הנכונות של מאות אנשים להאמין בדבר שסותר לחלוטין את המציאות המוכרת למדע מחייבת אותנו לנסות להבין מה מניע אותם – ומה אפשר לעשות נגד התופעה

ביום סתיו חמים בנובמבר הצטיידתי בסקרנות ובחבר שמלמד מדעים, כדי שימנע ממני ליפול למחילת הארנב, ונסענו לכפר סבא. בבית אבות בלב העיר ציפה לנו יעדנו: ועידת הארץ השטוחה. בדוכן הקבלה בחוץ העניקו לנו שי קטן: דיסקה שטוחה שעליה צוירה מפת היבשות, מכוסה בכיפה שקופה. לשי צורפה מנורה עגולה קטנה ללא כפתור כיבוי, שמייצגת כנראה את השמש. בהיעדר הוראות הרכבה בחרתי לחבר את השמש באטב משרדי. כשחזרתי הביתה הענקתי את הדגם לידיד חובב קונספירציות. כשביקרתי אצלו לאחרונה השמש עדיין דלקה מעל הכיפה השקופה.

כפי שמקובל גם בכנסים מדעיים רבים, הכניסה לאולם קושטה בפוסטרים מרשימים למראה ובהם תרשימים, תמונות והסברים בשפה מדעית. עמדת מרצ'נדייז הציעה למשתתפים שלל כובעים ממותגים, ספרים, פוסטרים, סיכות ומגוון חפצים ממותגים נוספים. כמעט התפתיתי לרכוש לעצמי מזכרת, אך חששתי שיהיו אנשים שיפרשו לא נכון את מראה סיכת הארץ השטוחה על התיק שלי.

להפתעתנו, האולם בן כ-250 המקומות היה מלא מפה אל פה, עד כדי כך שאת ההרצאה הראשונה נאלצנו לשמוע בעמידה, בזמן שהמארגנים הלכו להביא עוד כיסאות למאחרים כמונו. הגענו באמצע דבריו של אחד ממארגני הכנס, בדיוק כשהסביר שאין סיבה לחשוש מאיראן. לדבריו, מה שידוע לנו על מבנה האטום הוא שקר – לאטום אין גרעין ולכן לא יכולה להתקיים פצצה גרעינית. אין ספק שתושבי הירושימה ונגסקי ישמחו לדעת את זה.

בהמשך גילינו כי קהילת השטוחיסטים לא מסתפקת בהכחשת המודל ההליוצנטרי, כלומר העובדה הבלתי מעורערת שכוכבי הלכת חגים סביב השמש, ורבים מחבריה מאמצים בשמחה מכלול שלם של תורות קונספירציה. ככל שדובר הביע יותר זלזול כלפי הממסד המדעי, בתוכן דבריו ובנימת דיבורו גם יחד, התלהבות הקהל גברה. נראה שמעבר לאמונה בכך שכדור הארץ שטוח, הכנס ייצג כפירה בסמכותו ובאמינותו של כל ממסד באשר הוא, ובפרט המוסדות המדעיים והפוליטיים, ונהייה אחרי "אמיתות חלופיות".


קהילת השטוחיסטים לא מסתפקת בהכחשת המודל ההליוצנטרי, ורבים מחבריה מאמצים בשמחה מכלול שלם של תורות קונספירציה. מפה של הארץ השטוחה מ-1893 | ויקימדיה, Library of Congress

תחושה מוזרה התעוררה בי כשצפיתי בקהל מקשיב בדממה למרצה שמסביר כי הרקיע עשוי מג'לי. היא התחזקה אף יותר כשהמרצה הבא, שהתהדר בתואר שני בביולוגיה ממכון ויצמן למדע, הסביר שאייזק ניוטון טעה וכוח הכבידה לא קיים. על הנזק שחוללה טעותו של ניוטון, טען, אנחנו משלמים עד היום. ההסבר שלו נשמע כמעט הגיוני, כל עוד מתעלמים מכל הידע המדעי הקיים. לדבריו, רוב הדברים באמת נופלים ארצה, אבל יש גם דברים שדווקא מתרוממים – למשל בלוני הליום. מכאן הוא הסיק שמדובר במערכת המבוססת על צפיפויות, ושעצמים נופלים משום שהם צפופים יותר מהאוויר ושוקעים בו. הדובר שלפניו, אגב, ייחס את הנפילה של עצמים למטה לקיומה של משיכה חשמלית בין הארץ השטוחה שמטענה החשמלי שלילי לשאר העצמים – שמטענם חיובי. מעודד לראות שגם בעולם השטוח קיימות מחלוקות אקדמיות.

ברב-שיח שנערך בהמשך היום סיפרו המשתתפים איך הם גילו את האור והבינו שכדור הארץ שטוח. סיפור אחד חזר שוב ושוב בדבריהם: רובם סיפרו כי בזמן הסגרים שהוטלו בשל מגפת הקורונה התעוררו בהם ספקות בממסד המדעי. כשהחלו לחפש באינטרנט תשובות לתהיותיהם הם התגלגלו לאתרים על הארץ השטוחה. גם כאן בלט בדבריהם האופן שבו אמונות קונספירטיביות נמשכות זו לזו – אולי עקב חוסר האמון בממסד, המשותף לכולן, אולי בגלל החיבורים שעושה אלגוריתם החיפוש בגוגל וביוטיוב. בתוך כך שמענו, ברצינות גמורה, שהבונים החופשיים שולטים בעולם מאחורי הקלעים, ושמאחורי אסון התאומים עומדות סוכנויות הביטחון והריגול של ארצות הברית עצמה. אשרי המאמין.


שמענו שהבונים החופשיים שולטים בעולם מאחורי הקלעים, ושמאחורי אסון התאומים עומדות סוכנויות הביטחון והריגול של ארצות הברית. העין בפירמידה על שטר הדולר, מקור לקונספירציות רבות | Shutterstock, ivosar

תורות קונספירציה ועקרון אי-ההפרכה

האינטרנט ומהפכת המידע יצרו מצב שבו כמויות עצומות של מידע מצויות בקצות אצבעותינו וזמינות לכול. לטוב ולרע, הנגישות של המידע גורעת מכוחם וממעמדם של מוסדות חברתיים ופוליטיים שהחזיקו בו בעבר, ושחררו לציבור רק את מה שהיו מוכנים לחשוף.

לדמוקרטיזציה של הידע ולזמינות העצומה שלו יש מחיר. בעוד שבעבר המידע הגיע אלינו בעיקר מכלי התקשורת הממוסדים כמו העיתונות הכתובה, ועל רבים מהם יכולנו לבטוח שיבדקו את המידע שהם מפרסמים, היום המצב שונה. הרשתות החברתיות מספקות זרם רציף של מידע גולמי ותוכן ממומן, לאנשים פרטיים קל מאוד להקים אתרי אינטרנט ולפרסם בהם מכל הבא ליד, ואפילו המידע המתפרסם בתקשורת הממוסדת לא תמיד עובר בדיקת עובדות מספקת בשל הלחץ לפרסם ראשונים.

במצב הזה קשה מאוד לזהות את מקורות המידע המגיע אלינו ולבדוק את אמיתותו. נכון, גם בעבר האשימו את העיתונות שהיא משרתת את האינטרסים של פוליטיקאים ובעלי הון, אך כיום מפת האינטרסים נהייתה מורכבת הרבה יותר. אנחנו, צרכני המידע, נדרשים לסנן את האמת מתוך שיטפון המידע – וזאת משימה לא פשוטה.

המצב הזה הוא גן עדן עבור מפיצי תורות הקונספירציה. הם מפיצים את רעיונותיהם באתרי אינטרנט, בבלוגים, בסרטונים וכמובן ברשתות חברתיות – אותן רשתות שמאפשרות למאמינים לתקשר בקלות עם אנשים אחרים שמחזיקים בתפיסות ובאמונות דומות לאלה שלהם.


הרשתות החברתיות מספקות זרם רציף של מידע גולמי ותוכן ממומן. אדם מחזיק טלפון עם אפליקציות של רשתות חברתיות | Shutterstock, JRdes

במה הם מאמינים? תורת קונספירציה היא תיאוריה שמסבירה תופעות מסוימות במציאות בקיומה של קנוניה סודית של בעלי כוח זדוניים המבקשים את רעתנו, שמניעים את ההתרחשויות בסתר, מאחורי הקלעים. הגורמים הללו, והממסד כולו, מסתירים מאיתנו את העובדות האמיתיות ומציגים לנו מצג שווא לכל אורך הדרך. לא פעם מדובר בארגוני סתרים, כגון הבונים החופשיים, מסדר הטמפלרים או האילומינטי, שלפעמים גם ניחנים ביכולות על-טבעיות – למשל אנשי לטאה שמתחזים לבני אדם.

רבות מהתיאוריות הללו יוצאות נגד המדע והידע המקובל. הדוגמאות הבולטות ביותר הן מתנגדי חיסונים, מכחישי שינוי האקלים וכאמור מאמיני הארץ השטוחה, אך נדמה שאין עיקרון מדעי שמאמיני הקונספירציות לא ייאחזו בו כהוכחה לשקר הגדול האופף אותנו. אם נאמין להם, הנחיתה על הירח לא התקיימה מעולם, שובלי מטוסים הם בעצם תרסיסים רעילים שנועדו לצמצם את האוכלוסייה ומערכת "כיפת ברזל" ליירוט רקטות לא פגעה מעולם בשום עצם מעופף.

ההבדל העיקרי בין תורות קונספירציה לתיאוריות מדעיות הוא עקרון ההפרכה. בשנות ה-50 של המאה הקודמת הסביר פילוסוף המדע קרל פופר שהמדע מתקדם באמצעות הפרכה של השערות על סמך ראיות, ניסויים ונתונים סותרים. כדי לאשר תיאוריה יש לחפש ממצאים שיסתרו אותה. כל עוד לא נמצאו ראיות כאלה, התיאוריה תקפה. לכן, אמר, תיאוריה היא מדעית רק אם ניתן, לפחות באופן תיאורטי, להפריך אותה. לעומת זאת, המאמינים בקונספירציות אינם מחפשים דרכים להפריך את התיאוריה, אלא דווקא מנסים למצוא לה חיזוקים, לעיתים תוך התעלמות מממצאים סותרים או המעטה בחשיבותם. במקרים רבים, אין שום תצפית או ניסוי שיוכלו לשכנע את מאמיני הקונספירציה לזנוח אותה.


לא פעם הקונספירציות נתלות בארגוני סתרים, כגון הבונים החופשיים, מסדר הטמפלרים או האילומינטי. ציור של טקס חניכה בבונים החופשיים | ויקימדיה

מאין מגיעות הקונספירציות?

המקור הראשון במעלה לתורות קונספירציה הוא אירועים גלובליים משמעותיים. מצבי אי-ודאות כמו מגפות, מלחמות, משברים גדולים ואסונות טבע מגבירים את הביקוש להסברים חלופיים, במיוחד אם הרשויות מתקשות לספק תשובות מהירות ועקביות. מגפת הקורונה, למשל, לוותה בעלייה זמנית אך משמעותית בנהייה אחרי הסברים קונספירטיביים. לעלייה הזאת היו שני מוקדים. ראשית הייתה התגובה המיידית למגפה עצמה, בדמות תיאוריות שונות ומשונות על מקור הנגיף ואופן הפצתו, והתחזקות ניכרת של תנועת מתנגדי החיסונים. מעבר לכך, במהלך הסגרים אנשים מצאו את עצמם תקועים בבית והעבירו את זמנם בשיטוט באינטרנט – שהציג להם עוד ועוד תכנים מאותו סוג.

אחת הבעיות היא שאלגוריתם החיפוש בגוגל וביוטיוב בנוי כך שהוא מתאים את המידע שהוא מציע למשתמשים למה שידוע לו על החיפושים הקודמים שלהם. כלומר אם חיפשתי מידע בנושא מסוים, יש סבירות גבוהה שהחיפושים הבאים שלי יובילו למידע שהאתר מניח שיעניין אותי גם כן. כך קורה שמי שמחפש סרטונים על תיאוריות חלופיות למקור הקורונה יגלה עד מהרה שצצים לו בדף הראשי של יוטיוב גם סרטונים שמתיימרים להוכיח שכדור הארץ שטוח. החוקר הישראלי דוד לייזר, המתמחה בקונספירציות, הראה שחיפוש של רעיון, למשל היתרונות הטמונים בשתיית שתן, מניב תוצאות שתומכות בו, ומוסיף לצידם הצעות לנושאים קשורים.

גורם משמעותי נוסף הוא המדיה החברתית. הרשתות החברתיות מאפשרות הפצה מהירה במיוחד של רעיונות ומידע. המידע הרב שהן צוברות על המשתמשים והרצון של מפעילי הרשתות להשאיר את המשתמשים אצלן כמה שיותר, מדרבנים אותן לחבר בין אנשים עם נטיות דומות. כך נוצרים "תאי תהודה" – סביבה חברתית שבה המשתמש נתקל רק באמונות ובדעות דומות לאלה שהוא עצמו מביע, בלי קולות אחרים שיאתגרו אותו. התוצאה היא שקל מאוד להשתכנע כך שכולם חושבים כמוך, ולחזק את עמדותיך.


הרשתות החברתיות מחברות בין אנשים עם נטיות דומות, וכך נוצרים "תאי תהודה". אילוסטרציה של היווצרות תאי תהודה ברשת | Shutterstock, Bakhtiar Zein

חיזוק נוסף מגיע מהתרבות המקיפה אותנו. שלל סרטים, ספרים וסדרות טלוויזיה מציגים עלילות שבמרכזן קנוניות אפלות ומזימות נסתרות. צריכה חוזרת ונשנית של מבנים סיפוריים כאלה מזינה את הדמיון ומנרמלת את הרעיון של רוע אפל שחורש מזימות במחשכים.

אי אפשר להתעלם גם מהאפקט המערער של ההתפתחות המדעית והטכנולוגית המואצת בתקופתנו. ככל שהמדע והטכנולוגיה מתקדמים יותר, כך קשה יותר לציבור הרחב להבין אותם. הפער הזה מעודד יצירת תיאוריות חלופיות שמנסות להסביר את הבלתי מובן. דוגמה לכך היא הרשת הסלולרית מהדור החמישי, G5. שמה נקשר בזמן מגפת הקורונה לשלל תורות קונספירציה הזויות, החל בטענה ש-G5 היא הגורם האמיתי למגפה וכלה במחשבה שהחיסונים נגד הנגיף נועדו לשתול בנו שבבים לצורך תגבור רשתות התקשורת הסלולרית.

ולבסוף בל נשכח את הגל הפופוליסטי ששוטף את הפוליטיקה העולמית כבר תקופה ארוכה. מנהיגים ופוליטיקאים במדינות רבות מפיצים, מגבירים ומהדהדים תורות קונספירציה, לצורך רווחים פוליטיים, פגיעה ביריבים פוליטיים והצגת אויב דמוני משותף שתומכיהם יוכלו להתאחד נגדו. כשמנהיגים כאלה מאמצים תורות קונספירציה אנטי-מדעיות, כגון הכחשת שינויי האקלים והתחממות כדור הארץ, הם גורמים נזק עצום ומחבלים במאמצים למנוע משבר אקולוגי חסר תקנה.


שמה של הרשת הסלולרית מהדור החמישי, G5, נקשר בזמן מגפת הקורונה לשלל תורות קונספירציה הזויות. טלפון עם 5G לצד ציור של נגיף הקורונה | Shutterstock, Ink Drop

מי מאמין בקונספירציות?

ראינו מתי תורות קונספירציה נוטות לעלות ולהתפשט, אבל הן לא היו שורדות אלמלא היו אנשים שמאמינים בהן. מה מאפיין את חסידי התיאוריות הללו?

העובדה שתורות קונספירציה נוטות לצוץ במיוחד בעיתות משבר מצביעה על מאפיין מרכזי של חסידיהן: אלה אנשים שמחפשים סדר ומשמעות בתוך מציאות כאוטית ומאיימת, והנטייה הזאת מתחזקת לנוכח איומים גדולים ומפחידים כמו מגפה עולמית או מלחמות. תורות קונספירציה מספקות למאמינים בהן תחושת שליטה במציאות מבלבלת, באמצעות סיפור פשוט ומלא סימני קריאה שמבהיר היטב מיהו האויב ומציב את הפרט בעמדה המחמיאה של לוחם צדק.

למשברים גדולים יש תוצאה נוספת: הם מערערים את האמון הציבורי במוסדות החברתיים והפוליטיים. בעקבות זאת יש אנשים שדוחים את ההסברים הרשמיים למצב ומחפשים הסברים חלופיים, ומוטב שיסטו במידה ניכרת מהגרסה הממוסדת הרשמית. אי-האמון הזה יכול לנבוע מחשדנות מובנית כלפי בעלי הכוח, מתפיסת הסמכות כמקור הרע, או מרצון לקרוא תיגר על האליטות הקיימות.

מאפיין נוסף הוא תחושת חוסר אונים, בידוד חברתי או ביטחון עצמי נמוך. תורות קונספירציה מאפשרות לאנשים לראות את עצמם כשייכים לקבוצה "שיודעת את האמת", וכך מספקות להם תחושת משמעות והשתייכות. הרשתות החברתיות מקלות על המאמינים לבנות לעצמם קהילה שתספק את הצורך והרצון שלהם לחוש שהם חלק ממשהו גדול. לעיתים מדובר באנשים שחשים מעט מחוץ לקהילה שבה הם חיים, והקהילה החדשה מעניקה להם תחושת שייכות ותמיכה שחסרה להם.

מבחינה תפיסתית, רוב בני האדם נוטים לחפש מידע שמחזק את האמונות הקיימות שלהם ולדחות מידע שסותר אותן – תופעה שמכונה גם הטיית האישור. תאי התהודה שנוצרים ברשתות החברתיות מעודדים את המגמה הזאת ויוצרים מצג שווא של תמיכה רחבה בעמדות חריגות ספציפיות. בנוסף, אירועים משמעותיים חובקי עולם מעוררים באנשים לא פעם את הטיית היחס המידתי (Proportionality Bias): ככל שאירוע נראה משמעותי יותר, אנשים רוצים יותר להאמין שהוא חייב לנבוע מסיבה משמעותית – אסון גדול חייב להיות תוצאה של מזימה גדולה.

מחקרים מראים כי אנשים וקבוצות שנוטים להיתפס לקונספירציות תופסים את עצמם לא פעם כמי שנמצאים בעמדה חלשה או מוחלשת יותר מהראוי להם. מאפיין נוסף הוא העדפה של סיבתיות על פני אקראיות, כלומר תפיסה שלפיה דברים רעים שקורים לי אינם שרירותיים ומקריים, אלא עומדת מאחוריהם יד מכוונת של מקור חיצוני לי המבקש את רעתי. תחושה של חוסר שליטה יכולה לגרום לאדם להיאחז באמונה בקונספירציות בניסיון להחזיר לידיו את תחושת השליטה. הגורם הזה שכיח במיוחד בתיאוריות כמו הארץ השטוחה, המעמידות את האדם במרכז.


תחושה של חוסר שליטה יכולה לגרום לאדם להיאחז באמונה בקונספירציות בניסיון להחזיר לידיו את תחושת השליטה. אדם עומד מול לוח מחיק ויוצר קשרים בין אירועים שונים | Shutterstock, Dmytro Sheremeta

מאפיין נוסף שזוהה במחקר הוא הנכונות להאמין בשטויות (Bullshit Receptivity), כלומר, היכולת או הרצון למצוא משמעות במשפטים יפים אך ריקים מתוכן. אם נשמע לכם הגיוני, למשל, ש"הדמיון נמצא בתוך אירועי מרחב-זמן אקספוננציאליים, אנחנו נמצאים בעיצומה של פריחה מודעת לעצמה של הוויה שתחבר אותנו עם החיבור עצמו", מוטב שתפעילו בהקדם את גלאי הבולשיט שלכם. יש כיום אפילו כלים מחקריים למדוד את תכונת הנכונות להאמין בשטויות.

הנוירוכירורג האמריקאי סטיבן נובלה (Novella) מצביע על כמה מנגנונים שהמאמינים בקונספירציות משתמשים בהם כדי לתחזק את אמונתם לנוכח עובדות שמפריכות אותה. המנגנון הקלאסי הוא "פסקת ההתגברות" של הקונספירציות: נתקלת בעובדה שמפריכה את התיאוריה? אין ספק שהכוחות הפועלים מאחורי הקלעים השתילו אותה שם במטרה כדי לבלבל אותך. כך אפשר לגבור על כל עובדה.

מנגנון נוסף הוא "קטיף דובדבנים", כלומר ליקוט פרטים קטנים שתואמים את האמונה הקונספירטיבית, מתוך מבחר הרבה יותר גדול של ראיות שתומכות ברובן דווקא בכיוון הנגדי. כך למשל, ימים קרים במיוחד יובאו כ"הוכחה" לכך שהעולם לא מתחמם. כלי שימושי לא פחות הוא הסטת חובת ההוכחה, כלומר המחשבה שהתיאוריה שלך נכונה כל עוד לא הוכח אחרת, והטלת חובת ההוכחה על הצד השני. אותו צד שני יתקשה מאוד במשימה, משום שמאמיני הקונספירציות דורשים ממי שמבקשים להפריך את התיאוריה שלהם לעמוד בנטל עצום של ראיות, אפילו אם הם מגינים על תפיסה בדוקה ומבוססת כמו "העולם הוא כדור שחג סביב השמש".

מנגנון שימושי נוסף הוא "חיפוש אנומליות". כל עובדה שקצת קשה להסביר, כל דבר שפחות מסתדר עם ההסבר המדעי או הרשמי, מגויסים מיד לחיזוק תורת הקונספירציה. אין כל טעם לומר לקונספירטורים שלא לכל דבר יש הסבר. אחרי אסון התאומים, למשל, לא הצליחו למצוא בהריסות המגדלים את גופי שני המטוסים שהתרסקו לתוכם. מהפרט הזה צמחו שלל תורות קונספירציה שהמשותף להן הוא אמונה ב"עבודה מבפנים", כי אין הוכחות לכך שהיו מטוסים. כלומר אין הוכחות פרט לרבבות עדי ראייה ושלל תיעודים מצולמים של רגעי הפגיעה – אבל הרי הם לא נחשבים.


אחד המנגנונים של מאמיני הקונספירציות הוא "קטיף דובדבנים", כלומר ליקוט פרטים קטנים שתואמים את האמונה שלהם, מתוך מבחר הרבה יותר גדול של ראיות שתומכות ברובן דווקא בכיוון הנגדי. דוגמה להתמקדות בחלק קטן מהגרף, שמראה מגמה שונה מהמגמה שנראית מהגרף כולו | ויקימדיה, Physikinger

זה סופני, דוקטור?

לאחרונה פורסם בכתב העת Science מחקר שמצא כי אפשר לשנות עמדות ותפיסות של אנשים אם מציגים להם ראיות מותאמות אישית שבחרה עבורם תוכנת בינה מלאכותית. במשך שנים התפיסה הרווחת הייתה שהעמידות הגבוהה של תורות קונספירציה לראיות נגדיות מעידה שהן ממלאות צורך פסיכולוגי עמוק, שמחסן את המאמינים בהן מפני עובדות וחשיבה לוגית. אך המחקר החדש מראה כי טיעונים מותאמים אישית וגישה לכמויות עצומות של מידע מאפשרים להשפיע די בקלות על המאמינים. השכנוע החזיק מעמד גם חודשים לא מעטים אחרי כן. עם זאת, ככל שהתיאוריה תפסה מקום מרכזי יותר בתפיסת העולם של הנבדקים, לפחות לפי מה שדיווחו בעצמם, ההתערבות הייתה פחות יעילה.

לפיכך, החוקרים הציעו לנצל את כישורי השכנוע של הבינה המלאכותית, ולשלב אותה במנועי חיפוש, כך שתוכל להתערב ולהציע מידע מדויק ובדוק למשתמשים שמחפשים מושגים הקשורים לתורות קונספירציה אלה ואחרים. מנגד, חשוב להיזהר מפני שימוש לרעה בכוח השכנוע הרב של הבינה המלאכותית, שיכולה באותה מידה לשכנע את מי שנוטים לכך להאמין בקונספירציות. 

רוצים לשוחח עם הבוט על תפיסותיכם? בבקשה.

אחרית דבר

אחד הדברים הבולטים ביותר בכנס הארץ השטוחה היה הכפירה של המשתתפים באמיתות ידועות, ותחושת הבדידות שעוררה בהם הבחירה להתייצב מול הקונצנזוס הרחב. הקהילה מאפשרת להם לחוש שהם חלק ממשהו, שותפים למשהו גדול, לפגוש אנשים שחושבים כמותם ולתת תוקף מחודש לאמונותיהם החריגות. סטנדאפיסטית שהופיעה בכנס התבדחה שלמשתתפים לא הפריע שלא היה להם דרכון ירוק בתקופת הקורונה ולכן נאסר עליהם להימצא במקום ציבוריים, כי הם בכל מקרה שטוחיסטים שהחברה הוקיעה אותם מתוכה בגלל דעותיהם. צחוק בצד, האדם הוא חיה חברתית והצורך להשתייך לקהילה טבוע בנו, בלי קשר לדעתנו על החומר שממנו עשוי הרקיע.

שיטוט ברשתות החברתיות בימים האחרונים, על רקע עסקת החטופים והמלחמה ברצועת עזה, העלה מגוון רב של תיאוריות קונספירציה במידות משתנות של אי-סבירות – דבר שמעיד יותר מכל שתורות הקונספירציה לא הולכות לשום מקום. אולי כבר לא מספיק לעמוד מהצד ולגחך, והגיעה השעה לגבש עקרונות פעולה מבוססי מחקר כדי להתמודד עם התפשטות הקונספירציות, ואיתן התערערות האמון במדע מבוסס ראיות.

0 תגובות