תחילה נסביר מה זה פלואוריד – ומדוע מוסיפים אותו למי השתייה….
פלואוריד הוא הצורה המחוזרת של אטום הפלואור המסומן כ- F-, כלומר אטום פלואוריד שנוסף לו אלקטרון אחד (בעל מטען חשמלי שלילי) שהופך את אטום הפלואור ליון בעל מטען שלילי. יון שלילי זה מוצא את דרכו למי השתייה גם באופן טבעי, ע"י התמוססות מינרלים מכילי פלואוריד במי גשם וגם באופן מלאכותי ע"י הוספת חומר הקרוי חומצה פלואורוסיליצית (Fluorosilicilic acid H2SiF6), המתפרק ומשחרר פלואורידים למי השתייה בתגובה עם מים לפי המשוואה הכימית:
H2SiF6+4H2O⇄Si(OH)4+6H++6F-.
הוספת פלואוריד למי השתייה (הפלרת מים,water fluoridation) הוכחה כיעילה במניעת עששת במבוגרים ובילדים ומתבצעת גם בישראל. ריכוזי הפלואוריד במי השתיה שנקבעו ע"י משרד הבריאות נעים בין 1 מ"ג לליטר ל 0.8 מ"ג לליטר (הערך האחרון תקף לאיזורים החמים יותר בהם צריכת המים גבוהה יותר).
הרציונל העומד מאחורי הפלרת מי השתייה הוא חיזוק ההגנה של השיניים מפני החומצות המופרשות כתוצר של עיכול סוכרים ע"י חיידקים ברובד השן (כמו למשל חומצה לקטית המופרשת ע"י חיידקים מסוג Lactobacillus). הגנה על השן מפני תגובה עם חומצות יוצאת לפועל ע"י הורדת הבסיסיות של החומר המצפה את השן (אמייל השן, המורכב בעיקר מקלציום הידרוקסילאפטיט Ca10(PO4)6(OH)2). מידת בסיסיותו של החומר מעידה על נטייתו להגיב עם חומצות ולכן עם הירידה בבסיסיות יורדת גם נטייתו של אמייל השן להגיב עם חומצות. המנגנון בו מגן הפלואוריד על השיניים הוא החלפת יון ההידרוקסיל (OH-)הנמצא בקלציום הידרוקסילאפטיט ביון פלואוריד לקבלת קלציום פלואורואפטיט (Ca10(PO4)6(F)2) שהוא חומר פחות בסיסי: Ca10(PO4)6(OH)2+2F-⇄Ca10(PO4)6F2+2OH-.
עם כניסת הפלואוריד לגוף דרך מערכת העיכול הוא נספג ברובו ועובר למערכת הדם. דרך מערכת הדם הפלואוריד מגיע לאיברים השונים בגוף ונאגר באיברים עשירים בסידן כמו שיניים ועצמות (גם עצמות מורכבות, בין השאר, מחומרים הדומים לקלציום הידרוקסילאפטיט).
איבר נוסף אליו מגיע הפלואוריד ונאגר בו הוא בלוטת האצטרובל. זהו איבר הממוקם בצידו האחורי של המוח, בין שתי ההמיספרות בגובה העיניים:
תמונה 1: איור המצביע על מיקומם של חלק מן האיזורים והבלוטות במוח, ביניהם בלוטת האצטרובל. התמונה לקוחה מויקיפדיה.
לבלוטת האצטרובל תפקיד בהפרשת חומרים המשמשים לתקשורת כימית בין תאים או קבוצות תאים בגוף (הורמונים), שהמרכזי בהם הוא מלטונין (Melatonin) המשוחרר מן הבלוטה לזרם הדם במהלך הלילה. בבני אדם למלתונין תפקיד חשוב בבקרה על מחזור העירנות-שינה הבא לידי ביטוי בכך שכאשר ההורמון מופרש (בתנאי חשכה במהלך מחזור היום-לילה) הוא מביא לתחושת עייפות והורדת טמפ' הגוף. כמו כן למלטונין תפקיד בבקרה על תזמון התחלת ההתבגרות המינית בבני אדם, המושפעת משינויים בריכוז המלטונין בדם.
עוד מאפיין של בלוטת האצטרובל הרלוונטי לעניינו הוא נטייתה של בלוטת האצטרובל ליצור משקעים מוצקים המכילים סידן (משקעים המורכבים מאותו החומר המשמש מרכיב מרכזי בשיניים – קלציום הידרוקסילאפטיט) המסוגלים לאגור פלואוריד באותו האופן בו הוא נאגר באמייל השן. משקעים אלו עשויים להסביר את העובדה כי בבלוטות אצטרובל שמקורן באוכלוסיה מבוגרת נמצא ריכוז פלואוריד הגבוה יותר מכל הרקמות הרכות בגוף וברמה ברת השוואה לריכוז הפלואוריד שנמצא בשיניים מאותו המקור.
יש להדגיש כי במוח בכלליות ריכוז הפלואוריד מאוד נמוך הודות למבנה הנימים במוח החוסם את כניסת הפלואוריד ע"י יצירת מחסום הדם-מוח אך באופן יוצא דופן בלוטת האצטרובל לא נכללת באיזורים עליהם חולש מחסום הדם-מוח ולכן נגישה יותר לחומרים המועברים במחזור הדם.
באשר לסכנה שמהווים פלואורידים על בלוטת האצטרובל, התשובה היא שלא ניתן לדעת אם פלואורידים מסכנים את בלוטת האצטרובל מכיוון שעד היום לא נעשו מספיק מחקרים בנושא. עד כה לא פורסם בעיתונות המדעית (בה המאמרים עוברים ביקורת ע"י מומחים בתחום בו עוסק המאמר) שום מחקר הבודק את בריאות או תפקוד בלוטת האצטרובל כתלות בריכוז הפלואוריד במי השתייה או כתלות בריכוז הפלואוריד המצטבר בבלוטה זו בבני אדם.
עם זאת בספרות המקצועית עלו טענות כי צריכת ריכוזים גבוהים של פלואוריד עשויה להביא לשינויים במידת יצירת ושחרור המלתונין בבלוטת האצטרובל בבני אדם ולכן לשינוי בתזמון התחלת ההתבגרות המינית. טענות אלו נבדקו וקיבלו אישור מסוים בנקבות ממין מסוים של גרביל (Meriones unguiculatus) אך בבדיקה של טענות אלו בבני אדם במספר מצומצם של מחקרים לא התקבלו תוצאות המצביעות על קשר חד משמעי ומובהק בין צריכה של מים מופלרים לבין שינוי בתזמון התחלת ההתבגרות המינית אצל נשים (ההשפעה על גברים לא נבדקה).
*התמונה בעמוד הרשימה צולמה ע"י LeeBrimelow ונלקחה מאתר Flickr.
עומר לוסטגרטן
דוקטורנט, המחלקה לכימיה אורגנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.