שינויי האקלים גורמים לעלייה מהירה יותר ויותר במפלס מי הים, המדאיגה רבים ובפרט ערים ומדינות השוכנות לחופי ימים
העליה בפני הים הינה מדד טוב להתחממות הגלובלית. ישנם שני גורמים עיקריים לעליה בפני הים: התחממות הים ועקב כך גדילת נפח המים, והפשרת קרחונים אשר מזרימים עוד ועוד מים למחזור המים.
הסרטון מסביר על הגורמים לעליה בפני הים, וכיצד נאסא חוקרת העליה בפני הים:
פני הים: הגאות הגדולה
כ-90 אחוזים מכמות החום (האנרגיה) שנוספה למערכת האקלים עד כה "נספגה" בים, והכמות הזו צפויה לגדול פי 8-2 עד סוף המאה – תלוי כמה גזי חממה נפלוט עד אז. התחממות מי הים גורמת לגלי חום בים, להפחתה בשיעור החמצן המומס במים ולשינויים נוספים. נוסף על הפגיעה החמורה במערכות האקולוגיות הימיות, כמו שוניות האלמוגים, התחממות המים מעלה את הנפח שלהם, ועד כה היא אחראית לכמחצית מעליית פני הים בחמישים השנים האחרונות. התחממות הים צפויה להימשך עוד מאות ואלפי שנים, שבהן החום יחדור באיטיות אל מעמקי הים.
גם הפשרת הקרחונים צפויה להימשך עוד מאות ואלפי שנים, מפני שהעולם יישאר חם יותר. חלקים נרחבים מגרינלנד וממערב אנטארקטיקה נמצאים בסיכון להפשרה, שתחריף ותאיץ את עליית פני הים. אם לא נצמצם באופן חד את פליטת גזי החממה, יש סיכוי גבוה לאובדן מוחלט ובלתי הפיך של האזורים הקפואים האלה, דבר שיעלה את מפלס מי הים בכמה וכמה מטרים.
המסת קרחונים (גרינלנד) | צילום: Maria-José Viñas NASA
במאה השנים האחרונות עלו פני הים בכ-20 ס"מ בלבד בממוצע, אך קצב עלייתם הולך וגובר. כיום הם עולים בכ-3.7 מ"מ בשנה, והעד סוף המאה הם צפויים לעלות בעוד 30 ס"מ עד מטר בממוצע, להציף שטחים שבהם חיים כיום מאות מיליוני אנשים, ולסכן מדינות איים שלמות. נוסף על ההצפה תחת גלי הגאות, עליית פני הים תחריף את השפעת אסונות הטבע. גלי סערה יחדרו עמוק יותר אל פנים הארץ, יסכנו חיים, ימליחו מקורות מי שתייה ויפגעו בתשתיות רבות. הסכנה תגדל עם החרפת הסערות וההוריקנים בעידן האקלים החם.
ייתכן גם שעליית פני הים תהיה מהירה ומשמעותית יותר כבר במאה השנים הקרובות: עדיין איננו מבינים די הצורך את הדינמיקה המורכבת של אובדן שכבות הקרח היבשתיות, בעיקר בהקשר של תנועת הקרחונים אל עבר הים והתנתקות מדפי הקרח הצפים על פני הים אך עדיין מחוברים ליבשות הקפואות. פליטה מוגברת של גזי חממה מגבירה את הסיכון להתנתקות בלתי צפויה של מדפי קרח.
פני הים אינם עולים באופן אחיד בכל העולם. מידת העלייה בכל אזור תלויה במאפייני הים, למשל זרמים ימיים, וכן במאפייני הקרקע, אשר חלקים נרחבים ממנה עשויים לשקוע או לעלות, למשל כתוצאה מהמסת קרחוני הענק שכיסו אזורים מסוימים בעידן הקרח האחרון. כך, בשעה שפני הים יורדים בחלק מחופי קנדה, במדינת לואיזיאנה שבארצות הברית פני הים עלו כבר בכ-60 ס"מ מאז 1950, וכיום היא מאבדת שטח בגודל של מגרש טניס כל כמה דקות.
