בביולוגיה בכלל ובאימונולוגיה בפרט, קל יותר למצוא מה הבעיה מאשר לפתור אותה.
במקרה שלנו, יש מספר בדיקות מעבדה שניתן לערוך כדי לזהות נוגדנים ספציפיים שיש לאדם במחזור הדם שנקשרים למטרות שונות כגון תאי עצב, איברים שונים או מולקולות/חלבונים השייכים לגוף.
ניתן לזהות נוגדנים ספציפיים שיש לאדם במחזור הדם בבדיקות מעבדה (ויקיפדיה)
לדוגמה- ניתן לבדוק אם יש לי בדם נוגדן שנקשר למיאלין (מרכיב בתאי עצב) בשיטת זיהוי אימונו-היסטוכימית. אם יצאתי חיובי לבדיקה אז יש לי נוגדנים שקושרים את המיאלין וזה יכול להסביר מדוע אני חולה בפרקינסון.
[Immunohistochemistry, שיטה שבה נקשרים נוגדנים כנגד המרכיב אותו הם מזהים ואם הוא נמצא נוצרת ריאקציה צבע שניתן לזהות אותה מתחת למיקרוסקופ].
הבעיה הרצינית היא למצוא את תאי ה B שמייצרים את הנוגדנים האלו ולהפסיק את פעילותם.
זה אחד האתגרים ברפואה/ביולוגיה, והוא לפגוע בתאים ספציפיים ביעילות גבוהה מבלי לפגוע באחרים. לצערנו, כיום אין כזו טכנולוגיה שיכולה לאתר את כל התאים ולשתק/להרוג אותם.
לכן כטיפול במחלות אוטואימוניות נותנים למטופל תרופות שמחלישות את כל מערכת החיסון (ולא רק את התאים הבעייתיים) וזו שיטה לא ספציפית.
מאת: אמיר אפלבאום
המחלקה לביולוגיה כימית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
