בכל פעם שאנו רואים את תחזית מזג האוויר בטלוויזיה אנו שומעים על "המפה הסינופטית", או שמציגים לנו מפת קווי זרימה המתארת את כיוון זרימת הרוח סמוך לקרקע, בהתאם למפת הלחצים בקרקע. אבל מהי בכלל המפה הזאת?
מפה סינופטית היא מפה המציגה משתנה מטאורולוגי כלשהו (לחץ, רוח או טמפרטורה). ברוב המקרים כשמדברים על מפה סינופטית מתכוונים למפת קווי הלחץ בגובה פני הים. המפה מתארת את השינויים בלחץ סמוך לפני הקרקע, וממנה מתקבל המידע הראשוני על מזג האוויר באזור. לתחזית מדויקת יש להסתכל גם במפות הלחץ בגובה רב (רום). אחת המפות השכיחות מתארת את לחץ האוויר בגובה של 5.5 ק"מ מעל לפני הקרקע, שם הלחץ עומד על כ- 500 מיליבר.
כדור הארץ עטוף בשכבת אוויר המכונה אטמוספירה, שגובהה מגיע עד לכמאה ק"מ. בכל מקום שבו אנו עומדים, האוויר שמעלינו מפעיל עלינו לחץ, כלומר כוח. הלחץ הוא הכוח ליחידת שטח שמפעיל עמוד האוויר הנמצא מעלינו. הלחץ במקומות הנמוכים גדול יותר מהלחץ במקומות הגבוהים משום ששם עמוד האוויר גבוה יותר, ועל כן לחץ האוויר הגבוה ביותר בארץ נמדד באזור ים המלח ועמק הירדן – המקומות הנמוכים ביותר במדינה.
הלחץ הממוצע בגובה פני הים בכדור הארץ עומד על 1,000 מיליבר (100,000 פסקל). ההבדלים במפת הלחץ בין מקומות שונים הם מסדר גודל של כמה עשרות מיליבר, כתוצאה משינויים בגובה הטופוגרפיה ומשינויים תמידיים במישור האופקי. למשל נצפה בחימום לא אחיד של האוויר סמוך לפני הקרקע, מכיון שמתארי קרקע שונים (יערות, אגמים, מדבריות וכו') מתחממים באופן שונה. שינויים בטמפרטורה קשורים לשינויים בלחץ, כך שהלחץ עולה כשמקום מתחמם ויורד כשמתקרר. הבדלים בלחץ בין נקודות שונות גורמים לתנועת אוויר, כלומר לרוח. האוויר נוטה לנוע ממקום שבו הלחץ גבוה למקום שבו הלחץ נמוך.
מבנה המפה הסינופטית
במפה הסינופטית, בדומה למפה טופוגרפית רגילה המצינת את גובה הקרקע, אפשר למצוא קווי מתאר אופייניים. אלה מתחלקים לארבע צורות עיקריות: רמה, שקע, אפיק ורכס.
שקעים ורמות נראים במפה הסינופטית כאוסף של מעגלים סגורים בעלי מרכז משותף, כמו לוח מטרה של משחק קליעה בחץ. במרכז השקע מופיעה האות L, המציינת לחץ נמוך, ואילו במרכזה של רמה מופיעה במפה הסינופטית האות H, המציינת לחץ גבוה.
שקע הוא אזור שהלחץ בו נמוך בהשוואה לסביבתו, והלחץ הנמוך ביותר נמצא במרכז השקע. זרימת האוויר בשקעים בחצי הצפוני של כדור הארץ נעה נגד כיוון השעון והיא מתקרבת לעבר מרכז השקע כך שהרוחות במרכז השקע עולות כלפי מעלה. המצב הזה מביא להתכנסות אוויר שיכולה לגרום ליצירת עננים וגשם. בחורף, שקע מעל אזור קפריסין מעיד על מערכת גשם באזורנו.
שקע מעל קפריסין מ-13 בדצמבר 2013. השקע בסגול, בלחץ המינימלי: 1,010 מיליבר. הלחצים מצוינים בפסקל | כל המפות לקוחות ממעבדת המחקר Earth System של המוסד הלאומי לאוקיינוסים ואטמוספירה של ארה"ב
ככל שהשקעים עמוקים יותר (צפיפות גבוהה יותר של קווים במפה הסינופטית), כך הם פעילים יותר ויגרמו ליותר עננים ומשקעים ולעוצמת רוח גבוהה יותר. פעילות השקע תלויה גם בקיומה של מערכת תומכת ברום: שקע או אפיק.
רמה היא אזור שהלחץ בו גבוה מסביבתו, והלחץ הגבוה ביותר הוא במרכזה. כיוון זרימת האוויר ברמה בחצי הצפוני של כדור הארץ הוא בכיוון השעון וממרכז הרמה החוצה, כך שבמרכז הרמה האוויר יורד למטה. התהליך הזה של התבדרות האוויר גורם להתייבשות ולהתחממות, ולכן רמות מעידות על מזג אוויר יבש וללא עננים.
ההשפעה של רמות ניכרת באזורנו בחורף כשמופיעות רמות דוגמת הרמה הטורקית, שמרכזה נמצא מעל הקווקז. אם הרמה הטורקית מתפשטת לאזורנו היא מתבטאת ברוחות מזרחיות יבשות וקרות.
רמה טורקית מ-13 בינואר 2009. הרמה באדום, בלחץ מרבי של 1,037 מיליבר
אפיקים ורכסים נראים במפה כקווים פתוחים המזכירים את קוי הטופוגרפיה של עמקים (דמוי פרסה). אפיק הוא אזור שהלחץ בו נמוך ביחס לסביבתו. במפה הסינופטית תופיע האות L באזורים האלה. רכס הוא אזור שהלחץ בו גבוה בהשוואה לסביבתו, ובהתאם לכך תופיע באזור הזה האות H במפה הסינופטית. הזרימה באפיק היא נגד כיוון השעון וברכס האוויר זורם בכיוון השעון.
באזורנו אפשר לציין שני אפיקים שכיחים: האפיק הפרסי ואפיק ים סוף. האפיק הפרסי מופיע במהלך הקיץ כשלוחה של שקע מונסון באזור הודו. האפיק משתרע מהמפרץ הפרסי ועד טורקיה ויוצר מזג אוויר חם ולח. היעדר הגשמים אינו נובעת מקיומו של האפיק, אלא מרמה חוסמת ברום שגורמת לירידת אוויר – מצב שמונע היווצרות משקעים.
אפיק פרסי מ-23 ביולי 2009. האפיק בסגול-תכלת, בלחץ מינימלי של 999 מיליבר. האפיק הוא המשכו של השקע הרדוד המופיע במפה
אפיק ים-סוף מופיע בארץ בעיקר בעונות המעבר (אוקטובר-נובמבר, אפריל-מאי) ומלווה ברוחות מזרחיות יבשות. קיימת אפשרות לגשם כאשר קיים גם אפיק ברום המעביר לאזורנו לחות מהאזור הטרופי. אפיקי ים סוף פעילים גורמים בעונת הסתיו לשטפונות בנגב, באירועי גשם חזקים וקצרים.
אפיק ים סוף מ-22 באוקטובר 2013. האפיק בקווים סגולים-כחולים, בלחץ מינימלי של 1,010 מיליבר
ד"ר סיגלית ברקוביץ'
בוגרת פוסט דוקטורט במכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
