משב רוח קריר ונעים מקל על החום הכבד של המשתזפים על החוף. כיצד נוצרות רוחות גן העדן הנקראות "בריזה"?
ביום קיץ חם בתל אביב, כשהלחות והחום מעיקים, מגיעים לעתים משבי רוח קרירים ונעימים ואנו אומרים, "סוף סוף הגיעה טיפת בריזה. אפשר קצת לנשום". אך למה בעצם אנחנו מתכוונים? הבריזה היא רוח שחגה בצורה מסודרת לאורך היממה ליד חופי ימים ואגמים. אם נהיה ערים למהלך הרוח בחוף הים בתל אביב, למשל, נגלה שכיוון הרוח משתנה בתנועה סיבובית במשך שעות היממה.
בשפלת החוף של ישראל, הבריזה חגה בקיץ בכיוון השעון. בשעות הצהריים היא מגיעה ממערב ועוצמתה עד שישה מטרים לשנייה, בשעות הערב היא משנה את כיוונה לצפון-מערב, בשקיעה ובשעות המוקדמות של הלילה יש תקופת מעבר, במהלכה כיוון הרוח אינו מוגדר, ועוצמת הרוח נחלשת. בזמן הזה היא נעה במהירות מירבית של מטר אחד לשנייה. לאחר מכן, בשעות הלילה המאוחרות, הרוח הופכת מזרחית, ולקראת זריחה היא משתנה שוב - ומגיעה מדרום-מזרח. בשעות הזריחה עובר פרק זמן קצר של כשעתיים שכיוון הרוח בו שוב אינו ברור, ועד שעוד הבוקר המוקדמות כבר שבה ונושבת מכיוון דרום-מערב, וחוזר חלילה.
הרוח הנושבת בלילה מכונה "בריזה לילית" או "בריזה יבשתית", בעוד הרוח הנושבת ביום מכונה "בריזה יומית" או "בריזה ימית". בשפלת החוף המחזור הזה נשמר כל השנה, ונפסק רק כשנוצר כוח חזק יותר מזה הגורם ליצירת הבריזה. למשל, בימי חורף סוערים הרוח מערבית בלבד בשעות היום והלילה.
תנועת הרוח בתל אביב במהלך הקיץ
מה גורם לבריזה?
הסיבה לחיגת הרוח היא הפרשי הטמפרטורה בין היבשה לים. ההבדל המשמעותי בקיבול החום של המים לעומת הקרקע יוצר פער בין טמפרטורת הים וטמפרטורת היבשה. קיבול החום של המים גבוה יותר ולכן מי הים מתחממים ומתקררים לאט יותר מהקצב המקביל של הקרקע. בארץ, למשל, טמפרטורת מי הים התיכון בחודשי הקיץ היא 30-28 מעלות צלזיוס, בעוד הפרשי הטמפרטורות בין יום ללילה ביבשה גדולים יותר. הבריזה הקיצית במישור החוף בשעות היום מסיעה אוויר קר מהים לפנים היבשה ומקלה מעט את עומס החום.
תיארנו קודם את כיוון הבריזה לאורך שעות היממה בנקודה אחת על היבשה. בפועל נשיבת הבריזה בתחנה אחת היא חלק ממערכת גדולה יותר של רוחות שחגות במבנה מלבני המכונה "תא הבריזה" או "מעגל הבריזה". כאן גם המקום להסביר שבתחום המטאורולוגיה המילה "תא" מתייחסת למערכת רוחות שמסובבת את האוויר. תא הבריזה נוצר בתגובה להבדלי הטמפרטורות בין הים ליבשה. קימים שני תאי בריזה: תא הבריזה היומית ותא הבריזה הלילית.
תא הבריזה היומית ותא הבריזה הלילית
בשעות היום אוויר קר נע מאזור הלחץ הגבוה שמעל פני הים לעבר הקרקע החמה שהלחץ מעליה נמוך (שלב 1 באיור). האוויר החם עולה מפני הקרקע ובמהלך עלייתו מתפשט ומתקרר (שלב 2). ההתקררות גורמת לעלייה בלחץ האוויר בגובה של 2-1 ק"מ מעל היבשה. בעקבות זאת נוצרת זרימה חוזרת של אוויר לכיוון הים שמכונה "הזרם החוזר" ( שלב 3). מעל הים שוקע אוויר קר ( שלב 4) ולכן נוצר לחץ נמוך בגובה, כלומר פחות חבילות אוויר נמצאות בגובה בהשוואה לכמות האוויר בפני הים.
בעקבות שקיעת האוויר הקר הלחץ ליד פני הים עולה. כך נוצרת במעגל זרימה שמאזנת את הבדלי הטמפרטורה בין הים והיבשה.
תא הבריזה ביום הוא ברוחב של כ-60 קילומטרים רוחב וכ-2 קילומטרים גובה | מקור: הרשות האמריקנית לאוקיינוס ואטמוספירה, תרגום על ידי צוות תקשורת המדע
בשעות הלילה היבשה קרה מהים, כך שלחץ האוויר מעל היבשה גבוה לעומת הלחץ מעל פני הים ולכן הרוח נושבת מהיבשה לים (שלב 1). האוויר החם מעל הים מתרומם (2) ומתקרר במהלך עלייתו, כך שבגובה של 1-0.5 ק"מ מעל פני הים נוצר אזור בעל לחץ גבוה שהאוויר מוסע ממנו ליבשה ("הזרם החוזר", 3). האוויר הקר יורד שוב למטה מעל היבשה(4).
תא הבריזה בלילה פועל ברוחב של כ-60 ק"מ ובגובה של 1-05.5 ק"מ| מקור: הרשות האמריקנית לאוקיינוס ואטמוספירה, תרגום על ידי צוות תקשורת המדע
הראש בעננים
במקום בו עולה האוויר, ההתכנסות שלו מעודדת את אדי המים להתעבות ועוזרת ליצור עננים. בשעות הבוקר המוקדמות בקיץ אפשר לראות בארץ עננים בשפלת החוף שנוצרו בעקבות זרמי הרוח העולים של מעגל הבריזה הימית.
עוצמת הבריזה היבשתית נמוכה מעוצמת הבריזה הימית בגלל הבדלי החספוס של פני הים והיבשה וההבדלים בעצמת הערבוב של הרוח. הבריזה היבשתית נושבת מעל קרקע מחוספסת שעוצרת את הרוח ליד פני הקרקע, בעוד הבריזה הימית נושבת מעל פני הים והחיכוך עם המים מועט יותר. עוצמת הערבוב של הרוח ביום עולה על עוצמת הערבוב בלילה. בשעות היום הרוח מתערבלת בקנה מידה גדול יותר והרוחות האנכיות נושבות בעצמה גדולה יותר בהשוואה ללילה.
סרטון של השירות המטאורולוגי של ישראל המסביר איך נוצרת בריזה:
