ראשית נזכיר מהו מצב צבירה (phase) של חומר. מושג זה הינו ידוע לכולנו, וטבוע בנו מחיי היום-יום אך למעשה הגדרת מצב הצבירה של חומר הינו מושג מופשט כשלעצמו. מצב צבירה הינו למעשה ביטוי המתאר את מצבו של חומר, כפי שהוא מתבטא בתכונותיו הפיזיקליות (תכונות כמו, צפיפות החומר, מקדם שבירת החומר וכו'). חומר קיים בארבעה סוגים של מצבי צבירה: גז, נוזל מוצק ופלזמה. חומר יכול להימצא בכל אחד מארבעת מצבי הצבירה, בהתאם לתנאים החיצוניים של לחץ וטמפרטורה. על מנת שחומר יעבור ממצב צבירה אחד למשנהו הדבר כרוך במעבר אנרגיה.
התעבות (condensation) הינו תהליך פיזיקלי שבו החומר עובר ממצב צבירה של גז למצב צבירה נוזלי. תהליך התעבות מתרחש, בדרך כלל, בעת קירור של הגז, אך יכול גם להתרחש כתוצאה מהפעלת לחץ על הגז. התהליך ההפוך להתעבות הינו תהליך ההתאיידות (evaporation). כלומר תהליך של שינוי מצב הצבירה של חומר מנוזל לגז (תהליך ההתאיידות כרוך בהשקעה של אנרגיה והוא מתרחש, בדרך כלל, כשיש חימום).
התרשים לקוח מויקיפדיה
תהליך ההתעבות מוכר לנו היטב בעת היווצרות עננים.
ענן, המורכב מטיפות מים זעירות ,נוצר על ידי התעבות אדי המים באוויר. אדי המים שבאוויר מתעבים והופכים לטיפונות ענן זעירות. תהליך ההתעבות מלווה בשחרור אנרגיית חום (זוהי בדיוק אותה אנרגיה שהושקעה בהתאיידות שהינו התהליך ההפוך). עבור כל חומר, טמפרטורת העיבוי זהה לטמפרטורת הרתיחה (מעבר מנוזל לגז). לכן, הטמפרטורה בתוך עננים חמה מזו שבאוויר בסביבתם,דבר המאפשר לעננים להיות יותר "קלים" לרחף ולהתפתח כלפי מעלה.
מאת: חיים ברק
המחלקה לפיזיקה של חלקיקים ואסטרופיזיקה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.