"זבל-חלל" הידוע גם בשם "space trash", "space junk" או "Space debris" הוא ביטוי המכוון לעצמים מלאכותיים שנוצרו ע"י אדם ואין להם יותר שימוש, המקיפים במסלול את כדור הארץ. עצמים אלו הם ערב רב של שאריות שלבי שיגור של טילים, לוויינים ישנים, שברים של חלליות, אבק וחלקיקים קטנים.
מ1957 השנה בה שוגר הלוויין הראשון (ספוטניק) ועד ימנו שוגרו מעל 4000 לוויינים! רובם כבר לא בשימוש אך נותרו במסלול סביב כדור הארץ, חלקם גם התפרק- דבר המגדיל את כמות החלקים. כיום ההערכה מדברת על מאות מיליונים של חלקים וחלקיקים מגודל של משאית ועד פחות ממילימטר הנעים במסלול הקיפי סביב כדור הארץ.
רוב הזבל המצוי בגובה של עד 600 ק"מ נופל לכדור הארץ תוך מספר שנים ונשרף באטמוספרה אך אלו המצויים בגובה מעל 1000 ק"מ יכולים להישאר במסלול אפילו מאות שנים.
הבעיה הולכת ומחריפה עם השנים בגלל הצפיפות העולה הן של הזבל המצטבר והן של החלליות והלוויינים השמישים בחלל הנמצאים בסכנת פגיעה.
בנוסף "זבל-חלל" הפוגע בלוויין שמיש יכול להרוס אותו ולהפוך גם אותו ל"זבל-חלל" נוסף; תהליך זה ידוע בשם "סינדרום קסלר" (Kessler Syndrome). "זבל-חלל" גם מסכן אסטרונאוטים הנמצאים במשימות חוץ-רכביות. אפילו חלקיק קטן, בייחוד כזה הטס במהירות של 36,000 קמ"ש, יכול לגרום לנזק כבד ואף למוות.
NASA יחד עם משרד ההגנה האמריקאי הקימו מערך המנתר את החלל סביב כדור הארץ ומחשב את מסלולי כל החלקיקים אותם הוא מצליח לאתר על מנת למנוע ככול האפשר נזק לרכבי חלל ואסטרונאוטים מתפקדים. תוכניות לעתיד הקרוב מדברות על מאמץ בינלאומי למניעת פיזור זבל חלל נוסף ואף לאיסוף הזבל הקיים.
תמונות נלקחו ועובדו מויקיפדיה
מאת: ד"ר מאיר ברק
המחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
