מהם גלי בטא וגאמא (במוח) והאם יש להם השפעה על מצב הרוח? בר

הפעילות החשמלית במוח נחלקת לחמישה תדרים (הנמדדים בהרץ): בטא, אלפא, טתא, דלתא וגמא:
דלתא הוא התדר הנמוך ביותר (0.5 עד 4 הרץ) המאופיין במינימום פעילות מוחית ומתקיים במצב שינה עמוקה.
טתא (4 עד 7.5 הרץ) הוא תדר המוח בעת שינה קלה, שנת חלום וכן בעת מדיטציה עמוקה.
אלפא (7.5 עד 14 הרץ) הוא התדר המאפיין מצב רגיעה .
בטא (14 עד 40 הרץ) הוא תדר "העבודה" הנורמאלי בו מצוי המוח במהלך ההתנהלות היומיומית.
לתדר גמא משתייכים גלי המוח שמעל 40 הרץ. במצב זה רמת הריכוז גבוהה והביצועים מקסימאליים.

בתדרים נמוכים חלה ירידה בהפרשת המוליך העצבי סרוטונין וכתוצאה מכך נגרמת תחושת דיכאון וחוסר "מצב רוח".
בתדרים הגבוהים (בטא וגמא) יש עליה ברמות הסרוטונין ובנוסף מופרש המוליך העצבי דופמין. עליה ברמת הדופמין באזורים מסוימים במוח, גורמת להתרוממות מצב הרוח ולהרגשת אופוריה.

מאת: ורד בר
המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים:
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.