נוסח השאלה המלא: האם יש הסבר פיזיולוגי לעייפות אחרי האוכל, והאם יש הבדל בעייפות בין מזונות שונים? דניאל
מרביתנו מכירים את התחושה שפוקדת אותנו אחרי שאכלנו ארוחה גדולה ומספקת, אותה "עייפות/ישנוניות" קלאסית אחרי ארוחה מלאה. מה בעצם גורם לה והאם יש הבדל בין רמת העייפות שגורמים סוגי מזון שונים?
תחושת נינוחות
יש שזה ישמע להם משעשע, אבל הרבה אנשים מפרשים תחושה של נינוחות כ"מחסור באנרגיה". העיכול של האוכל מפעיל את מערכת ה"מנוחה-עיכול" שלנו בתגובה לא רצונית של מערכת העצבים הפאראסימפתטית שמגיבה לעיכול. המערכת הפאראסימפתטית היא תת-מערכת של מערכת העצבים האוטונומית (הלא רצונית). היא אחראית על פעולות הרגיעה והשימור בשעה שהגוף נמצא במנוחה. כמו כן היא מעכבת את הפעולות של המערכת המנוגדת – מערכת העצבים הסימפתטית.
ציור שמן של ילד ישן מהמאה ה-17. Residenzgalerie, Salzburg | התמונה לקוחה מוויקיפדיה
בתהליך העיכול האנרגיה והדם מוזרמים למעיים, ולא למוח
הסבר נוסף לעייפות שפוקדת אותנו לאחר ארוחה טמון בכך אחרי ארוחה גדולה של מזונות מוצקים זרם הדם ואנרגיית הגוף מופנים אל המעיים כדי לספק להם את כל המרכיבים הנחוצים לעיכול טוב ומלא של הארוחה. כלומר, נוצרת ירידה באספקת הדם והאנרגיה לכל שאר חלקי הגוף, ביניהם המוח.
דברים שמשפיעים על רמת העייפות שאנו חשים אחרי ארוחה
1. מחסור באנזימים – אם אדם סובל במחסור בחומצת קיבה, באנזימי עיכול או בוויטמינים, הגוף צריך לעבוד קשה יותר כדי לפרק את המזון, והתהליך צורך יותר אנרגיה. נוסף על כך, עיכול לא יעיל של המזון מביא לידי כך שחלקיקים גדולים יותר נכנסים לצינור העיכול ומגרים את הדופן של המעי, דבר שיוצר עקה (סטרס) במעי.
2. אכילת מזונות קשים לעיכול – העיכול של מזון לא מבושל וקר דורש יותר אנרגיה מאשר מזון מבושל וחם. לכן, אנשים שעושים דיאטה של מזונות לא מבושלים עשויים להרגיש יותר עייפות.
3. אכילה של ארוחות גדולות – בארוחות גדולות צורכים הרבה מזון מעוכל בבת אחת, ולכן התהליך דורש יותר אנרגיה ויותר דם זורם למעיים. משום כך מומלץ לאכול כמה ארוחות קטנות לאורך היום ולא ארוחה אחת גדולה.
4. חולי/הרגשה כללית של מחסור באנרגיה – תופעה שקשורה במחסור בוויטמינים חשובים כמו B12 או בברזל. הרגשת העייפות שפוקדת את הגוף אחרי ארוחה כבדה רק מעצימה את התופעה הקיימת.
5. חוסר איזון של הסוכר בגוף – אכילת ארוחה שמבוססת על פחמימות פשוטות (אורז לבן, לחם לבן, תפוחי אדמה וכדומה) עלולה לגרום עייפות מאחר שהעיכול שלהם פשוט יחסית, כך שנוצר שחרור מהיר של סוכר שנספג במהירות מהדם לתאים. בגלל הירידה המהירה ברמת הסוכר בדם, מרגישים עייפות שנקראת "היפוגליקמיה פעילה (סוכר נמוך בדם)".
6. עלייה ברמת יצור המלטונין (הורמון השינה) – פחמימות פשוטות גורמות עלייה ברמת הסרוטונין (הורמון שמשפיע על מצב הרוח), שגורם בתורו לייצור של מלטונין ולכן לעייפות.
קוביות סוכר | תמונה: ויקיפדיה; נוצרה בידי Carioca
איך ניתן להקל את תחושת העייפות?
- ללעוס את המזון היטב כדי להגדיל את שטח המגע שלו עם האנזימים המפרקים וכך לייעל את תהליך העיכול האנזימתי.
- לוודא שהתזונה נכונה ומורכבת מכל אבות המזון.
- לוודא שאין מחסור בוויטמינים ובאנזימי עיכול שמכילים אבץ (צריכה מומלצת: 50-40 מ"ג ליום).
- לאכול בנינוחות – מתח גורם לגוף להפעיל את מנגנון החירום "הילחם או ברח", ולכן מזרים יותר דם לאיברים חיוניים כמו השרירים, על חשבון המעיים.
- אם רמת החומציות בקיבה נמוכה, אפשר לשתות מים עם חומץ תפוחים כדי להעלות אותה. בכל אופן יש להיוועץ ברופא.
- לאכול מזונות קלים יותר לעיכול, כמו מזונות חמים, ולהימנע ממזונות לא מבושלים וקרים.
- לאכול מזונות עשירים בפחמימות מורכבות, כמו מאכלים מחיטה מלאה, ששחרור הסוכר מהם הרבה יותר איטי. הם נקראים גם מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך.
- בנוסף, אפשר לנסות לשלב בארוחה יותר חלבונים שמאטים משמעותית את קצב הפירוק של הפחמימות ומשפרים את איזון הסוכר בגוף.
- להיוועץ עם רופא/תזונאי מקצועי.*
דגנים מחיטה מלאה. דוגמה למוצר עם ערך גליקמי נמוך | תמונה: ויקיפדיה
לסיכום: יש הסבר פיזיולוגי מבוסס לעייפות שפוקדת אותנו אחרי ארוחה. נקיטה בכמה צעדים פשוטים, כמו מעקב אחרי האנזימים והוויטמינים שלנו, אכילת מזונות מפחמימות מורכבות ושילוב של חלבונים בארוחה, מאפשר להפחית אותה בצורה משמעותית.
מרינה ליסנקו
דוקטורנטית, המחלקה לבקרה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
* חשוב לציין שאיננו אתר בריאות, אלא עוסקים במדע בלבד. בנושאי בריאות יש להסתמך רק על ייעוץ רפואי מוסמך.
