עידו שלום. תודה על שאלתך,
ילדי ישראל שגדלו בשנות ה-50 וה-60 הורגלו לטקס השגרתי (והמתועב לטעמם) של בליעת כפית שמן דגים מדי יום. כל ניסיונותיהם החוזרים ונשנים להתנגד נחלו כישלון חרוץ, ובלית ברירה נאלצו כולם לבלוע את הנוזל השמנוני בעל הריח הדוחה.
הילדים אמנם לא התעניינו בהרכב התזונתי של השמן, אך כיום אנו יודעים ששמן הדגים מכיל אומגה 3 – מרכיב שמקושר לבריאות המוח ולשיפור תהליכי זיכרון ולמידה. מהו אותו מרכיב דגי ייחודי? איך הוא משפיע על המוח שלנו ועל בריאותנו הנפשית?
"אומגה 3" הוא שם כולל לקבוצה של חומצות שומן בלתי רוויות. אלו הן חומצות שמורכבות משרשרת של אטומי פחמן ומימן, שבגלל הקשרים הכפולים בין אטומי הפחמן בשרשרת אינן רוויות באטומי מימן. מדובר בחומצות שומן חיוניות שהגוף אינו מייצר לבדו ועלינו לצרוך אותן במזון שאנחנו אוכלים.
קיימים שלושה סוגים עיקריים של אומגה 3: חומצה אלפא-לינולנית (ALA) שמקורה בזרעים, אגוזים ושמנים צמחיים, חומצה איקוסאפנטאנואית (EPA) וחומצה דוקוסהקסנואית (DHA) שמקורן בשמן דגים שמופק למשל מדגי סלמון או מקרל.
דגי מקרל כמקור לאומגה 3 | תמונה: ריצ'רד לינג, פליקר
בעשור האחרון פורסמו מאמרים רבים שהציגו את הטענה שתזונה עשירה באומגה 3 מסייעת לפעילותו התקינה של המוח ותומכת בתפקודים קוגניטיביים (מחשבתיים).
מה הקשר בין אומגה 3 לחשיבה?
המוח שלנו מורכב מרשת מסועפת של תאי עצב שמעבירים זה לזה מידע. תא עצב מורכב מגוף תא שממנו יוצאת שלוחה מאורכת בשם "אקסון", שדרכה עובר המידע לתא העצב הבא, או במקרים מסוימים לתא שריר או לבלוטה שתא העצב מפעיל. המידע נע דרך האקסון ומועבר מתא עצב אחד למשנהו בתוך חלל בין-תאי שנקרא סינפסה, שם נוצר מפגש בין קצה האקסון של תא עצב אחד לגופו של תא עצב אחר.
בסינפסה משתחררים חומרים שנקראים מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים). המוליכים העצביים הם מולקולות תקשורת עצבית שעוברות מתא עצב אחד לתא סמוך ומשפיעות עליו, כלומר מפעילות אותו או מעכבות את פעילותו. היעילות של העברת המידע הזה היא גורם מכריע בתפקוד התקין של המוח. היכולת לבנות ולתחזק קשרים ברשת העצבית משפיעה באופן עמוק על האופן שבו המוח מתמודד עם שינויים בסביבה ועל תהליכי למידה, זיכרון ועיבוד רגשות.
העברת מידע בין תאי עצב בסינפסה | תרשים: NIA, ויקיפדיה
בשל הרכבה המיוחד של המולקולה, אומגה 3 מסוג DHA מעניקה לממברנות שעוטפות את תאי העצב באזור הסינפסה יתר גמישות ונזילות. ה-DHA מרכיבה למעלה מ-30 אחוז מכלל השומנים בממברנות במוח. לכן היא חיונית לשימור מבנה הממברנה, לשיבוץ התקין של קולטנים ונשאים שמאפשרים מעבר חומרים מצד אחד של הממברנה לצד השני, ולחדירות המבוקרת של הממברנה ליונים. כל אלה נחוצים לפעילות התקינה של הרשת העצבית שבמוחנו.
בנוסף, אומגה 3 מווסתת את פעילותם של גורמי גידול ושל חלבונים שמאפשרים את ההישרדות, ההתפתחות והתפקוד התקין של תאי עצב ומסייעים ליצירת תאי עצב חדשים. חומצות השומן מסוג אומגה 3 מפעילות תהליכים מטבוליים במוח, מעודדות פירוק של גלוקוז להפקת אנרגיה ומפחיתות נזקים מתהליכי חמצון.
חיות מעבדה עם חסר באומגה 3 סובלות מליקויים בזיכרון ולמידה. אצל בני אדם מחסור דומה קשור כנראה לסיכון מוגבר לבעיות נפשיות וקוגניטיביות כגון הפרעות קשב וריכוז, דיסלקציה, שיטיון (דמנציה), דיכאון, הפרעה דו-קוטבית (מניה-דפרסיה) וסכיזופרניה.
מרבית המחקרים שנעשו בנושא זה בבני אדם ניסו להעריך את האפקט של אומגה 3 על צמצום בעיות קוגניטיביות שמופיעות בתסמונות פסיכיאטריות מסוימות. במחקרים מסוימים נמצא למשל שנבדקים שלקחו אומגה 3 יחד עם תרופות נוגדות דיכאון הראו שיפור גדול יותר בתסמיני הדיכאון לעומת נבדקים שהסתפקו רק בתרופות נוגדות דיכאון.
מחקרים אחרים, שנעשו בילדים שאובחנה אצלם בעיה התפתחותית בתיאום תנועה (קואורדינציה מוטורית), מצאו שתוספות אומגה 3 הפחיתו ליקויי למידה והביאו לשיפור חלקי בתפקוד הכללי שלהם בבית הספר.
האמנם?
בניגוד לחיות מעבדה, שבהן אפשר לברור קבוצה אחידה בעלת רקע גנטי זהה ותנאי מחיה מבוקרים, בני האדם שונים זה מזה גם במטען הגנטי שלהם וגם בסביבה שבה הם חיים. לכן תוצאות שמתקבלות בניסויים בחיות המעבדה משמשות אמנם נקודת מוצא טובה וחיונית להבנת תהליכים שמתרחשים גם אצלנו, אך לא תמיד אפשר לשחזר אותן בניסויים בבני אדם. תכנון הניסוי הקליני חייב להיעשות בקפידה ובקבוצות גדולות ככל האפשר, כדי לוודא שהתוצאות תהיינה אמינות.
בכמה מחקרים שבדקו השפעה של אומגה 3 על המוח נטען שנמצא קשר בין מתן אומגה 3 לירידה בסיכון לחלות באלצהיימר, לעליה בגודל המוח, לשיפור בזיכרון החזותי ולהטבה ביכולות למידה וכישורים מתמטיים בילדים. הממצאים האלה זכו לסיקור נרחב ואוהד בתקשורת.
עם זאת, לאחרונה הועלו טענות נגד חלק מהמחקרים האלו, שלדברי המבקרים נעשו בקבוצות קטנות מדי וסבלו מליקויים בתכנון הניסוי. במחקרים אחרים, שכללו כמות נבדקים גדולה, לא נמצא כל קשר בין מתן תוספי אומגה 3 לבין שיפור יכולות קוגניטיביות, זיכרון, למידה או ריכוז אצל אנשים מבוגרים. בנוסף, מחקר שנעשה על כ-450 ילדים נורמטיביים בגילאי בית הספר לא מצא שיפור ביכולות הלמידה אצל אלה שקיבלו תוספי אומגה 3.
המחקרים האלה הביאו למסקנה שאין ראיה לכך שתוספי אומגה 3 מעניקים יתרון לאנשים מבוגרים או לילדים בכל מה שנוגע לבריאות המוח או ליכולות החשיבה.
מבקרים רבים אף טוענים שכלי התקשורת או גורמים בעלי אינטרס כלכלי, למשל חברות התרופות שמייצרות גלולות אומגה 3, לוקחים נתונים זניחים מהמחקר, מוציאים אותם מהקשרם ומאדירים אותם תוך הטעיית הציבור. הם טוענים שמדובר במעשה בלתי אחראי שעלול להשפיע על החלטות הצרכנים ואף על בריאותם, מאחר שמוצרי דגים רבים עלולים להכיל מזהמים מסוכנים לבריאות כגון כספית.
עם זאת, משרד הבריאות ומינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) ממליצים לכל האוכלוסייה, כולל ילדים, לשלב דגים בתזונתם כחלק מאורח חיים בריא. באשר לתוספי התזונה, הדעות לגביהם חלוקות, ורוב התזונאים ממליצים להעדיף אומגה 3 ממקור טבעי.
בומרנג – בחזרה אליך
חפש באינטרנט את ההבדלים בין חומצות שומן רוויות לחומצות שומן בלתי רוויות. מהו מצב הצבירה של חומצות השומן האלו בטמפרטורת החדר? איך מסייעות תכונותיהן של חומצות שומן בלתי רוויות מסוג אומגה 3 לתפקידן בממברנה?
ד"ר ענת לונדון
המחלקה לנוירוביולוגיה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.
