הוויכוח בשאלת החיסונים בארץ פרץ במלוא עוזו ברגע שהגיעו הדיווחים הראשונים על התפרצות מחלת הפוליו בדרום, ונמשך במרץ גם כיום, באינטרנט ובעיתונות. גם עיתון "הארץ" לא טומן את ידו בצלחת, ובתחילת השבוע (10.11.13) ניתנה בו במה לכתבה שמעמידה פנים שהיא מדברת באופן שקול והגיוני על פולמוס חיסוני הפוליו, אבל בפועל נוקטת בדיוק אותה שיטת עבודה שלכאורה היא יצאה נגדה – הסתרת מידע ועבודה בעיניים על הקוראים.

 



הכתבה ב"הארץ"

הכתבה, מאת ד"ר זוהר לדרמן, קובעת בנוגע לדו"ח מבקר המדינה בנושא חיסוני הפוליו בשנות ה-80 כי "מן הראוי שהדו"ח יזכיר אותם (מחקרים רלוונטיים על חיסוני הפוליו; ג"א) וידון בהם אם ברצונו לתת מידע מדויק ומלא לציבור". לאור זאת ראוי לשפוט גם את הכתבה עצמה על בסיס השאלה אם היא נותנת מידע מדויק ומלא לציבור. ובכן, האם היא עושה את זה?

בין השאר ציינו ההורים כי לפי דו"ח מבקר המדינה ל-1988 נקבע כי מחצית ממקרי הפוליו בין 83' ל-87' היו קשורים בתרכיב החיסון החי המוחלש".
מה לא אומרים כאן? ראשית, לא מביאים את הנתון הרלוונטי יותר, שהוא עד כמה החיסונים הקטינו את כמות מקרי הפוליו בארץ. למה זה רלוונטי? ובכן, נניח שלפני הכנסת החיסון לתמונה היו בארץ אלף מקרי פוליו בשנה, מתוכם אפס מקרי פוליו מהחיסון (כי עדיין לא נתנו חיסון), ואחרי הכנסת החיסון לתמונה היו בארץ עשרה מקרי פוליו בשנה, מתוכם חמישה מהחיסון – במצב כזה ברור שהחיסון שיפר את המצב, אף על פי שגם הוא עלול לגרום לפוליו, בסיכוי נמוך הרבה יותר מאי-חיסון. כלומר, הנתון של "מחצית" הוא חסר כל משמעות בלי הקשר סטטיסטי רחב יותר שד"ר לדרמן לא טורח להביא, לא טורח להסביר לקורא שהוא רלוונטי, ובעצם מתעלם ממנו במפגיע.

שנית, לא אומרים כאן כי "תרכיב החיסון החי המוחלש" שעליו מדובר בדו"ח המבקר אינו התרכיב שנותנים כיום. יש שני הבדלים מהותיים בין השניים: ראשית, היה מעבר מתרכיב שכלל שלושה זנים ("טריוולנטי") לתרכיב שכלל שני זנים ("ביוולנטי") – מהחיסון הוסר הזן שגרם לרוב המוחץ של הסיכונים בחיסון עצמו, כי למרבה המזל הזן הזה של הנגיף נכחד כנראה (בזכות החיסונים) ולא נראה בעולם כבר כמה שנים. ההבדל השני הוא שבשנים 1988-1983, שבהן עסק הדו"ח שד"ר לדרמן מצטט, לא חיסנו את הילדים בחיסון הפוליו המומת לפני מתן החיסון המוחלש. משנת 88' ואילך חוסנו כל הילדים בחיסון המומת לפני מתן החיסון המוחלש, ומאז לא נרשם אפילו מקרה אחד של שיתוק כתוצאה מהחיסון.

מן הראוי שהכתבה תזכיר את הפרטים הללו ותדון בהם, אם אכן ברצונה לתת לציבור מידע מדויק ומלא.

"שהחיסון אינו נושא את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA)".
האם הכתבה מנסה לחקור את הסיבה לכך? הרי בלי לומר כלום עלולה להיווצר האשליה שה-FDA בדק את החיסון, הגיע למסקנה שהחיסון אינו בטוח ולא נתן לו אישור. בפועל, החיסון מלכתחילה לא נועד לשימוש בארה"ב ולכן כלל לא נבדק על ידי ה-FDA, אבל בהחלט נבדק באירופה ואושר לשימוש. האם כל תרופה שבה משתמשים בישראל צריכה להיות מאושרת ספציפית על ידי ה-FDA? למה?

מן הראוי שהכתבה תזכיר את הפרטים הללו ותדון בהם, אם אכן ברצונה לתת לציבור מידע מדויק ומלא.

"מדובר בחיסון שהוצא משימוש עקב הסיכון להידבקות במחלה עצמה עד כדי שיתוקים".
עובדתית, זה נכון, אבל רגע – היכן הוצא החיסון משימוש? בדיקה פשוטה מגלה שזה נעשה במדינות שבהן אין התפרצויות פוליו. בכל המדינות שבהן יש עדיין פוליו או סכנה לפוליו (וישראל, למרבה הצער, הצטרפה השנה מחדש למועדון הזה) בהחלט נותנים את החיסון.

ומה הסיכון המדובר? כאמור, אם ניתן חיסון מומת קודם לכן הסיכון הוא ככל הנראה אפסי ביותר – בכל העולם, קיים תיעוד של מקרה אחד בלבד של שיתוק שנגרם ככל הנראה מהחיסון המוחלש אצל ילד שקיבל קודם לכן את החיסון המומת, וגם בנוגע אליו לא בטוחים. במילים אחרות, מדובר במקרה אחד מתוך מאות מיליוני ילדים שחוסנו בשילוב של החיסון המומת והמוחלש. גם בקרב ילדים שקיבלו את החיסון המוחלש בלי שחוסנו קודם בחיסון המומת, הסיכון הוא אחד לכמה מיליונים. זה לא אומר שאין סיכון, אבל חובה לקחת בחשבון את גודלו.

מן הראוי שהכתבה תזכיר את הפרטים הללו ותדון בהם, אם אכן ברצונה לתת לציבור מידע מדויק ומלא.

"אולם, כפי שאת טענת ההורים יש לבסס באופן אמפירי, כך יש הכרח לבסס גם את טענת הממסד הרפואי, שלפיה אין קשר בין החיסון לתופעות השיתוק".
זה מה שנקרא, "לך תוכיח שאין לך אחות". אין שום נתונים שמצביעים על קשר כלשהו בין החיסון לתופעות השיתוק, וכל מה שנכתב אחר כך בכתבה מאשר את זה. ובכל זאת הכתבה דורשת "לבסס" איכשהו את חוסר הקשר הזה בצורה משמעותית יותר מאשר להצביע על כך שאין שום קשר... אז מה עצם רוצה ד"ר לדרמן? מה יספק אותו? אילו קריטריונים הוא מציב? על כך הוא לא אומר דבר.

מן הראוי שהכתבה תזכיר את הפרטים הללו ותדון בהם, אם אכן ברצונה לתת לציבור מידע מדויק ומלא.

"כיום מתעורר הצורך לקיים שיח ציבורי גם על הפן האתי של מבצע החיסון: האם ראוי לסכן, אף סיכון מזערי, אפילו ילד אחד כדי למגר את נגיף הפוליו בארץ? זוהי שאלה שעיקרה אינו אמפירי אלא ערכי-מוסרי. התנהלות אחראית של הגורמים המומחים צריכה לעודד דיון פורה אשר יאפשר לקדם פתרונות מספקים לשני הצדדים".
כמובן, הכתבה לא אומרת מה המשמעות האמיתית של העובדה שיש בארץ נגיף פוליו פראי – סכנה שיחלו בפוליו אנשים שלא חוסנו, בעלי מערכת חיסונית מוחלשת (למשל, חולי סרטן), או אנשים שהחיסון פשוט לא מגן עליהם (תמיד יש כאלה). איך אפשר לדבר על הסכנה לילדים המחוסנים בלי להתייחס לצד השני של הכף? איפה האתיקה של זה?

מן הראוי שהכתבה תזכיר את הפרטים הללו ותדון בהם, אם אכן ברצונה לתת לציבור מידע מדויק ומלא.
אפשר, כדאי וצריך לקיים דיון נרחב כמה שרק ניתן על החיסונים. אבל כתבות שמביעות ביקורת על הדיון הנוכחי ומתלוננות על הסתרה של מידע צריכות קודם כל להימנע בעצמם מהסתרת מידע שכזו.

ד"ר גדי אלכסנדרוביץ'
בעל תואר שלישי במדעי המחשב מהטכניון וכותב בבלוג לא מדויק



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.

19 תגובות

  • מור סגמון

    ואולי אצלך, גדי, הדיסאינפורמציה?

    אתה בטוח שהחיסונים הוכנסו כאן בשנות החמישים ובאמת מיגרו את הפוליו?

    ניתוח מפורט של הפוליו בשנות החמישים בישראל מעלה שורה של ממצאים אשר הביאו את החוקרים להסיק שיש יותר מדי גורמים ש "לא מאפשרים הבנת האפידמיולוגיה של המחלה בשנים בהם הוחל החיסון ולכן לא ניתן לבצע ניתוח אמין באשר לאפקט החיסון בשנים אלו". בין השאר מציינים החוקרים שמשנת 1957, השנה בה החלו לחסן את האוכלוסייה, הפסיקו לרשום דיווחים על פוליו שאינו משתק.

    A. Michael Davies et al, Epidemiology of Poliomyelitis in Israel, 1952-1959, Bull. WHO 1960, 23, 53-72

    גדי, למה אתה לא מביא לידיעת הציבור כאן גם את המידע הזה?

  • רביב

    לא סגמון - הדיסאינפורמציה היא שלך

    שים לב איך אתה משנה את הנושא רק כדי לטעת ספק.
    ולא מוכיח אותה כלל. הטענה שלך החיסונים לא מיגרו את הפוליו.
    ה"הוכחה" מאמר משנות ה 60' שטוען שלא ניתן לבצע ניתוח אמין. הוא *לא* מוכיח את הטענה שלך, הוא רק מוכיח שלהם קשה לבצע ניתוח אמין. מה עם שאר המחקרים בנושא למה *אתה* מסתיר אותם?
    כי *אתה* עוסק בדיסאינפורמציה - מספיק שנציין שמאז המבצע להכחדת הפוליו ירד מספר מקרי הפוליו ב 99%.
    והכלי היחידי שמשמש במבצע הזה הוא החיסון.
    תחזור בבקשה לקהל המריעים שלך בתפוז - כאן יש אנשים שחושבים ולא יפלו בטריקים המטופשים שלך.

  • ד"ר דרור לדרמן

    כתבה

    לא אובייקטיבי...
    גם כתבת הביקורת של ד"ר אלכסנדרוביץ', נראה כי איננה מבוססת דיה. ראשית אציין שאני מתנגד לקריאות לא מבוססות כנגד החיסונים, שפעמים רבות מתבססות של שמועות רחוב לא בדוקות ובאותה מידה אני מתנגד לאמונה עיוורת וציטטנית במשרדי ממשלה וגופים שלטוניים. נדמה לי שהכתבה עוסקת בעיקר בפן השני, גם אם היא מרמזת גם לגופו של עניין. ובמה דברים אמורים? הכתבה היא כתבת ביקורת על התנהלותו של משרד הבריאות. בכתבה יוצא המחבר, שהוא במקרה, אחי הקטן, כנגד ניגודי עניינים מושרשים, לכאורה, בקרב מקבלי החלטות מסוימים שהיו שותפים להמלצות על מתן החיסון, וכן כנגד הרמיזות המפורשות למדי כאילו אין בחיסון סיכון כלשהו (שהוא כמובן בגדר קביעה אווילית, מטעה וחסרת אחריות). עוד מוסיף המחבר ומעלה שאלה אתית- האם נכון לחסן את שמעון שמעוני לטובת ישראל ישראלי וחבריו. אלו שאלות שראויות להישאל לטעמי.

    אף כי כאמור אינני אובייקטיבי בנסיבות העניין, לא ראיתי בכתבה ניסיון להוכיח עובדתית ומהותית את הבעייתיות בחיסון אלא ניסיון (מוצלח למדי, והראיה היא גם בהתייחסותו ההיסטרית של משרד הבריאות לכתבה) לבקר את התנהלותו הכושלת של משרד הבריאות בסוגייה זו. כל הכתבה למעשה עניינה בדבר אחד מהותי- אמון הציבור. תופעות הקבוצות בפייסבוק נובעות בראש ובראשונה מאובדן האמון של הציבור הרחב במשרד הבריאות (ונכון הדבר, אגב אורחא, גם לגבי משטרת ישראל ומשרד הבטחון). איננו סומכים על משרד הבריאות ולכן אנחנו פונים לפייסבוק, לרשת ולמקורות אחרים, שלעיתים אינם מהימנים. המסר הוא לכן מאוד ברור- משרד הבריאות צריך לעשות את העבודה המקצועית, ולהביא את המידע המהימן ביותר לידיעת הציבור. סוגיות הנוגעות לניגודי עניינים- אסור שיעלו על הפרק בכלל ומשרד הבריאות צריך להיות מאוד זהיר במניעת ניגודי עניינים אפשרים, ואפילו מראית עין של ניגודים כאלה. עשו את זה מזמן בארה"ב ואין סיבה שאנחנו לא נאמץ את אותם כללים אתיים ומשפטיים על-מנת שהציבור יאמין ברשויות השלטון שלו ויסמוך עליהם. לשיטתי, זה המסר העיקרי בכתבה ובכך היא משיגה את מטרתה. נראה לי שנקודה מרכזית זו פוספסה בביקורת שלעיל.

  • זוהר לדרמן

    תגובה לתגובה

    היי גדי

    באשר לשלושת טענותיך הראשונות- אני רק מביא מדברי ההורים, לא מאשר אותן. למעשה אני מסכים עימך לחלוטין. בחישוב הכולל חיסונים עדיפים בהרבה מאשר האלטרנטיבה
    טענה רביעית- אני רוצה משהו פשוט ביותר: שגורמים שונים לא ישתמשו בשפה כגון "יש אפס אחוז סיכון בחיסון," "אין תופעות לוואי מהחיסון, אין!" לא ייתכנו תופעות לוואי קשות ובלתי הפיכות כתוצאה מהחיסון." אני באמת לא מצאתי אף קשר בספרות בין החיסון הביוולנטי לאיזושהי מחלה אוטואימונית, אבל שוב יש הבדל בין לומר "לא נמצא קשר" לבין "אין קשר." ירחון מדעי רציני לעולם לא יפרסם טענה כמו זו האחרונה, ונראה לי שאמות המידה צריכות להיות זהות גם בפניות לציבור. זאת ועוד, כן נמצא קשר טמפורלי בין חיסונים שונים, אפילו סאלק, לגילאן ברה, ולכן יש סיבה להניח שגם סבין נושא סיכון מזערי כלשהו.
    טענה חמישית- אתה צודק בהחלט. כל דיון אתי כנה צריך לשקול את הטיעונים בעד ונגד. במקרה זה פשוט לא היה לי מקום (היה לי גבול של 600 מילים, שאח"כ הורחב ל-1000)
    שים לב- אני לא נגד חיסונים, אלא נגד אי שקיפות ומנטליות של "יהיה בסדר"

  • גדי אלכסנדרוביץ

    שלום זוהר

    יש לי שאלה פשוטה אלייך: מה הייתה מטרת המאמר?

    אם כל המטרה שלו הייתה לצאת נגד הפרזות מילוליות של מי שאתה מכנה "גורמים שונים", הוא היה צריך לכלול שני דברים: ראשית, ציטוטים מדויקים של אותם "גורמים שונים" שאתה יוצא נגדם ("יש אפס אחוז סיכון בחיסון" הוא לא ביטוי שאפשר למצוא במדויק בגוגל), ושנית התייחסות לאותם דברים והסבר מדוע הם בעייתיים ומדוע הניסוח המדוייק הוא "יש סיכון נמוך בחיסון", תוך הסבר מהו גובה הסיכון.

    המאמר שלך לא כולל את הדברים הללו. במקום זה, הוא מספק במה נרחבת לטענות חלקיות ומטעות של קבוצות שבאופן עקבי מוכיחות ש"מידע מלא ומדויק" זה הדבר האחרון שמעניין אותן. הבאתי שלל דוגמאות לכך במאמר שלי ואני מניח שאין צורך לחזור לכך. מה שעלייך להבין הוא שבשל התוכן שלו, המאמר שלך אינו מאמר ביקורת על רמת השקיפות של גורמים אלו ואחרים, אלא בראש ובראשונה מאמר שמפיץ דיסאינפורמציה חמורה בכל הנוגע לחיסוני הפוליו ועלול לגרום להגברת ההתנגדות להם בציבור *על ידי הטעיית הציבור*.

    אני מוכן להאמין לך שניסית לעשות דבר אחד, חיובי, ובטעות יצא לך משהו שונה לחלוטין, שלילי ביותר; לדעתי הדבר הראוי מבחינתך לעשות כעת הוא לכתוב מאמר תיקון למאמר השגוי המקורי שלך, לתת אותו לעיון בקרב אנשים משני צדי המתרס (תומכי חיסונים ומתנגדי חיסונים) על מנת שיצביעו על כשלים דומים לזה שיש במאמרך הנוכחי, ואז לבקש מ"הארץ" לפרסם את מאמר התיקון.

    כדאי להתחיל מבדיקה מדויקת של התבטאויות אותם "גורמים שונים", ואפילו לפני כן - במתן שם לאותם "גורמים שונים" במקום לזרוק האשמות אבסטרקטיות לחלל האוויר. התרשמותי היא שמרבית הדוברים שקראתי בנושא החיסונים שהביעו תמיכה בהם לא נטו להגזמות בסגנון "אפס אחוז סיכון" מבלי שיביאו נתונים תומכים שמסבירים את סגנון הדיבור הזה (כך למשל, העובדה שב-15 שנות החיסון ב-IPV-ואז-OPV בישראל לא היה אף מקרה VAPP).

    ושוב חשוב לי להדגיש את הנקודה המרכזית שלי: אם במאמר שבו אתה מתלונן על "אי שקיפות" הגישה שלך עצמך היא אי שקיפות, ואתה מסתיר מהקוראים מידע, אתה גרוע בדיוק כמו מי שאתה יוצא נגדו.

  • רן

    באמת?

    דר' בועז לב, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, מספיק טוב לך כאשר כותב "רמת הסיכון בחיסון המוחלש היא אפס לציבור הילדים"?
    http://www.tapuz.co.il/Forums2008
    /ViewMsg.aspx?ForumId=310&MessageId=171173200

    ד"ר אודי קלינר | עוזר לראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות כותב "הסיכון ממתן החיסון המוחלש בצורה בה הוא ניתן הינו אפסי ותיאורטי בלבד"
    http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=2321&MessageId=17...

  • גדי אלכסנדרוביץ

    אני רוצה לוודא שהבנתי

    האם הבעיה המרכזית שנגדה יש טעם לצאת היא השימוש הלא זהיר ב"אפס" במקום ב"אפסי"?

    אני לא רואה בעיה עם ה"אפסי" של ד"ר קלינר. בפועל הסיכון הוא אכן אפסי, כפי שכבר הסברתי. אם הבעיה היא שנציגים של משרד הבריאות אומרים "אפס" למרות שהסיכון גדול ממש מאפס (אם כי אפסי) אז אפשר לכתוב מאמר על הבעיה שבטרמינולוגיה של "אפס" מול "אפסי".

    באותו שרשור שנתת בפורום בתפוז מתייחס ד"ר לב לבטיחות החיסון בצורה יותר מפורטת:

    http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=310&messageid=171...

    "החיסון המומת מגן בפני כל אפשרות של תחלואה מהחיסון המוחלש ואין אפילו מקרה אחד בעולם מתועד של תחלואה מהחסון המוחלש אחרי חיסון מומת. נערך ניסוי קליני בהודו החברה והרשות הרושמת עקבו אחרי תופעות הלואי. החיסון הספציפי בו אנו משתמשים רשום גם בבלגיה וניתן למעלה משתיים וחצי מיליארד מנות."

    גם על הנתון הזה אפשר לערער (ממה שהבנתי, קיים מקרה אחד שעליו הדעות חלוקות וייתכן שהוא אכן תחלואה מהחיסון המוחלש אחרי חיסון מומת) אבל נראה לי שזה כבר הרבה מעבר למה שהמאמר של ד"ר לדרמן הגיע אליו (כאמור, המאמר הזה בכלל לא מתייחס לכל ההיבט של מוחלש-לאחר-מומת ומעמיד פנים שהנתון הרלוונטי הוא אופן חלוקת החיסון בשנות ה-80).

    אם המאמר של ד"ר לדרמן היה כולל ציטוטים מדוייקים כמו זה שהבאת, ומעמת אותם מול עובדות אקטואליות ורלוונטיות, לא הייתי בא אליו בטענות. אלא שלא זה היה המצב.

  • זוהר לדרמן

    ציטוטים מדויקים

    ראה סרטון מצויר, דקה 2:00
    http://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/two_drops/Page s/default.aspx
    "אין סיכון לתופעות לוואי קשות או בלתי הפיכות"

    בועז לב. "הורים יקרים, אומר זאת באחריות מלאה: אין סיכון בחיסון המוחלש לילדים שחוסנו בחיסון המומת, אין!" http://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/two_drops/Pages/movies.aspx
    איתמר גרוטו. http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/498/519.html טוען כי לא נראה שינוי בפרופיל הבטיחות של החיסון הבי וולנטי לעומת הטרי וולנטי. זה בעייתי משתי בחינות. ראשית, זה פשוט לא נכון- לפי הספרות אכן נראה כי החיסון הבי וולנטי הינו בטוח יותר מהחיסון הטרי וולנטי. שנית, אם זה היה נכון, אזי דוח מבקר המדינה בנוגע לנזקי החיסון בשנות ה-80 אכן רלוונטי.
    איתמר גרוטו "תופעת ADEM מופיעה ארבעה עד 13 יום לאחר האירוע שגורם לה. לכן האירוע קשור למחלה הוויראלית ואין קשר לחיסון" http://www.nrg.co.il/online/29/ART2/514/344.html

  • גדי אלכסנדרוביץ

    זוהר, הסוסים כבר ברחו מהאורווה הזו

    את הציטוטים היית צריך לתת במאמר שלך ב"הארץ", לא כאן... ובכל מקרה, כפי שכבר אמרתי, היית צריך לעמת אותם מול העובדות המלאות, מה שלא עשית (למשל, כאשר הסתרת את הנתונים העדכניים על בטיחות החיסון והעדפת לצטט את קבוצת האמהות שדיברו על שנות השמונים).

    אני בהחלט מוכן לקבל את הטענה שדוברים מסויימים במערכת הבריאות נקטו בלשון לא זהירה ומסוייגת מספיק כאשר ניסו להרגיע את הציבור מפני סכנות החיסון. הבעיה היא שהטקסט שלך גרוע בהרבה באופן שבו הוא מטעה את הקוראים.

  • רן

    שולח שוב את הקישור הראשון למה שדר' בועז לב ענה בשרשור

  • זוהר

    תגובה

    מטרת המאמר הייתה לבקר התנהלות של מס' גורמים על זה שהם לא מספקים מידע שלם לציבור ואת הדו"ח. כמו כן, המטרה הייתה לומר "אלו הם הנתונים. עתה בואו נדון מה לעשות איתם." גרסאות מוקדמות של הכתבה כללו את שני הדברים שאתה מדבר עליהם, אבל נגנזו מסיבות שונות שכאן יפה להם השתיקה (נוכל לדבר על זה בטלפון אם אתה מעוניין).
    למה המאמר מכיל דיסאינפורמציה? מה מבין הדברים שאני אומר אינו נכון? שוב, הטענות שאתה מבקר אותן הן לא טענותיי, אלא אני רק השליח- אם אכן נאמרו דברים אלו, אז זוהי אינה דיסאינפורמציה מבחינתי

    אם הכתבה אכן משמשת בתור טיעון כנגד החיסון, אז זהו פירוש שגוי בעליל

  • גדי אלכסנדרוביץ

    זוהר, מה שאתה מפספס

    הוא שבתור רופא, ואדם שכותב מאמר ל"הארץ", יש עלייך אחריות. אתה צריך להבין איך הדברים שלך הולכים להתפרש בעיני אנשים, ואיזה שימוש ייעשה בהם. להגיד "זהו פירוש שגוי בעליל" זו בריחה מאחריות, וגם התחמקות מהכרה בכך שהמאמר שלך (להבדיל מהכוונות הטובות שלך) הוא באופן מובהק מאמר אנטי-חיסוני. בדיוק בשל הדיסאינפורמציה שבו.

    למה המאמר מכיל דיסאינפורמציה? כאמור, זה בדיוק מה שהתייחסתי אליו במאמר שלי. עלייך להבין שדיסאינפורמציה אינה רק "שקרים". גם הצגה חלקית של מידע באופן שמסייע להטעיית הקורא היא דיסאינפורמציה. לומר "בין השאר ציינו ההורים כי לפי דו"ח מבקר המדינה ל-1988 נקבע כי מחצית ממקרי הפוליו בין 83' ל-87' היו קשורים בתרכיב החיסון החי המוחלש" בלי לתת את ההקשר (על איזה חיסון מדובר, ומה המשמעות של "מחצית" כאן) זו דיסאינפורמציה, כי אתה יוצר אצל הקורא אשלייה שהחיסון החי-מוחלש של מבצע החיסונים הנוכחי מסוכן בדיוק כמו מחלת הפוליו עצמה.

    קח אחריות על מה שאתה כותב. אל תסתתר מאחורי "אלו לא הטענות שלי". אם אתה מפרסם טענות שאינן טענותייך, כלול התייחסות נאותה אליה וודא כי בכלל יש צורך להביא אותן (במקרה הנוכחי לא היה שום צורך שכזה - אין שום קשר בין ההטעיות שמתפרסמות בקבוצת ה"אמהות" ובין הביקורת שאפשר למתוח על משרד הבריאות).

    אגב, שים לב שעדיין לא אמרת מיהם אותם "מספר גורמים"; לא אמרת מה הנוסח המדויק של הטענות שלהם שאתה יוצא כנגדן; ובנוסף הכנסת עוד מרכיב "מסתורי" לדיון. אני חושש שבלי שקיפות מצדך ומסירה של מידע מלא ומדויק על הטענות הללו לא נוכל להתקדם.

  • זוהר

    תגובה

    אני לא מסכים עימך שמדובר בדיסאינפורמציה- אכן היה כתוב בקבוצת הפייסבוק מה שכתבתי. אם ההגדרה שלך של דיסאינפורציה היא נכונה, אז כל חיבור שאי פעם נכתב ע"י כל אחד מכיל דיסאינפורציה. אינני יכול להיות אחראי לאיך אנשים מפרשים את הכתוב. אני יכול וצריך להיות אחראי רק לכתוב עצמו- האם התוכן מדויק. בכתבה, כל דבר שאני אומר הינו מדויק, לפחות עד כמה שאני יכול להעריך. שוב, אתה צריך להבין שמרגע ששלחת כתבה לעורך עיתון זה במובן מסוים מפסיק להיות כתבה שלך, והופך להיות למשא ומתן. דווקא כן רציתי להוסיף הסתייגות לגבי הטענות הללו, אבל היה מאוחר מדי.
    אינני יכול להיות שקוף לחלוטין פה, אבל אשמח לדבר על כך באופן אישי. אני מעדיף לא לפרט לגבי הגורמים, אבל תן מבט באתר הקמפיין של שתי טיפות

  • סתו

    זהר, איזה גורם בדיוק אמר "אין תופעות לוואי"?

    ככל הידוע לי שום גורם מקצועי לא אמר את המשפט הזה מעולם.
    יכול להיות שאתה טוען לציטוטים שמעולם לא נבראו, בגלל מידע מוטעה שאספת במקור מפוקפק- קבוצת פייסבוק של גורמים חסרי השכלה אך בעלי אג'נדה?

    ממש לא ברור לי איך רופא, איש מקצוע, מתייחס כה ברצינות ומפרסם כלשונן טענות שנזרקות לחלל האוויר בקבוצת פייסבוק המנהלת משטר מקרתיסטי כהלכתו, ואינו מציג באופן אחראי ורציני מידע מלא ומגובה. בייחוד לא כשבאותה נשימה הוא מתלונן על חוסר שקיפות.

  • זוהר לדרמן

    תגובה

    היי סתו
    טענותייך הועלו כבר ע"י גדי- ראי תגובותיי לעיל

    בכל מקרה, נדמה לי שכולנו פה מסכימים לגבי עניין אחד: דיון ציבורי פתוח ואמיתי דורש לפחות תנאי הכרחי אחד- מתן מידע שלם ומדויק לציבור.
    אני טוען שלעתים- לא תמיד, אבל לעתים- משרד הבריאות לא עמד בתנאי זה. מבוטחני שלא היה זה מרוע, או ניסיון למניפולציה, אלא פשוט חוסר זהירות רגעי. תקוותי שאולי הכתבה "תעודד" את אנשי המשרד להיות זהירים יותר בעתיד

  • מור סגמון

    חוסר זהירות רגעי?!

    "יש סתירה מסויימת בין מקסימום המידע לבין הרצון לחסן" - דר' פאול סלייטר, מנהל המחלקה לאפידמיולוגיה, משרד הבריאות

    "יש הבדל גדול בין מסירת מידע - והרופאים מאוד בעד מסירת מידע להורים ואם במקרים מסוימים בחיסון יש סכנה לילד, הרופא או האחות צריכים לטפל בזה – לבין יצירת היסטריה בציבור כשהיא נגרמת על-ידי התקשורת וההודעות בעיתונות" - עו"ד מלכה בורו, ההסתדרות הרפואית בישראל

    "כל המחקרים בעולם מראים שכל תופעות הלוואי עליהן מדובר, הן לא קשורות לנושא של החיסון הזה אלא הן קשורות לדברים אחרים. אני רוצה להסתכל לך בלובן העיניים ואני אומר לך עוד פעם שלפי כל המחקרים שנעשים בעולם על שניים וחצי מיליארד ילדים, הנושא הזה הוא לא הסיבוכים של החיסון הזה [החיסון המשולש, DTP הידוע לשימצה] ... הסיבוכים הקשים עליהם מדברים כאן, הם לא סיבוכים של החיסון הזה. את הדברים האלה אני אומר בוודאות ... הדיונים האלה מבריחים את האנשים מהתחנות שלנו" - דר' אלכס לבנטל, ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

    הציטוטים הנ"ל - מתוך פרוטוקול 289 מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, 2001
    יו"ר הועדה, חה"כ דוד טל, ביקש שמשרד הבריאות יפרסם לציבור שני דברים:
    1. החיסונים עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות
    2. קיימת קרן פיצוי לנפגעי חיסון ודרכי הפניה אליה

    מיותר לציין ששום דבר מאלו לא קרה - לא מתוך "חוסר זהירות רגעי" אלא מתוך מאבק נחוש נגד פרסום הדברים האלו בציבור מחשש לפגיעה במעמד החיסונים. אסור לקיים דיון ציבורי על סיכוני החיסונים, כי זה פשוט "מבריח את האנשים מהתחנות [טיפת חלב]...". אולי גם המאמר שלך, גדי, נועד לנהל סיכונים ולהבטיח שהדיון הציבורי, חס וחלילה, לא יגיע לציבור...

  • גדי אלכסנדרוביץ'

    אדרבא

    אני מאמין גדול בדיון ציבורי מלא ככל הניתן, עם כל האינפורמציה האפשרית. זו בדיוק הסיבה שבגללה המאמר של זוהר לדרמן היה כל כך בלתי נסבל - הוא מוסר דיסאינפורמציה - חצאי אמיתות שגרועים כמו שקרים, כפי שכבר הסברתי במאמר. רוצים את האמת? בשמחה! אבל *תגידו את האמת*.

  • צפריר

    תיקון קטן והצעה אחת

    "את החיסון המוחלט" צ"ל כתוב החיסון המוחלש
    לדעתי אתה יכול לערוך את המאמר ולשלוח ל"הארץ" כתגובה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרמי שלהבת