כדי שיוכל לקיים את עצמו ולמלא את תפקידו, התא חייב לאסוף נתונים, לעבד אותם ולבצע פעולות בהתאם. לתהליך הזה קוראים תקשורת תאית. התקשורת הזאת פועלת ברמה המולקולרית ומורכבת מתגובות שרשרת תוך-תאיות (קסקדות) שבאות בתגובה לאות חיצוני או תוך-תאי.
תגובות השרשרת הן רבות ומגוונות. הסרטון שלפנינו מציג דוגמה לתקשורת בין-תאית ותוך-תאית של מנגנון "הילחם או ברח" (Fight or Flight) ובהמשך הכתבה פירטתי עבורכם את התהליכים שמוצגים בו. מומלץ לכם לנסות לזהות אותם. כדאי גם לנסות לראות את התמונה הכללית של התהליך, שמתחיל בזיהוי סכנה ומסתיים בפעולה כמו סמירת שערות, הזעה מוגברת ועוד.
תקשורת תאית היא הדרך שבה מדורי התא השונים מעבירים זה בין זה מידע והוראות. היא מבוססת בעיקר על תגובות שרשרת חלבוניות שמתחילות בהפעלת קולטן (רצפטור), לרוב בממברנה אך גם במקומות אחרים. הקולטן מפעיל שליח שניוני, שמעביר את האות הלאה לחלבון הבא בשרשרת בדרכים כמו זרחון, חיתוך, הידרוליזה ועוד. כך השרשרת נמשכת עד שהיא מגיעה לאתר הפעולה כמו גרעין התא שבו משועתקים הגנים הרלוונטים, המיטוכונדריה שבה מיוצר ה-ATP, הווסיקולות שאחראיות על הפרשת חומרים ועוד.
העיקרון של מעבר האותות הוא קבלת מידע מתוך כמות קטנה של הורמונים והעצמת האותר בתגובת שרשרת: הורמון אחד מפעיל קולטן אחד, שמפעיל עשרה חלבונים, שכל אחד מהם מפעיל עוד עשרה וכן הלאה. כך מקבלים תגובה חזקה לאות חלש.
התא גם מעביר אותות לתאים אחרים בגוף כדי ליצור תגובה פיזיולוגית רחבה יותר כמו הזעה, הפרשת הורמונים ותנועת שרירים. כל תגובת שרשרת נחקרת בנפרד ואנו יודעים היום את רוב המרכיבים של רוב תגובות השרשרת בגוף. כשאוספים את כל תגובות השרשרת שמתבצעות ברגע נתון ומשקללים אותן יחד, מקבלים רשת ענפה וסבוכה של תהליכים רבים, חלקם סותרים, שמתרחשים כל הזמן בגוף בעוצמות שונות. לכל תגובה כזאת יש בקרה צמודה שמונעת תגובת יתר, כך שמדובר במערכת מורכבת מאוד.
בסרטון ראינו חלק קטן מהתגובות שמתרחשות במערכת ההגנה של הגוף מרגע זיהוי הסכנה ועד לתגובה הפיזיולוגית. במקרה הזה מדובר בשערות סומרות, הזעה ושחרור סוכר (מקור אנרגיה) לדם. בתהליך המלא מעורבות כמובן הרבה יותר תגובות שרשרת ויש בה הרבה יותר תגובות פיזיולוגיות, כגון דיכוי מערכת העיכול, האצת קצב הלב, כיווץ האישונים ועוד.
