הוויכוח בשאלת החיסונים בארץ פרץ במלוא עוזו ברגע שהגיעו הדיווחים הראשונים על התפרצות מחלת הפוליו בדרום, ונמשך במרץ גם כיום, באינטרנט ובעיתונות. גם עיתון "הארץ" לא טומן את ידו בצלחת, ובתחילת השבוע (10.11.13) ניתנה בו במה לכתבה שמעמידה פנים שהיא מדברת באופן שקול והגיוני על פולמוס חיסוני הפוליו, אבל בפועל נוקטת בדיוק אותה שיטת עבודה שלכאורה היא יצאה נגדה – הסתרת מידע ועבודה בעיניים על הקוראים.
הכתבה, מאת ד"ר זוהר לדרמן, קובעת בנוגע לדו"ח מבקר המדינה בנושא חיסוני הפוליו בשנות ה-80 כי "מן הראוי שהדו"ח יזכיר אותם (מחקרים רלוונטיים על חיסוני הפוליו; ג"א) וידון בהם אם ברצונו לתת מידע מדויק ומלא לציבור". לאור זאת ראוי לשפוט גם את הכתבה עצמה על בסיס השאלה אם היא נותנת מידע מדויק ומלא לציבור. ובכן, האם היא עושה את זה?
בין השאר ציינו ההורים כי לפי דו"ח מבקר המדינה ל-1988 נקבע כי מחצית ממקרי הפוליו בין 83' ל-87' היו קשורים בתרכיב החיסון החי המוחלש".
מה לא אומרים כאן? ראשית, לא מביאים את הנתון הרלוונטי יותר, שהוא עד כמה החיסונים הקטינו את כמות מקרי הפוליו בארץ. למה זה רלוונטי? ובכן, נניח שלפני הכנסת החיסון לתמונה היו בארץ אלף מקרי פוליו בשנה, מתוכם אפס מקרי פוליו מהחיסון (כי עדיין לא נתנו חיסון), ואחרי הכנסת החיסון לתמונה היו בארץ עשרה מקרי פוליו בשנה, מתוכם חמישה מהחיסון – במצב כזה ברור שהחיסון שיפר את המצב, אף על פי שגם הוא עלול לגרום לפוליו, בסיכוי נמוך הרבה יותר מאי-חיסון. כלומר, הנתון של "מחצית" הוא חסר כל משמעות בלי הקשר סטטיסטי רחב יותר שד"ר לדרמן לא טורח להביא, לא טורח להסביר לקורא שהוא רלוונטי, ובעצם מתעלם ממנו במפגיע.
שנית, לא אומרים כאן כי "תרכיב החיסון החי המוחלש" שעליו מדובר בדו"ח המבקר אינו התרכיב שנותנים כיום. יש שני הבדלים מהותיים בין השניים: ראשית, היה מעבר מתרכיב שכלל שלושה זנים ("טריוולנטי") לתרכיב שכלל שני זנים ("ביוולנטי") – מהחיסון הוסר הזן שגרם לרוב המוחץ של הסיכונים בחיסון עצמו, כי למרבה המזל הזן הזה של הנגיף נכחד כנראה (בזכות החיסונים) ולא נראה בעולם כבר כמה שנים. ההבדל השני הוא שבשנים 1988-1983, שבהן עסק הדו"ח שד"ר לדרמן מצטט, לא חיסנו את הילדים בחיסון הפוליו המומת לפני מתן החיסון המוחלש. משנת 88' ואילך חוסנו כל הילדים בחיסון המומת לפני מתן החיסון המוחלש, ומאז לא נרשם אפילו מקרה אחד של שיתוק כתוצאה מהחיסון.
מן הראוי שהכתבה תזכיר את הפרטים הללו ותדון בהם, אם אכן ברצונה לתת לציבור מידע מדויק ומלא.
"שהחיסון אינו נושא את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA)".
האם הכתבה מנסה לחקור את הסיבה לכך? הרי בלי לומר כלום עלולה להיווצר האשליה שה-FDA בדק את החיסון, הגיע למסקנה שהחיסון אינו בטוח ולא נתן לו אישור. בפועל, החיסון מלכתחילה לא נועד לשימוש בארה"ב ולכן כלל לא נבדק על ידי ה-FDA, אבל בהחלט נבדק באירופה ואושר לשימוש. האם כל תרופה שבה משתמשים בישראל צריכה להיות מאושרת ספציפית על ידי ה-FDA? למה?
מן הראוי שהכתבה תזכיר את הפרטים הללו ותדון בהם, אם אכן ברצונה לתת לציבור מידע מדויק ומלא.
"מדובר בחיסון שהוצא משימוש עקב הסיכון להידבקות במחלה עצמה עד כדי שיתוקים".
עובדתית, זה נכון, אבל רגע – היכן הוצא החיסון משימוש? בדיקה פשוטה מגלה שזה נעשה במדינות שבהן אין התפרצויות פוליו. בכל המדינות שבהן יש עדיין פוליו או סכנה לפוליו (וישראל, למרבה הצער, הצטרפה השנה מחדש למועדון הזה) בהחלט נותנים את החיסון.
ומה הסיכון המדובר? כאמור, אם ניתן חיסון מומת קודם לכן הסיכון הוא ככל הנראה אפסי ביותר – בכל העולם, קיים תיעוד של מקרה אחד בלבד של שיתוק שנגרם ככל הנראה מהחיסון המוחלש אצל ילד שקיבל קודם לכן את החיסון המומת, וגם בנוגע אליו לא בטוחים. במילים אחרות, מדובר במקרה אחד מתוך מאות מיליוני ילדים שחוסנו בשילוב של החיסון המומת והמוחלש. גם בקרב ילדים שקיבלו את החיסון המוחלש בלי שחוסנו קודם בחיסון המומת, הסיכון הוא אחד לכמה מיליונים. זה לא אומר שאין סיכון, אבל חובה לקחת בחשבון את גודלו.
מן הראוי שהכתבה תזכיר את הפרטים הללו ותדון בהם, אם אכן ברצונה לתת לציבור מידע מדויק ומלא.
"אולם, כפי שאת טענת ההורים יש לבסס באופן אמפירי, כך יש הכרח לבסס גם את טענת הממסד הרפואי, שלפיה אין קשר בין החיסון לתופעות השיתוק".
זה מה שנקרא, "לך תוכיח שאין לך אחות". אין שום נתונים שמצביעים על קשר כלשהו בין החיסון לתופעות השיתוק, וכל מה שנכתב אחר כך בכתבה מאשר את זה. ובכל זאת הכתבה דורשת "לבסס" איכשהו את חוסר הקשר הזה בצורה משמעותית יותר מאשר להצביע על כך שאין שום קשר... אז מה עצם רוצה ד"ר לדרמן? מה יספק אותו? אילו קריטריונים הוא מציב? על כך הוא לא אומר דבר.
מן הראוי שהכתבה תזכיר את הפרטים הללו ותדון בהם, אם אכן ברצונה לתת לציבור מידע מדויק ומלא.
"כיום מתעורר הצורך לקיים שיח ציבורי גם על הפן האתי של מבצע החיסון: האם ראוי לסכן, אף סיכון מזערי, אפילו ילד אחד כדי למגר את נגיף הפוליו בארץ? זוהי שאלה שעיקרה אינו אמפירי אלא ערכי-מוסרי. התנהלות אחראית של הגורמים המומחים צריכה לעודד דיון פורה אשר יאפשר לקדם פתרונות מספקים לשני הצדדים".
כמובן, הכתבה לא אומרת מה המשמעות האמיתית של העובדה שיש בארץ נגיף פוליו פראי – סכנה שיחלו בפוליו אנשים שלא חוסנו, בעלי מערכת חיסונית מוחלשת (למשל, חולי סרטן), או אנשים שהחיסון פשוט לא מגן עליהם (תמיד יש כאלה). איך אפשר לדבר על הסכנה לילדים המחוסנים בלי להתייחס לצד השני של הכף? איפה האתיקה של זה?
מן הראוי שהכתבה תזכיר את הפרטים הללו ותדון בהם, אם אכן ברצונה לתת לציבור מידע מדויק ומלא.
אפשר, כדאי וצריך לקיים דיון נרחב כמה שרק ניתן על החיסונים. אבל כתבות שמביעות ביקורת על הדיון הנוכחי ומתלוננות על הסתרה של מידע צריכות קודם כל להימנע בעצמם מהסתרת מידע שכזו.
ד"ר גדי אלכסנדרוביץ'
בעל תואר שלישי במדעי המחשב מהטכניון וכותב בבלוג לא מדויק
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.