הספקטרום האלקטרומגנטי נפרש מגלי רדיו ארוכים מאוד ועד לקרינת גמא עם אורכי גל קצרים מאוד.
טווח זה מכסה  אורכי גל באורך של אלפי קילומטרים ועד לאורך שהנו שבר הגודל של אטום.
על אף שעקרונית הספקטרום הינו רציף ואינסופי אנו מניחים שיש חסם עליון ותחתון לאורך הגל (חסם עליון לתדירות). גבול אורך הגל הארוך ביותר הנו גודל היקום, ואילו אורך הגל הקטן ביותר, אנו מניחים, הינו בסביבת אורך פלאנק,   1.616X10−35 מטר.
[להבנה נרחבת יותר של עקרון אי הוודאות שלהייזנברג וקבוע פלאנק: לחץ כאן]

ככלל, קרני גמא הינם שם כולל לטווח התדירויות הגבוהות ביותר, האנרגטיות ביותר בספקטרום של הגלים האלקטרומגנטיים.

לגבי גלים ארוכים במיוחד, גלאי יהיה צריך להיות גדול יותר מאורך הגל על מנת למדוד ולקבוע מהו אורך הגל.
עקרונית, גלאי שכזה יכול להיות גדול מאוד כמו גודל היקום הנראה (13.8 ביליון שנות אור), אך בפועל כמובן שאין הדבר ישים.

לאורך הגל של פוטון ולאנרגיה שלו יש משמעות רק במערכת יחוס אינרציאלית של צופה.
פוטון בד"כ לא לוקלי בטווח שהינו קטן כטווח אורך הגל. למעשה, אורך גל שהינו מוגדר היטב מקביל לגל מישורי אינסופי. אם ננסה ליצור פוטון מרוכז ממש במקום מסוים, אשר עלול לקרוס תחת הכבידה של עצמו, אז עקרון אי הודאות של הייזנברג יכפה על התנע שלו (אורך הגל) והאנרגיה להיות באי-ודאות גדולה מאוד. אנו לא נוכל לתאר בביטחון סיטואציה שכזו עד אשר אנו נבין טוב יותר איך לשלב את תורת הקוונטים עם תורת היחסות הכללית.


אנימציה זו מראה פוטון אנרגטי מאוד ( מתואר כליפוף כחול) מתנגש עם אלקטרון חופשי (כדור אדום) אשר גורם לשחרור של קרן גמא (הבזק סגול). האנימציה באדיבות נאסא

מאת: חיים ברק
המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

4 תגובות

  • yair

    הקישור

    בקישור להרחבת הידע על עקרון אי הוודאות של הייזנברג וקבוע פלאנק לא עובד.
    איך גלאי לגלים אלקטרו מגנטי עובד?

  • חיים ולצר

    עקרונות לתיאורית מאוחדת

    עקרונות לתיאוריה מאוחדת - מבוא התיאוריה הקוגניטיבית של פיאז'ה מחלקת את ההתפתחות הקוגניטיבית האנושית לארבעה שלבים עקרוניים.
    השלב הראשון הקרוי "השלב הסנסורי מוטורי" מתחיל עם הלידה ונמשך עד גיל שנה וחצי – שנתיים.
    בשלב זה מתחיל התינוק ואחר כך הילד לבנות את תפיסת העולם הפיזית שלו תוך עירוב של חוש הראיה ושאר החושים, ביצירה של מערכת " תבניות פיזיות בסיסיות ", המתארות - למוח - את המבנה הפיזי של הסביבה החיצונית.
    מערכת תבניות זו תשקף תמיד למוח את אותה התרשמות ממערכת החושים ולכן היא מלווה את האדם לאורך כל החיים.
    בהמשך מתפתחים השלבים: " הקדם אופרטיבי", "השלב האופרטיבי" "השלב האופרטיבי הצורני".
    בשלבים נוספים אלו מוקנים לאותו מבנה עקרוני של התבניות המוכרות למוח, ערכים גבוהים יותר ויותר המאפיינים את צורות התרבות האנושית. עקרונות היסוד הטבעיים אשר פותחו במוח בעקבות ניסיון מעשי עם הסביבה החיצונית כבר בתחילת החיים, משמשים את המוח לשם פירוש של תצפיות עתידיות על הסביבה החיצונית ועל ידי כך קובעים את הפרשנות הפיזיקלית אשר תינתן לתצפיות על ידי המוח. ( להבדיל מתפיסות מנטליות המוכתבות על ידי חינוך והסביבה בה חי האדם).
    תופעה זו מקבעת את תפיסת העולם הפיזי של כל אדם ואדם ובין היתר גם את תפיסת העולם הפיזיקלית המקובלת. חוש הראייה המפותח של האדם אחראי ל: 80% ממבנה התצפיות הפיזיות של האדם כאשר שאר החושים משתתפים בקביעת האחוזים הנותרים.
    אם נשווה את טווח התדרים האלקטרומגנטיים המכסים את טווח הראיה האנושית לטווח כלל הגלים האלקטרומגנטיים המוכרים, נראה כי על כל טווח הראיה אשר קובע את התפיסה הפיזית האנושית, קיימים מיליארדים של מיליארדי טווחים אפשריים אשר מכסים אפשריות פיזיקאליות אשר אינן יכולות להיות נתפסות על ידי האדם. (גם הכלים הטכניים העומדים לרשות המדע מהווים כלים משניים בלבד ואינם מכסים את כל טווח האפשריות).
    מבחינה עקרונית, אם ניקח כל עקרון פיזיקלי אנושי אשר אנו בטוחים בנכונותו, נבחר עקרון הפוך לו ב 180 מעלות ונבחן אותו בצורה אובייקטיבית במנותק מהתפיסה האישית שלנו, נראה שגם הוא יכול להתקיים בצורה עקרונית. מדעי הפיזיקה המודרנית פותחו על ידי שורה של אנשי מדע מבריקים והביאו את מדע הפיזיקה להישגים מדהימים אולם בגלל מגבלות המוח על התפיסה הפיזיקלית האנושית, ננעלה הפיזיקה על הפרשנות המקובלת ונזנחו אפשריות שונות אשר נמצאות מחוץ לתפיסה הקיימת. בניסיון לחשוף אפשריות כאלו, נבדק " חוק המשיכה של ניוטון " כאשר כנגד האפשרות של משיכה בין המסות, נבדקה אפשרות שהכוח השואף לקרב מסות זו לזו נובע מ : "כוח דחייה" המופעל על המסות על ידי המרחב המקיף אותן. ( ולא על ידי גרוויטונים). כתוצאה מבדיקות אלו והשאלה: מה הוא אופיו האפשרי של מרחב היכול לדחוק מסות זו לזו? נמצאו עקרונות יסוד אשר יכולים להיות מפותחים על ידי אנשי מדע המתמחים במתמטיקה ובתורת הקוונטים, עקרונות אשר יכולים להסביר את כל התופעות הפיזיקליות במונחים של גלים אלקטרומגנטיים בעלי מאפיינים שונים. על מנת לבדוק אפשריות אלו עלינו להתעלם לרגע מכל התפיסות המקובלות ולשפוט את העקרונות המתוארים אך ורק על סמך ייתכנותם האפשרית.
    (בדיקה ראשונית יכולה להתבצע על נושא הגל האלקטרומגנטי, בדיקה שאם תוכח על ידי בודק מוסמך כאפשרית, עשויה לחולל שנוי משמעותי בתפיסות מדעיות שונות). בתיאור אשר יופיע להלן פורטו בצורה כללית קיצורים של הפרק "עקרונות לתיאוריה מאוחדת" אשר מופיעים בספר "מערכת התפיסה האנושית" – בגוגל. בתודה חיים ולצר עקרונות לתיאוריה מאוחדת
    על מנת לתת התרשמות עקרונית לרעיונות המתפתחים במהלך הפרק, רוכזו עיקרי הדברים במספר מצומצם של סעיפים.
    1 – אופי של גל אלקטרומגנטי
    2 – בועה אלקטרומגנטית
    3 – אופי המרחב
    4 – אופי פרוטון ונויטרון
    5 – אופי אלקטרון
    6 – הסבר אפשרי לתופעות שונות
    אופי של גל אלקטרומגנטי
    חוקי מקסוול טוענים שגל אלקטרומגנטי מורכב משדה חשמלי סינוסי הניצב לשדה מגנטי סינוסי והתופעה מתקדמת במרחב בקו ישר ובמהירות האור.
    תיאור זה מתאים למערכת החשמל המופקת על ידי האדם ומשרתת אותו בחיי היום יום, או לתיאור גלי ים או גלי קול, אולם כאמור ייתכנו גם אפשריות שונות. קיימת אפשרות על פיה, גל אלקטרומגנטי מורכב במציאות, מפולס צר מאוד של שדה חשמלי אשר מעורר בניצב לו, פולס צר של שדה מגנטי, אשר מעורר פולס שדה חשמלי וחוזר חלילה. מאחר והמהירות המרבית של התפשטות תופעות בטבע, מוגבלת למהירות האור, תהיה השהיה קלה בין הפולס החשמלי לבין הפולס המגנטי אותו הוא יוצר והשהיה זו תסיט את הפולס המגנטי ביחס לניצב הפולס החשמלי. השהיה נוספת דומה תהיה בין הפולס החשמלי הנוצר עקב הפולס המגנטי, השהיה אשר תסיט את הפולס החשמלי הבא, ביחס לפולס המגנטי היוצר אותו וביחס לפולס החשמלי הקודם.
    בעקבות הפולסים הללו תתחיל לנוע במרחב קרן אלקטרומגנטית בתנועה בורגית סביב לציר התנועה והתיאור של הגל האלקטרומגנטי לפי מקסוול הוא למעשה חתך אנכי של הגל המקורי.
    על פי תיאור זה ניתן להבין כיצד יכול גל אלקטרומגנטי לנוע במרחב בעוד שלפי התיאור המקובל לא ניתן להבין כיצד יכול סינוס של שדה חשמלי הניצב לסינוס של שדה מגנטי, להשרות את עצמו במרחב.
    בועה אלקטרומגנטית
    התיאור של גלים אלקטרומגנטיים הנעים בקו ישר מתאים לתדרים נמוכים יחסית עד סביבות HZ 10^24. במציאות יכולים להתקיים גלים בתדרים גבוהים בהרבה.
    ברגע שגל אלקטרומגנטי מגיע לתדר גבוה מאוד הוא איננו יכול להמשיך לנוע בקו ישר. ( מרחב הבועות אשר יידון בהמשך מתקשה לעקוב אחר התדר וגורם לגל המקורי לסטייה). בעקבות הסטייה מתחיל הגל לנוע במרחב בתנועה השואפת ליצור תנועה מעגלית אשר בסופה הוא ננעל על עצמו בצורה של כדור מרחבי המכיל מספר מסלולים של הקרן אשר נעים בתנועה בורגית, בהיקף הכדור. את הכדור הנוצר ניתן לדמות לדמותו של קיפוד מכודרר.
    הקוצים של הקיפוד מסמנים את הפולסים החשמליים של הכדור לדוגמה ואילו הפולסים המגנטיים מציינים את גופו של הקיפוד או את מעטפת העור של גופו.
    הערה להמשך: {קוונטום הוא אורך נתון של גל אלקטרומגנטי. אורך הגל הוא אורך פלאנק שהוא המידה של בועה מרחבית. בכל קוונטום יש מספר של פולסים אלקטרומגנטיים.
    בתדר יחסי נמוך של גל, מספר הפולסים בכל קוונטום הוא קטן והמרחק ביניהם גדול יחסית.( נוצר רווח ריק בין הפולסים). כאשר תדר הגל או האנרגיה שלו גדלים הדבר מתבטא בצורה של הגדלת מספר הפולסים של הגלים האלקטרומגנטיים, (פולס חשמלי אשר יוצר פולס מגנטי). ככל שהתדר או האנרגיה של הגל עולים, מתמלאים הרווחים שבין הפולסים, בפולסים נוספים, דבר שמתבטא בצורת הגדלת תדר ואנרגיה של הקוונטום.
    כאשר התדר של הגל מתקרב לסדרי גודל של תדירות פלנק, ההפרש בין המרחקים של הפולס החשמלי והמגנטי מתקרבים זה לזה והם מתחילים לדחוק את עצמם ולכן הסטייה של הגל מקו ישר גדלה והולכת והגל מתחיל ליצור תנועה מעגלית ברדיוס קטן והולך ככל שהתדר גבוה יותר.
    עוצמה של גל ותדר של גל פועלים בהתאמה. ככל שהתדר עולה נוצרים יותר פולסים עם רווחים ביניהם, ככל שהעוצמה גדלה, נוצרים יותר פולסים בין הרווחים של התדר. היחס הישיר בין תדר הגל המקורי לבין העוצמה שלו גורם לסטייה גדולה יותר של הגל מקו ישר וליצירת בועה אלקטרומגנטית קטנה יותר בעלת אנרגיה גדולה יותר}.
    אופי המרחב
    על פי ההשערה, המרחב מורכב ממטריצה מרחבית של בועות אלקטרומגנטיות זעירות, אנרגטיות מאוד, אשר מסונכרנות ביניהן, ובמרחב זה מתקיימות כל התופעות הפיזיקליות המוכרות, בצורה של תופעות אלקטרומגנטיות מסוגים שונים כפי שמפורט במהלך הפרק. הבועות של המרחב מורכבות ככול הנראה, מגל הנעול על עצמו בצורה מרחבית של הספרה 8 .
    צורה זו סימטרית מכל הכוונים ויכולה להסביר את התכונה האיזוטרופית של המרחב.
    קוטרן של הבועות המרחביות אמור להיות שווה לאורך פלנק והתדירות שלהן אמורה להיות תדירות פלנק. בועה מרחבית יכולה לנעול כל פעם קטע של גל אלקטרומגנטי, באורך של קוטר הבועה, ולהעביר אותו הלאה כפוטון של אנרגיה.
    כאשר בועה אלקטרומגנטית מרחבית מעבירה תופעה של הפרעה אנרגטית ב 180 מעלות, תנוע ההפרעה במהירות האור ובערכים קוונטיים כפי שמוסבר במהלך הפרק. אופי של פרוטון ונויטרון
    פרוטון ונויטרון הם למעשה בועה אלקטרומגנטית אשר מכילה מספר משתנה של קטעי גלים אלקטרומגנטיים הנעים בהיקף הבועה.
    הגל האלקטרומגנטי נעול על עצמו כאשר סופו של המחזור מחובר לתחילתו של הגל הראשון .
    הגל האלקטרומגנטי אשר נע בהיקף הכדור שומר גם על תנועה בורגית סביב לציר התנועה ותופעה זו גורמת לכך שבחלק מהמעגלים יופנו כלפי חוץ קוצים של שדה חשמלי חיובי אשר יפורשו כפרוטונים ובחלק אחר יהיו מעורבים קוצים חשמליים ומגנטיים אשר יהיו ניטרליים מבחינה חשמלית ויפורשו כנויטרונים.
    העלייה האנרגטית של הגרעין המורכב מפרוטונים ונויטרונים יכולה להתבצע בקפיצות של קטע גל היקפי שלם בלבד דבר המשנה את תכולת הגרעין ביחידות שלמות של פרוטונים או נויטרונים ומסביר גם את היציבות של הגרעין. (רדיוס הגרעין הוא בסדר גודל של פרמי 10-15‎ מטר, לעומת רדיוס האטום, הנמדד בסדרי גודל של אנגסטרום ‎10-10‎ מטר. למעשה רוב נפחו של היקום הוא ריק, וכך גם לגביי העצמים אותם אנו חשים כבעלי נפח, הם למעשה ריקים ביותר מ-13 סדרי גודל מהנפח הכולל.) ציטוט מהאינטרנט
    אופי של אלקטרון
    בדומה לגרעין של האטום גם האלקטרון הוא תופעה של כדור אלקטרומגנטי שבו נעה קרן אלקטרומגנטית נעולה, במספר משתנה של היקפים סביב לכדור.
    המסלולים השונים של הקרן אשר שומרת גם על תנועה בורגית, יוצרים זוויות מרחביות שונות אשר ננעלות על גלי הגרעין אשר יוצרים אורביטלים שונים עליהם מסונכרנת תנועת האלקטרון.
    גם בכדור זה אשר קוטרו גדול יותר מזה של הגרעין, יכולה האנרגיה להשתנות בקפיצות של קטעים אלקטרומגנטיים שלמים בלבד.
    שינויים אלו החלים בכדור האלקטרוני משנים את הסידור המרחבי של הקרניים סביב לכדור וגורמים לאלקטרון לחפש מסלול חדש סביב לגרעין אשר יתאים לצורה החדשה שלו.
    האנרגיה הדרושה ליצור גל היקפי חדש בכדור האלקטרוני של האלקטרון, היא אנרגיה של פוטון והיא גם משתחררת כאשר האלקטרון משנה מסלול ופולט את אחד הגלים היקפיים. מסקנות ראשוניות
    תופעה דומה יכולה להתרחש גם בגרעין של אטומים כבדים, כאשר משתחרר קטע אלקטרומגנטי של גרעין, כמו באלמנט רדיואקטיבי, משתחרר פוטון עם כמות גדולה של אנרגיה אלקטרומגנטית המאפיינת את גלי הגרעין. ניתוח מתאים של המבנה האלקטרומגנטי של הגרעין, סביר שיגלה גם את מספר האלקטרונים האפשריים בכל קליפה וקליפה נתונה.
    מספר הגלים ההיקפיים של כל אטום בטבלה המחזורית, יחסי למשקל האטומי המבדיל ביניהם כאשר הבדלים קטנים כלפי מעלה או מטה, יכולים לבטא איזוטופים שונים של כל אטום.
    תאורטית יכול להתקיים מצב בו קיימים אלקטרונים בעלי ספין חלקי או הפוך המתאימים את עצמם למצבי הגרעין השונים.
    תאורטית יכול להתקיים מצב מקביל של גרעינים שליליים ואלקטרונים חיוביים המתאימים את עצמם לאורביטלים של הגרעין. תאורטית יכול להתקיים מצב שבו שילובים שונים של גלי הגרעין הם אשר מבטאים את תכונות הקוורקים. ( הכוונה היא שקטעים שונים של גרעין האטום יכולים להיות בעלי אופי שונה של קטעים אלקטרומגנטיים. התנועה הבורגית של כלל הקטעים בגרעין יוצרת אורביטלים בעלי אופי שונה ואורביטלים אלו יוצרים חלקי חומר בעלי אופי שונה).
    לסיכום
    מרחב הבנוי ממטריצת בועות אלקטרומגנטיות המסונכרנות ביניהן, יכול להוות בסיס לאיחוד כל התופעות המוכרות. על פי תפיסה זו, כל תופעות החומר הן בועות אלקטרומגנטיות בעלות מספר שונה של קטעי גלים אלקטרומגנטיים הנעים בהיקף הגרעין ושומרים גם על תנועה בורגית. התנועה הבורגית של הגלים בהיקף יוצרת אורביטלים בעלי סידור שונה של קוצים חשמליים ומגנטיים עליהם מסונכרנים אלקטרונים בעלי סידור קוצים מתאים. על פי תפיסה זו כל תופעות האנרגיה הם מקטעים של גלים אלקטרומגנטיים המצויים ונעים במרחב הבועות הכללי תוך יצירת אינטראקציה עם חלקיקי חומר המצויים בדרכם. בניגוד לתפיסה לפיה נוצר החומר בתהליך המפץ הגדול ושומר על תכולת האנרגיה המקורית, הרי שעל פי תפיסת מרחב הבועות, החומר עצמו הוא תהליך דינאמי אשר שואב את תכולת האנרגיה שלו מתוך מרחב הבועות, תוך שנוי פאזה בצורה ריבועית ביחס לירידת המרחק.
    מרחב הבועות הוא אשר מבצע את כל הקשרים בין חלקי החומר, בצורה של חילופי אנרגיה אלקטרומגנטית. בהסתמך על מה שנאמר עד כה אפשר לשער ש: יתכן כי בתהליך המפץ הגדול, נוצר כל החומר והאנטי חומר שביקום. חלקיקים מנוגדים אלו דוחים האחד את השני וכתוצאה מכך מורכב מרכז היקום מאנטי חומר כאשר החומר שונה ממנו בפאזה. חלקיקים אלו דוחים האחד את השני וגורמים להתרחקות של החומר ממרכז היקום לעבר המעטפת.
    התנודות בין החומר לאנטי חומר גורמות לקיום של מטריצת הבועות האלקטרומגנטיות המרחבית ולאספקת האנרגיה הדרושה לקיום התופעות השונות ביקום.
    בניגוד לקצב השנויים המוגבל למהירות האור, הסנכרון של שדה הבועות המרחבי גורם להתרחשות בו זמנית של שנויים לאורך קווי השדה המרחבי, דבר היכול להסביר התרחשות תופעות מרוחקות, באופן בו זמני, במרחקים גדולים זה מזה, ללא קשר למהירות האור.
    אם ברצוננו לחפש קשרים בין חלקים מרוחקים של היקום: (סט"י) במקום לחפש שנויים באמפליטודה של הגלים האלקטרומגנטיים הנעים במרחב במהירות האור, עלינו לחפש שנויים בפאזה של גלים אלו, שנויים המתרחשים בו זמנית בקווי אורך מרוחקים זה מזה ומאפשרים על ידי כך יצירת קשר מידי בין חלקי יקום שונים.
    ריכוז תופעות הניתנות להסבר באמצעות מרחב בועות אלקטרומגנטיות
    1 – מרחב איזוטרופי: מרחב הבועות המסונכרנות סימטרי לכל הכוונים.
    בועה מרחבית מרכבת ככל הנראה, משני מעגלים מרחביים בצורת הספרה 8 והיא סימטרית מכל הכוונים.
    2 – מרחב מוחלט: מרחב הבועות המסונכרנות מהווה נקודת יחוס מוחלטת לכל התנועות והתופעות המתקיימות בתוכו.
    3 – כבידה, תאוצה, כוח צנטריפוגלי: הכוחות המעורבים בשלושת התופעות נובעים משינויי פאזה במרחב הבועות.
    4 – מרחב אנרגטי: האנרגיה של החומר נשאבת מתוך מרחב הבועות ומשנה את הפאזה של המרחב, ככל שמתקרבים למסה.
    5 – ניסוי שני הסדקים: החומר הוא תופעה של כדורים אלקטרומגנטיים בתוך מרחב הבועות ויש לו גם מאפיינים של חלקיק וגם מאפיינים של גל, תלוי באופי הבדיקה אשר מתבצעת.
    כאשר מבצעים ניסוי עם שני סדקים תתאבך הצורה האלקטרומגנטית של האלקטרון העובר.
    גשש לבדיקת מעבר אלקטרון דרך אחד מהסדקים חייב להכיל סליל כל שהוא עליו יושרה מתח. השפעה של הגשש על הצורה האלקטרומגנטית של האלקטרון מפריעה ככל הנראה להתאבכות, ( משנה את רצף הגל ) וגורמת לו לעבור רק דרך אחד מהסדקים כחלקיק.
    6 – חומר אפל: מרחב הבועות הנושא אופי של חומר, יכול להסביר את 95% של החומר האפל.
    7 – תופעות קוונטיות: תופעה של המצאות חומר במספר מקומות בו זמנית מוסברת על ידי האופי האלקטרומגנטי של החומר בתוך מרחב הבועות, החומר מכסה נפח גדול יחסית של מרחב הבועות ונמצא פיזית בכמה מקומות בו זמנית.
    8 – ירידת מהירות האור במערכת הנמצאת בתנועה ברחבי מרחב הבועות.
    ( ההתייחסות בהמשך).
    9 – כל חלקי החומר הם כדורים אלקטרומגנטיים בעלי נפח גדול יחסית לגודל בועה מרחבית.
    10 – קוונטום: אנרגיה המועברת בבועה אלקטרומגנטית מרחבית, במחזור אחד. קצב העברת האנרגיה מוגבל על ידי מהירות האור ותדר הבועה המרחבית.
    11 – פתרון פרדוקס התאומים: המרחב הוא מוחלט וכל התנועות מתקיימות ביחס אליו. מהירות האור והזמן יורדים בתוך מערכת הנמצאת בתנועה כפונקציה של מהירות התנועה במרחב. כתוצאה מכך הזמן במערכת הנעה במהירות גבוהה יעבור לאט יותר ובמערכת הייחוס ינוע בקצב רגיל. (האח הנמצא במערכת הנעה במרחב יזדקן לאט יותר מהאח במערכת הייחוס).
    12 – כל התופעות המתרחשות בטבע נובעות מחילופי אנרגיה של גלים אלקטרומגנטיים, בתיווך מרחב הבועות.
    13 – ככל שמהירותה של מסה מתקרבת למהירות האור, ערכה יורד, הסנכרון שלה עם מרחב הבועות קטן והאנרגיה שלה נמרחת בעקבותיה במרחב הבועות ומוחזרת לה לאחר הפגיעה. (האנרגיה הקינטית נשמרת).
    14 – שינויי מרחב זמן: יכולים להיות מוסברים על ידי תופעות מרחב הבועות.
    שינוי מרחב מוסבר על ידי שינוי פאזה מרחבית בקרבת מסה.
    שינוי זמן מוסבר על ידי האטה בקצב הזמן ומהירות האור במערכת הנמצאת בתנועה ברחבי המרחב המוחלט.
    סטיית קרן אור בסביבת מסה נובעת בגלל שינויי פאזה בקרבת המסה אשר מפעילים על קרן האור כוח דחייה בכוון המסה. 15 – הקצב הגבוה ביותר של העברת הפרעה במרחב הבועות הוא מהירות האור. קצב זה נובע ממכפלת תדירות פלנק באורך פלנק, ערכים המאפיינים את הבועות המרחביות.
    16 – הבועות במרחב מסונכרנות ביניהן ולכן תתכן העברת מידע מידית לאורך קווי השטף.
    17 – שינויי הפאזה במרחב אותם יוצר החומר, גורמים לדחיסת אטומי החומר למידה מינימאלית אפשרית.
    18 – לא יתכן חור שחור מוחלט. מעבר לצפיפות מסוימת נפלטת עודף אנרגיה כקרינה. במידה ולא הייתה מגבלה לדחיסה, היו מתקיימים אטומים כבדים יותר ולא הייתה נפלטת קרינה מאטומים כבדים.
    19 – ניסוי מחשבתי של רכבת: שני הצופים יראו את האור מגיע באותו זמן אל שניהם, ההבדל הוא שמהירות האור בתוך הרכבת תהיה נמוכה יותר והצופה ברכבת תראה את הפגיעה כאילו התרחשה באיחור ביחס לצופה החיצוני.
    20 – הזמן הוא טרנספורמציה אנושית. קצב שינויי הזמן במערכת תלוי במהירות תנועתה של המערכת במרחב הבועות המוחלט והוא יורד ככל שהמהירות עולה. ( הנחה מתבקשת מהמבנה האפשרי של מרחב הבועות).
    21 – ריכוז הנושאים: גל אלקטרומגנטי נע במרחב בתנועת בורג כאשר התדר הנמוך יחסית שלו מורכב מפולסים מגנטיים וחשמליים צרים היוצרים זה את זה. התיאור של מקסוול לגל אלקטרומגנטי הוא חתך מישורי של הגל המקורי. בתדר גבוה של הגלים הפולסים קרובים יותר ובשלב מסוים, בתדר גבוה מאוד הגל מתחיל להינעל במרחב בתנועה כדורית. ככל שהתדר של הגל האלקטרומגנטי גבוה יותר, הכדור קטן יותר והאנרגיה שלו גבוהה יותר. הסבר זה מתאר את כל התופעות במונחים של גלים אלקטרומגנטיים ואנרגיות אלקטרומגנטיות. שדה הבועות המרחבי מורכב מבועות אלקטרומגנטיות קטנות ביותר בעלות אנרגיה גבוהה ביותר. אלקטרונים הם כדורים אלקטרומגנטיים בקוטר גדול יחסית לשדה המרחבי. פרוטונים הם כדורים אלקטרומגנטיים בקוטר קטן יחסית לאלקטרון ואנרגיה גדולה יותר. אם גלים אלקטרומגנטיים בתדר גבוה מאוד נוטים להינעל לצורת כדור אלקטרומגנטי, יכול להיות מצב שבו כאשר מטיחים חלקיקים זה בזה במאיץ חלקיקים, נוצרים גם גלים אלקטרומגנטיים הנעים בקו ישר ובתדר נמוך יחסית, אולם אם האנרגיה גבוהה נוצרים גם גלים בתדר גבוה מאוד הננעלים למצב של כדור אלקטרומגנטי אשר מפורש על ידינו כחלקיקי חומר.
    ( חלקיקים המונעים במהירות הקרובה למהירות האור מתחילים להימרח במרחב התנועה וברגע הפגיעה במטרה יתכן מצב שבו חלק מהגלים האלקטרומגנטיים שלהם יתחברו למטרה וייצרו חלקיקי חומר שונים).
    22 – על פי ההשערה, ניתן להסביר על סמך העקרונות אשר תוארו עד כה, שלושה כוחות טבע שונים. הכוח האלקטרומגנטי: הוא לב ליבן של העקרונות. הוא יוצר את מרכיבי החומר השונים, יוצר את מרחב הבועות ומעורב בכל התהליכים בטבע.
    כוח המשיכה והכוח הגרעיני החזק: שני כוחות אלו הם אותה תופעה. החומר שואב את האנרגיה שלו ממרחב הבועות ומשנה על ידי כך את הפאזה של המרחב שלידו. שינוי הפאזה גורם לכוח הדחייה (משיכה) המופעל על מסות על ידי המרחב ומקרב אותן אחת לשנייה. אותו כוח דחייה הנוצר על ידי מרחב הבועות ממשיך לפעול על חלקיקי האטום גם ברדיוסים קטנים ומחזיק אותם צמודים למרות הדחייה החשמלית המופעלת עליהם.
    23 – אפשרות לתיאור האטומים היא: גרעין האטום הא כדור אלקטרומגנטי שבו הגל האלקטרומגנטי נעול ונע במסלולים ההולכים ומתרבים ככל שהאטום כבד יותר. האנרגיה של הגרעין נלקחת ממרחב הבועות. חלק מהמסלולים של הגרעין מכילים קוצים חשמליים חיוביים בזוויות מרחביות שונות והם מפורשים כפרוטונים סביבם נעים אלקטרונים בספינים המתאימים לזווית של הקוצים בגרעין. תוספת של מסלולים אלקטרומגנטיים לגרעין מתפרשת כתוספת פרוטון או נויטרון והיא מתבצעת בקפיצות של קטעי גל שלמים. תיאור דומה יכול לאפיין גם את האלקטרון. גם האלקטרון הוא כדור אלקטרומגנטי המורכב מגל נעול עם קוצים חשמליים שליליים בולטים. הקוצים מופנים לכוונים שונים ועוקבים בספינים מתאימים אחר גלי הגרעין המתאימים. תוספת אנרגיה לאלקטרון מעלה בקפיצות את מספר הגלים המקיפים, משנה את הסידור המרחבי של הגלים ומקפיצה את האלקטרון לקליפה גבוהה יותר המתאימה לסידור החדש. בתיאור זה אין בעיה של דחייה בין הפרוטונים ואין בעיה של תנועת האלקטרונים סביב לגרעין. אפשרות זו של מרחב בועות אלקטרומגנטיות מסונכרנות, גרעיני אטומים, אלקטרונים וחלקיקי יסוד המורכבים מכדורים אלקטרומגנטיים, והעברת אנרגיות במונחים של הפרעות אלקטרומגנטיות, יכולות לתת תיאור אחיד ופשוט יחסית, לכל התופעות הפיזיקליות השונות.
    24 אנטי חומר: אם החומר מתבטא בגלים אלקטרומגנטיים חיוביים בגרעין ושללים באלקטרונים ייתכן מצב סימטרי שבו גלי הגרעין שונים באורך וקוצי הגרעין המופנים כלפי חוץ הם שליליים או שליליים בזוויות שונות, ועליהם יתמקדו אלקטרונים בעלי קוצים חיוביים בזוויות מתאימות. אפשרות זו אומרת שייתכן מצב שבו אפשריות הקיום של חומר בצורות שונות ואנטי חומר בעלי צורות הפוכות לצורת החומר, אפשריות סטטיסטיות אלו הן שוות ואנו רואים בעיקר את צורת החומר משום שאנו מצויים במרחב במקום בו מרוכזת התופעה החומרית של האטומים.
    25 – קירור חומר ל 273 – מעלות: כאשר מקררים חומר הנפח שלו יורד בערך ב: 1/273 עם כל ירידה של מעלת צלזיוס. לפי זה בסביבות ירידה זו הוא צריך לרדת לנפח קרוב ל : 0 בסוף התהליך. עובדה נוספת היא שבסביבות הערך הנמוך ההתנגדות של החומר יורדת ל 0 והוא נהפך למוליך על. מתוך הנחה של מרחב הבועות, ירידת הנפח לא צריכה להיות לינארית אלא לחול בקפיצות קטנות כל פעם. אם הגרעין והאלקטרון מורכבים מקרן אלקטרומגנטית נעולה, הרי שכל פעם שהחומר מאבד אנרגיה יורד מההיקף של הגרעין והאלקטרון קטע קצר של גל אלקטרומגנטי ודבר זה מקטין את נפח האטום בקפיצה קטנה. בסביבות ה 0 המוחלט, הגרעין נעשה כל כך קטן שאין לו כבר אורביטל מספיק לתפוס את האלקטרון והחומר הופך למוליך על.
    ( אם היה ניתן להשפיע על מבנה הגרעין בצורה אלקטרומגנטית כל שהיא ולשנות את מבנה האורביטלים של הגרעין הוא לא היה יכול להחזיק אלקטרונים והחומר היה הופך למוליך על בטמפרטורה גבוהה יחסית.)
    26 – קוטר הגרעין והאטום: אם הגרעין מורכב מקרן אלקטרומגנטית נעולה הרי שכל פעם שהקרן הנעולה גודלת במספר קטעים נעולים נוצר אורביטל נוסף אשר יכול לתפוס אלקטרון נוסף. דבר זה מגדיל את המשקל האטומי של החומר ומעלה את מספר האלקטרונים שהגרעין יכול לתפוס אולם הקוטר האטומי של החומר לא צריך לעלות בצורה לינארית משום שהגרעין עצמו לא מורכב מפרוטונים ונויטרונים אלא מגל אלקטרומגנטי סגור בעל אורך גדול יותר הנעול במספר רב יותר של מעגלים היקפיים אשר יוצרים מספר נוסף של אורביטלים לתפיסת אלקטרונים.
    27 – אנרגיה: כל אנרגיה ביקום מתבטאת בצורה של גל אלקטרומגנטי אשר נמסר לבועה מרחבית ומועבר על ידיה בקפיצות קוונטיות.
    28 – רעש רקע: כאשר האנרגיה של הגל המועבר נמצאת בקרבת חומר אשר יכול לקולט אותה (תדר ועוצמה מספיקים) היא תבלע על ידי החומר ותופרש בשנוי תדר ועוצמה למרחב הבועות. אם התדר והעוצמה לא מספיקים להיבלע על ידי החומר או שאין חומר בסביבה, האנרגיה תופיע בצורת רעש רקע בכל המרחב הסביבתי. תיאור זה הוא ריכוז והרחבה של החומר המובא בפרק "מכבידה עד איחוד תיאוריות" בספר האינטרנטי "מערכת התפיסה האנושית" ב "גוגל" ופירוט נוסף שלו מופיע בפרק הנ"ל. אשמח מאוד לקבל הערות לגבי הרעיונות המתוארים בפוסט . בתודה חיים ולצר

  • אור

    קרינת גאמא

    ע"פ מה שהבנתי לא ניתן להפיק קרינת גבוהה מקרינת גאמא ע"י סליל אלקטו מגנטי כי ברגע שהתדירות תגיע לקרינת גאמא היא פשוט תעזוב את הסליל כי אין לה מסה , האם זה נכון ?
    כל אטום פולט כמות קרינה מסויימת האם יש מקור מסודר שמסביר איזה תדר פולט כל אטום ? הבנתי את זה כי לכל אטום יש מחזור חיים , זאת אומרת שיש לו התפרקות

  • גידי

    הסרטון ביוטיוב הוא מעט בעייתי, מכיוון שאין זו צורת הגל האמיתי

    הסרטון אמנם מדגים יפה אורכי גל שונים, אולם יש לזכור יש עיוותים בצורת הגל שנובעים מכך שכל שורת פיקסלים מצולמת ברגע מעט שונה.
    למי שמתעניין יותר ניתן לקרוא על כך יותר בוויקיפדיה בערך rolling shutter