם לכתבה.

    מקווה שעכשיו ברור יותר :-)
    ד"ר אבי סאייג
    מכון דוידסון לחינוך מדעי
    מכון ויצמן למדע

  • רונן

    סולם קלווין

    במאמרך לא הסברת איך ממירים מעלות קלווין לצלסיוס ופרנהייט ולהפך

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    קלווין

    כתוב בעקיפין - מה ההפרש בין צלזיוס בפרנהייט. ופירוש: כדי להמיר קלווין לצזיוס מפחיתים מהטמפרטורה 273.15, כדי להמיר צלזיוס לקלווין מוסיפים לטמפרטורה 273.15.
    (ברגע שיש את ההמרה לצלזיוס ההמרה הנוספת לפרנהייט היא כפי שמוסבר)

  • מאיר

    כל מעלת ראומיר שווה 5/4 ולא 4/5.

    כל מעלת ראומיר שווה 1.25 מעלת צלסיוס.
    חישוב ההמרה:

    מעלת ראומיר = מעלת צלסיוס (כפול) 4/5.

    לכן 80 מעלות ראומיר = 100 מעלות צלסיוס

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאבי סאייג

    אכן

    טעות הקלדה, תוקן.
    תודה

  • אבנר

    האם נקודת הרתיחה לא ב 125 מעלות צלסיוס?

    נראה לי שזה צריך להיות 125 ולא 80?
    מעלות ראומיר ((Réaumur) שהיו נהוגות בצרפת: על פי סולם זה אפס מעלות הוגדרו כנקודת קפיאת המים (כמו במעלות צלסיוס) אך כל מעלת ראומיר הייתה שווה 4/5 מעלת צלסיוס (80%); לכן נקודת הרתיחה היא 80 ולא 100.

  • רון ריבצ'ין

    מעלת ראומיר היא מעלת צלזיוס ורבע ולא וחמישית

    אם היא הייתה מעלת צלזיוס וחמישית נקודת הרתיחה הייתה 96 ולא 100.

  • רוני

    ברומטר

    הברומטר שלנו מראה אותו דבר

  • מאיר ברק

    המרה מצלסיוס לראומיר וההפך

    אכן הייתה טעות סופר:
    כל מעלת ראומיר שווה 4/5 מעלת צלסיוס (80%) ולא 6/5 כפי שנכתב (120%).
    כל מעלה צלסיוס שווה 5/4 (אחד ורבע) מעלת ראומיר (125%).