כמות האלכוהול ששותים מעשנים גבוהה לפחות פי שניים מכמות אלכוהול ששותים לא מעשנים. תופעת האלכוהוליזם נפוצה אצלם לפחות פי ארבעה. אז מה הקשר בין אלכוהול ועישון?
ניקוטין (החומר הפעיל בטבק) ואלכוהול הם שני חומרים שהשימוש בהם בחברה המודרנית נפוץ במיוחד – וגם בין המזיקים ביותר ביניהם. מחקרים אפידמיולוגיים מוצאים באופן עקבי מתאם חיובי בין שימוש באלכוהול ובניקוטין: אלכוהוליזם נפוץ פי כמה יותר אצל מעשנים לעומת לא מעשנים ועישון, במיוחד בגיל צעיר, הוא גורם סיכון משמעותי למעבר משתייה מועטה ומזדמנת לשתייה מופרזת.
גולגולת עם סיגריה | ציור: וינסנט ון-גוך
אם כך, מה ההסבר לנתונים האלה? מבחינה מדעית קשה מאד להצביע על גורם מסוים ולבודד אותו מגורמים נוספים שפועלים בו-זמנית. אבל גם מעניין וחשוב מאוד לחקור את התופעה ולהבין את הביולוגיה שבבסיסה.
האם יש קשר בין שתייה ועישון?
בבואנו לבדוק את הקשר בין השניים, אנו יכולים להציע כמה הסברים אפשריים. הסבר אפשרי אחד הוא שאין קשר בין הנתונים ושהקשר שתואר הוא נסיבתי (מקרי) בלבד. ייתכן גם שהעובדה ששניהם חומרים פסיכואקטיביים זמינים וחוקיים תורמת לשימוש המשותף בהם. אולי צריכת אלכוהול וצריכת סיגריות קשורות לתכונות אישיות או לגורם חיצוני כלשהו, ולכן השימוש באחד מופיע בקרבת השני, אבל אין למעשה כל קשר סיבתי ביניהם. הסבר אפשרי אחר הוא שאולי אכן יש קשר סיבתי בין השניים, והקשר הזה אינו מקרי.
מחקרים שנעשים על בני אדם מספקים תומכים בקיומו של קשר סיבתי. באחד המחקרים ביקשו החוקרים מקבוצת מעשנים אחת לעשן סיגריות רגילות ולקבוצה אחרת נתנו לעשן סיגריות נטולות ניקוטין. שתי הקבוצות ביצעו במהלך הבדיקה משימות יותר ויותר קשות . וכגמול יכלו לשתות משקאות אלכוהוליים.בתנאים האלה נמצא שהמשתתפים שעישנו סיגריות עם ניקוטין עבדו קשה יותר ושתו יותר אלכוהול מהקבוצה השנייה.
במחקרים אחרים המשתתפים דיווחו על הנאה גדולה יותר מעישון סיגריה בזמן שתיית אלכוהול. המידע המושג ממחקרים כאלה חשוב, אבל יש לזכור שמחקרים שנעשים בבני אדם בדרך כלל מורכבים וממצאיהם תלויים גם בתורשה, גיל, מין וגורמים רבים נוספים.
מחקרים בבעלי חיים מספקים מידע חשוב נוסף ובדרך כלל תואמים את הממצאים שעלו ממחקרים בבני אדם. מחקר חדש מהשנה האחרונה בדק את הקשר בין עישון לשתייה מרובה, והציע מנגנון אפשרי שמסביר איך יכול העישון להגביר את צריכת האלכוהול. במהלך המחקר נתנו לחולדות ניקוטין ואז חשפו אותן לאלכוהול. בדיקה של הכימיה של תהליכים במוח החולדות גילתה שבעקבות החשיפה לניקוטין היו הבדלים באופן שבו האלכוהול פעל על המוח. במקביל נמצא ששימוש קודם בניקוטין הגביר את כמות האלכוהול שהחולדות צרכו ביוזמתן.
משקאות אלכוהוליים. יחסי גומלין עם ניקוטין | תמונה: ויקיפדיה
בחיפוש אחר מנגנון שיסביר את הקשר בין ניקוטין לאלכוהול הועלתה ההשערה שמעורבים בתהליך הזה גם הורמוני דחק, כלומר חומרים שהגוף מפריש במצבי מצוקה רגשית. לפי הסברה הזאת, עישון-ניקוטין משפיע על הפרשת הורמוני הדחק, וכך מקטין את התגובה לאלכוהול ואת ההשפעה שלו. מאחר שמבחינה פיזיולוגית רוב הניקוטין מופרש מגוף החולדה כבר כעבור כ-90 דקות, ובמחקר נמצא שניקוטין מגביר את צריכת האלכוהול במשך 15 שעות אחרי החשיפה אליו, הסיקו החוקרים שלא היתה תגובה ישירה בין הניקוטין לאלכוהול אלא הניקוטין שינה משהו בכימיה של המוח ובתגובתו לאלכוהול.
הממצאים המעבדתיים האלה תואמים לממצאים שהתגלו במחקרים על בני אדם, שם נמצא שמעשנים כמהים יותר לניקוטין כאשר הם שותים אלכוהול, וכמהים יותר לאלכוהול כשהם מעשנים. כמו כן נמצא שניקוטין מקטין את התגובה לאלכוהול גם אצל בני אדם, כך שנחוץ יותר אלכוהול להשגת אותה השפעה. ניקוטין מגביר גם את רמת הורמוני הדחק בגוף, דבר שמקטין את ההנאה שהמעשנים מקבלים מאלכוהול וגורם להם לשתות יותר.
להבנת מהות הקשר הסיבתי בין שתייה לעישון, אם הוא אכן קיים, יש משמעויות רחבות, בין השאר לגבי פיתוח תרופות, מניעת התמכרות וטיפול בהתמכרות. לדוגמה, האם שתיינים ואלכוהוליסטים שמשתתפים בתוכניות גמילה צריכים להימנע גם מעישון? מסיבות גנטיות, המידע הזה חשוב במיוחד אצל צעירים שבמשפחתם יש שתיינים כבדים ואלכוהוליסטים. אולי הבנת הכימיה של התהליך תאפשר פיתוח תרופה שתמנע את השתייה העודפת בקרב מעשנים? מהמחקרים העכשוויים, לפיכך, עולה שיש בסיס ביולוגי לנתונים שעישון אכן מגביר שתיית אלכוהול. מעשנים ושותים? כדאי שתחשבו על זה שנית.
ד"ר דבורה כהן
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
