השאלה המלאה: אני יודעת שההגדרה של גאופיטים כ"מבשרי סתיו/גשם" אינה הגדרה מדעית, אולם הכוונה היא שהם באים בעונת הסתיו ומבשרים את בוא הגשם. בדומה לכך קיימים גאופיטים שפורחים מיד אחרי הגשם הראשון. רציתי לדעת אם יש הגדרה של "מבשרי חורף", ואילו גאופיטים ממוינים לאיזו קבוצה?
נועם שלום,
תודה על שאלתך.
גאופיט, מיוונית "צמח אדמה" (גאה=אדמה, פיט=צמח), הוא אחת מחמש "צורות החיים" של עולם הצמח שהגדיר החוקר הסקנדינבי ראונקייה (1938-1860). הסיווג התבסס על מיקום ניצן ההתחדשות (כלומר המקום שממנו מלבלב הצמח בעונת הצמיחה) יחסית לפני הקרקע ועל מהות החלק של הצמח שנושר בעונה הקשה שבה פעילותו פוחתת או חדלה לגמרי.
הגאופיט הוא צמח עונתי רב-שנתי בעל איבר אגירה (פקעת, בצל וכדומה) שניצני ההתחדשות שלו נמצאים מתחת לפני הקרקע. בתום עונת צמיחה, או בתנאי עקה (מצוקה) כמו חום, קור או יובש, הצמח שוקע בתרדמה, כלומר הפסקה ארוכה ומתוכננת של הגדילה הרגילה, והחלק העל-קרקעי שלו מת. המים, העמילן ושאר החומרים המזינים שנאגרים באיבר האגירה מאפשרים לצמח לשרוד את התקופה הקשה.
החצב המצוי, מבשר החורף. דוגמה לגאופיט בעל בצל | התמונה לקוחה מוויקיפדיה; נוצרה בידי Koehler
כפי שציינת, חלק מהגאופיטים הפורחים בארץ מכונים "מבשרי החורף" או "מבשרי הגשם". מדובר בפרחים שמנצלים תקופות שבהן יש תחרות מועטה על החרקים המאביקים עקב מיעוט הפריחה בה, וכך מגדילים את סיכויי הרבייה שלהם.
בארץ הקבוצה הזו כוללת כ-20 מיני גאופיטים, שפורחים מדי שנה בין סוף הקיץ לתחילת עונת הגשמים. הגורם המעורר של הפריחה אינו הגשם עצמו, אלא דווקא ירידת הטמפרטורות בעונת הסתיו. רוב מיני "מבשרי הגשם" משתייכים למשפחות השושניים, הנרקיסים והאירוסיים. בשאר מיני הגאופיטים, מחזור הצמיחה והפריחה הוא חורפי-אביבי, והעלים מופיעים בעת ובעונה אחת עם הפרחים (עלים סיננטיים).
אפשר לסווג את הגאופיטים (לא רק את מבשרי הגשם) לפי סוג איבר האגירה שלהם לדוגמה: פקעת או בצל.
את מיני הגאופיטים מבשרי הגשם אפשר לחלק לשתי קבוצות משנה על פי מועד הפריחה, המוקדם או המאוחר ביחס להופעת העלים. כלומר אם הפריחה היא סימן לסיום מחזור החיים ומופיעה אחרי הופעת העלים, מדובר בקבוצת מאחרי הפריחה; אם הפריחה מעידה על תחילת מחזור חיים ומופיעה לפני צמיחת העלים, זו קבוצת מקדימי הפריחה.
אפשר לחלק את הגאופיטים מבשרי הגשם בדרך אחרת – על פי מיקום השחלה. במקרה הזה החלוקה היא לצמחים שהשחלה שלהם על-קרקעית, דוגמת החצב, וצמחים בעלי שחלה תת-קרקעית דוגמת הסתוונית והכרכום.
למרבה הפלא יש הקבלה בין שתי שיטות החלוקה לקבוצות משנה. מינים עם שחלה על-קרקעית הם גם מאחרי פריחה, ואילו מינים בעלי שחלה תת-קרקעית הם גם מקדימי פריחה.
לא ברורה לי שאלתך לגבי מיני גאופיטים שפורחים עם בוא הגשם הראשון ולכן מובדלים משאר מבשרי הגשם. פריחת מבשרי הגשם מתחילה באוגוסט עם החצב ומסתיימת בדצמבר עם פריחת הכרכום. הטריגר לפריחה של הגאופיטים מבשרי הגשם הוא כאמור שינויים בטמפרטורה (ירידה מחום לקור), ולא הגשם עצמו. גאופיטים אחרים, שאינם מבשרי גשם, מתאפיינים במחזור צמיחה פריחה חורפי-אביבי ולא יפרחו מיד עם בוא היורה, אלא יפתחו נוף ועלווה עם בוא הגשמים הראשונים, והפריחה תתרחש קצת אחרי כן.
בומרנג – בחזרה אליך
בביקורי בקיץ האחרון בהולנד רכשתי פקעות של צבעוני כמתנה לחבר שגר במישור החוף. החבר טמן אותם באדמה בחודש אוגוסט וחיכה בסבלנות. החורף הגיע, היורה ירד, אך הפקעות לא פיתחו עמודי פריחה. תוכל להסביר מדוע פקעות הצבעוני לא פרחו בחורף בחצר ביתו של חברי במושב שבמישור החוף? אולי יש לך רעיון איך אפשר לסייע לפקעות הצבעוני לפרוח וללבלב במישור החוף כמו היו אלה גני קוקנהוף שבהולנד ?
עופר רוטלוי
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
