לאחרונה עלו לכותרות נחילי הארבה המגיעים אלינו מכיוון מצרים ומכלים בדרכם כל פיסת צמחייה שנקרית בדרכם. אך מה זה בעצם ארבה? מאיפה הוא מגיע ומה גורם לו ליצור את נחילי הענק הללו?
הארבה הם בעצם כמה מינים של חגבים שניחנו ביכולת להתאגד לנחילים ולנדוד. כיום מוכרים כ-8,000 מינים שונים של חגבים בעולם, אך רק 12 מתוכם יוצרים נחילי ארבה.
עד היום לא לגמרי ברור מה גורם לחגבים להתרבות בצורה שונה מהרגיל, להתאגד לנחיל ולצאת לדרך. אחת ההשערות הרווחות כיום היא שאחרי חורף גשום במיוחד, שמביא ליצירת הרבה מזון, נקבות הארבה מטילות הרבה יותר ביצים והמוני החגבים שבוקעים מאמצים התנהגות ומראה של נחיל.
חגבי נחיל גם נראים שונים מחגבים בני אותו מין שאינם חלק מנחיל. כתוצאה מהפרשה מוגברת של ההורמון סרוטונין בשל הצפיפות הגבוהה והמגע הרב בין החגבים, הם מאמצים התנהגות של נחיל ונעים יחדיו. חגבי הארבה מתחילים לנוע בקבוצה, תחילה על פני הקרקע ולאחר מכן ממריאים ונודדים לאן שסוחפת אותם הרוח. היות שהם חרקים אוהבי חום, הם נעים ביום ונחים על הקרקע בלילה, דבר שמאפשר להדביר אותם בקלות יחסית.
כמו כן, נחילי הארבה אינם יכולים לנדוד יותר מדי צפונה לאזורים ממוזגים יחסית. כך שבסופו של דבר לא נותר כמעט דבר מהנחיל העצום של מיליארדי הפרטים שיצא לדרך בתחילה, וכך גם מהצמחים שנקרו בדרכו של הנחיל.
הסרטון מראה איך נוצר נחיל של ארבה:
