האם תיתכן אפוקליפסת זומבים? אלו מחלות יכולות לגרום לה – אם בכלל יש כאלה? במאמר שלפנינו מסבירה ד"ר קרן לנדסמן על מחלות שפוגעות במוח ועלולות לגרום לתסמינים זומביים ומבהירה את התנאים הנחוצים למחלה שתיצור אפוקליפסת זומבים כמו בסרטים.
על פי רוברט פרוסט, העולם יסתיים או באש או בקרח. ואנחנו אומרים – למה לא זומבים?
כדי לדעת האם אפוקליפסת זומבים יכולה בכלל להתרחש צריך ראשית לבחון את המאפיינים המקובלים של התופעה. הכוונה כאן היא כמובן לזומבים אמיתיים, כמו בסרטים, לא לסתם אנשים שעדיין לא שתו את הקפה הראשון של הבוקר.
סרטי זומבים היו למכביר, אבל סרט הזומבים הראשון שהפך את האל-מתים לחלק בלתי נפרד מסרטי אימה הוא "ליל המתים החיים" של ג'ורג' רומרו, שבו הזומבים הוצגו כמתים שחוזרים לחיים בתור יצורים חסרי בינה שכל רצונם הוא לנשוך או לשרוט את בני האדם רגילים. בעקבות הנשיכה או השריטה האדם הבריא מפתח חום גבוה, מאבד את הכרתו, מת ומיד לאחר מכן חוזר לחיים כייצור חסר בינה שממשיך את מעגל הנשיכות והשריטות.
עם השנים הזומבים השתכללו והפכו מיצורים איטיים ונשכניים לייצורים מהירים ורצחניים. ובעוד שבעבר הגורמים להיווצרותם היו קרינה מלווין סובייטי, גזים רעילים או כישוף, היום סרטי הזומבים משתמשים במילת הקסם "וירוסים" כתירוץ לתופעה הקטלנית.
ברור שכיום אין זומבים בעולם. אנחנו לא נמצאים בעיצומה של מגפה מחרידה שבה כולנו מתחבאים מאחורי מחסומים, חמושים רק ברובה וסכין ומנסים להביס צבאות של אל-מתים הבאים להשמידנו. השאלה היא האם דבר כזה אפשרי בכלל? האם קיימים וירוסים או חיידקים שמסוגלים לגרום לסימפטומים של זומביות?
בהנחה שהמתים אינם יכולים לחזור לחיים, עלינו לחפש מחוללי מחלות שיגרמו לאנשים להתנהג כמו זומבים.
אפשרות ראשונה – כלבת
מהי המחלה?
כלבת היא מחלה הנגרמת על ידי וירוס שמועבר בנשיכה. בעל חיים נגוע נושך בעל חיים בריא, הווירוס מועבר מהרוק של בעל החיים הנגוע למערכת הדם של הננשך, ממשיך משם למערכת העצבים, עולה אל המוח ומחכה שם. כשמגיעה שעתו להתפרץ הוא גורם רתיעה ממים, הזלת ריר ותוקפנות גוברת והולכת שגורמת לבעל החיים לנשוך בעלי חיים אחרים וכך להפיץ את הווירוס.
הדרך היחידה למנוע את המחלה היא באמצעות חיסון (באמצעות הפצת פתיונות מחוסנים) של בעלי החיים שעלולים להיפגע או השמדה של בעלי חיים שכבר חולים. עבור בני אדם קיים חיסון שאפשר לתת לפני החשיפה או קצת אחריה ויעילותו גבוהה מאוד. לפני טיול למדינות שמוכרות כנגועות בכלבת, ביניהן סין והודו, מומלץ להתחסן נגד המחלה כדי למנוע הדבקה במקרה שתינשכו.
מתאים להיות זומבי?
על פניו, נראה שכלבת היא הבחירה הטבעית למגפה של זומבים. היא גורמת תוקפנות ונשיכות ואפילו יכולה ליצור "זומבים" שנעים מהר. אבל יש איתה שתי בעיות – ראשית, יש לנו חיסון נגד כלבת. נגיף הכלבת אינו מסוג הווירוסים שעוברים מוטציות מהירות מאוד, כך שסביר להניח שגם לווירוס כלבת מהונדס גנטית יהיה אפשר לפתח חיסון במהירות גבוהה יחסית.
הבעיה השנייה, והחמורה יותר בכל מה שנוגע לחיפוש אחרי נגיף של מגפת זומבים, היא שזמן הדגירה של כלבת בבני אדם מאוד מאוד ארוך – בין כמה חודשים לשנים. יש דיווחים על מקרים שבהם חלפו עשרות שנים מרגע הנשיכה ועד להתפתחות הסימפטומים. איזו מין מגפה מעוררת חלחלה זו תהיה אם יעברו שנים עד שהזומבי הראשון יוכל בכלל להתחיל את ההדבקה – ואז עוד כמה שנים עד שיופיע הזומבי השני?
לקריאה נוספת על כלבת
רקמה נגועה בנגיף הכלבת | תמונה: ויקיפדיה
אפשרות שנייה – מחלות פריונים
מהי המחלה?
הפעילות של חלבון – כל חלבון שהוא – נקבעת על ידי התצורה המרחבית שלו, כלומר הדרך שבה הוא מתכופף או מתקפל. שינוי התצורה הזו גורם לחלבון להפסיק לפעול, וחלבונים שאינם פעילים שוקעים בתא והורסים אותו. פריונים הם חלבונים שיודעים לגרום לחלבונים בריאים לגמרי להפסיק לתפקד ולשקוע בתא. כשהחלבונים הללו מצטברים, התא מפסיק לתפקד עד שבסופו של דבר הוא מושמד כליל.
פריונים נמצאים בכל רקמות הגוף, בשרירים, באיברים הפנימיים ואף במוח. הרס התאים המסוכן ביותר לגוף הוא כמובן הרס תאי המוח, שאינם ניתנים לשחזור. אחרי כמה שבועות או כמה חודשים של מחלה, המוח הופך להיות ספוגי, שיש בו יותר חורים מרקמה בריאה, והאדם מת.
מחלות פריונים פרצו לתודעה הבריאותית באמצע שנות התשעים עם בהלת "הפרה המשוגעת". עדרים שלמים של בקר הושמדו באנגליה אחרי שהתברר שהפרות נשאו מחלה חדשה שהציבור הרחב לא הכיר: Bovine Spongiform Encephalopathy. השם שפרוסם בתקשורת היה "מחלת קרויצפלד-יעקוב", שהוא שמה של המחלה הנרכשת בבני אדם.
פריונים מועברים בצריכת בשר נגוע. אי אפשר להשמיד אותם בבישול או בהרתחה והדרך היחידה להיפטר מהם היא להימנע מלכתחילה מאכילת הבשר הנגוע. הבשר הנגוע יכול להגיע מכל מקור שהוא – בקר, צאן ואף בני אדם אחרים.
מתאים להיות זומבי?
גם כאן נדמה לכאורה שמחלות פריונים הן אמצעי מושלם ליצירת זומבים. הן יכולות לעבור באכילת בשר אדם, וכידוע הקניבליזם הוא מרכיב חיוני לכל זומבי שמכבד את עצמו. בנוסף, התסמינים של מחלת פריונים תלויים בשאלה מהו המקום הראשון במוח שנפגע מהם, כך שאם הפריונים פוגעים באזור שאחראי על התנהגות נעימה, אין סיבה שלא נקבל עדר של קניבלים משתוללים.
הבעיה היא שכמו במקרה של כלבת, משך הזמן בין ההדבקה להתפרצות המחלה הוא אדיר. לעתים חולפות יותר מעשרים שנה בין ההדבקה להתפרצות המחלה. ומה שגרוע יותר מבחינתנו הוא שהמחלה אינה מועברת בנשיכה. אדם בריא צריך לאכול בשר נגוע, ומה פתאום שאנשים נורמלים ירצו להיות קניבלים צמאי דם?
לקריאה נוספת על מחלת הפרה המשוגעת
רקמה שנפגעה ממחלת קרויצפלד-יעקב (הפרה המשוגעת) | תמונה: ויקיפדיה
אפשרות שלישית – הפטרייה ההיא, של הנמלים
בשנים האחרונות נדמה שכל מי ששומע על זומבים מזכיר את ה-Ophiocordyceps Unilateralis, פטרייה שמסוגלת להשתלט על מוחות של נמלים ולגרום להן לשרת את צרכי הפטרייה. היא מנצלת את החרקים הקטנים כדי לעבור ממקום למקום והורגת אותם כשהם מגיעים למקום שמתאים לפטרייה.
היות שאנחנו לא נמלים ומערכת העצבים שלנו הרבה יותר מורכבת משלהן, עלינו לשאול – האם יש פטריה שיכולה להשתלט על המוח שלנו?
מהי המחלה?
אנשים שסובלים מסיבה כלשהי מירידה במערכת החיסון (למשל אנשים שעוברים טיפולי כימותרפיה או חולי איידס) חשופים לפגיעה של פטרייה שנקראת אספרגילוס. מדובר בפטרייה שלרוב אינה מזיקה כלל לאנשים בריאים, אבל כשמערכת החיסון פגועה היא עלולה לתקוף את קרום המוח ואף את המוח עצמו לגרום נזקים חמורים. אם היא מתפרצת באזור שאחראי על התנהגות היא בהחלט יכולה לגרום לחולה לפתח התנהגות תוקפנית, לנשוך ולנהום.
לעתים נדירות האספרגילוס תוקפת גם אנשים בריאים, אולם זה מצב יוצא דופן במיוחד.
מתאים להיות זומבי?
הבעיה עם הפטרייה היא שהיא תוקפת בעיקר אנשים עם מערכת חיסון ירודה. אלה אנשים שחשופים לפגיעה של מחוללי מחלות עד כדי כך שנהוג להחזיק אותם בבידוד ולתת להם אנטיביוטיקות חזקות במיוחד, עד שמצליחים לייצב את מערכת החיסון שלהם.
עכשיו תארו לעצמכם עדר זומבים שועט מתוך בית החולים, וכעבור זמן קצר מת מפני שמישהו התעטש ליד. לא מאוד מפחיד, נכון?
לקריאה נוספת על אספרגילוזיס
נמלה שמתה מפטריית Ophiocordyceps unilateralis | תמונה: ויקיפדיה; מתוך כתב העת המדעי PLOS one
אבל אני רוצה להיות זומבי!
אם אנחנו באמת רוצים לגרום מגפת זומבים, אנחנו צריכים לתכנן מחולל מחלה חדש לגמרי. קודם כל, נזדקק למחולל מחלה יציב יחסית שמועבר בנוזלי גוף. וירוס ה-HIV (מחולל האיידס), למשל, מועבר בעיקר בדם ובנוזל זרע. בנשיכה הוא פשוט לא יעיל מספיק. יכול להיות רעיון טוב להשתמש בווירוס הכלבת כבסיס, אבל עדיין נצטרך לקצר באופן משמעותי את זמן הדגירה שלו ולמנוע ממנו להרוג את החולה.
כמו כן אנחנו רוצים משהו שיגרום ערפול חושים מוחלט. במקרה זה כדאי אולי לשקול שימוש בפטריות. פטריית הארגוט, למשל, יכולה לחולל הזיות והתנהגות בלתי סבירה בעליל, כולל התפתלויות ברחבי העיר, הזיות ותחושת בעירה. הפטרייה הזאת היא טפיל של גידולי חיטה, כך שכדי להעביר אותה בצורה הטובה ביותר נמצטרך להרעיל את כל הלחם שלנו.
לגבי יצירת נהמות והליכה ביזארית, אפשר אולי לגייס מחלת פריונים ידועה אך פחות מדבקת, הלא היא מחלת האלצהיימר. בשלבים המאוחרים שלה היא יכולה להרוס את מרכזי הדיבור ולפגוע בהליכה, כך שנקבל זומבי. אך הבעיה היא שהאלצהיימר היא מחלה שאינה מדבקת וגם מתפתחת לאט מאוד.
שילוב של כל אלה אין כיום. כדי ליצור מחלת זומבית נצטרך היבריד של העברה בנשיכה + הליכה מוזרה + נהמות + ערפול הכרה + הדבקה והתפשטות מהירה. למרבה צערנו כמי שזוממים לחולל מגפת זומבים, אין כיום מחלה שמסוגלת לגרום לסימפטומים של זומביות, אפילו לא בצורה קלה. גם המחלות שיכולות לדמות את המצב הזה אינן מהירות מספיק או שאינם מסוגלות לגרום למגפה כלל עולמית, כראוי לכל אפוקליפסת זומבים. אפילו נבחרי ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות בארה"ב) לא הצליחו למצוא מחלה שתחולל מגפת זומבים במהלך דיון שהוקדש לשאלה זו.
והסרטים? הם בסדר, באופן כללי. לא פעם אלה סרטים מותחים, מפחידים, משעשעים לעתים. הבעיה מתחילה כשהם מנסים לתאר את המחלה. יש מחלות שמועברות בנשיכה, אבל זמן הדגירה שלהן מאד אטי. יש מחלות מהירות, אבל הן קטלניות. יש מחלות שהורסות את המוח, אבל הן דורשות צריכת בשר נגוע, לא רק נשיכה. והבעיה הכי גדולה היא שאין שום מחולל מחלה ידוע שמקים גופות חזרה לחיים.
כנראה אין ברירה. עד שלא תהיה התערבות קסומה, ניאלץ להמשיך לחיות בעולם נטול זומבים ושופע אפוקליפסות.
ד"ר קרן לנדסמן
המחלקה לרפואת הקהילה ואפידמיולוגיה בבית החולים כרמל בחיפה, כותבת הבלוג סוף העולם: מבט מהיציע ומרצה בנושאי חשיבות החיסונים.
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
