כשתא בגוף מתחיל להתחלק ללא בקרה הוא מוגדר כתא סרטני, ורקמה של תאים סרטניים נקראת גידול. גידול סרטני זקוק למזון וחמצן כמו כל רקמה אחרת בגוף, ועל כן הוא מגייס לעזרתו את משאבי הגוף. לשם כך הוא מפריש הורמון שגורם ליצירת כלי דם (VEGF) וכך הם מגיעים אליו ומספקים לו את כל צרכיו בתהליך שנקרא אנגיוגנזה. כמו כן הגידול "יודע" לשעבד תאים שכנים ברקמת החיבור ואפילו תאי דם לבנים שנשלחים להילחם בו.

הסרטון הבא מסביר כיצד הגידול מנצל את משאבי הגוף לצורכיו:

בסרטון נעשה שימוש בכמה מושגים מעולם הביולוגיה. הבה נסביר אותם:

  • מערכת לימפה – מערכת הובלה שאחראית על אספקת תאי דם לבנים וחומרים שתאי הדם נדרשים לזהות.
  • רקמת חיבור – רקמה צפופה של תאים הקשורים זה לזה באופן הדוק וכך תומכים ברקמות אחרות.
  • אנדותל – רקמת החיבור של כלי הדם. תאי האנדותל מרכיבים את כלי הדם ומונעים דליפ של דם בזכות המבנה הצפוף שלהם.
  • פיברובלסטים – תאים סיביים ברקמת החיבור שאחראים להפריש את אבני הבניין של הרקמה, ובכלל זה סיבים ועוד.
  • לימפוציטים – תאי דם לבנים שמניעים את התגובה החיסונית הנרכשת.
  • מקרופאג'ים – תאים בולעניים שאחראים בין היתר לבלוע פולשים ולהציג את מרכיביהם בפני מערכת החיסון.
  • אנגיוגנזה – תהליך שבו הגידול הסרטני מגייס את כלי הדם של הגוף כדי לספק לו את המשאבים שלהם הוא זקוק.
  • פלישה מקומית (מטאסטזיס) – תהליך שבו הסרטן שולח תאים לרקמות שכנות כדי ליצור בהן גידולים חדשים (גרורות).

12 תגובות

  • עידן

    גרורות סרטניות

    שלום רב,
    יש לי שתי שאלות בנושא גרורות סרטניות:
    1. האם ידועים מצבים בהם גידול ראשוני במוח שלח גרורות לאיברים בגוף?
    2. האם יתכן, מבחינה ביולוגית טהורה, שתא מגידול סרטני ברקמה הקשורה לשכבת נבט אחת (לדוגמא - אנדודרם) ינדוד בזרם הדם או הלימפה ויפתח גידול חדש ("גרורה") ברקמה השייכת לשכבת נבט אחרת (אקטודרם או מזודרם)?
    בתודה מראש

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    הי עידן
    1. מאוד נדיר אבל קיים, לרוב לא חוצה את המחסום הדם מוח
    2. גרורות יכולות להשלח כמעט מכל גידול ולהגיע כמעט לכל רקמה אליה יש גישה ללא קשר למוצאה העוברי. גידולים מהריאות, למשל, יכולים להגיע למוח למרות מוצאם העוברי השונה.
    מקווה שעזרתי
    ארז

  • עידן

    גרורות סרטניות

    תודה ארז,
    יש לי עוד הרבה שאלות בנושא זה, כי התשובות המקובלות אינן מספקות:
    1. מדוע מהגוף אל המוח יש הרבה גרורות ולא בכיוון ההפוך?
    2. למה הגרורות הולכות רחוק יחסית במקום לגדול במקומות הקרובים יותר לגידול המקורי? למשל: מדוע לא שומעים שסרטן ברירית הרחם שלח גרורות לצוואר הרחם, או להיפך? או מדוע לא מתפתחים גידולים בכלי הדם או בלב, למרות שלפי התיאוריה המקובלת, אלה המקומות שבאים הכי הרבה במגע עם תאים סרטניים שנודדים במחזור הדם?
    3. כיצד ניתן להוכיח שהגידול במוח מקורו בריאות (לדוגמא)?
    4. אם הגידולים הסרטניים כל-כך אינטליגנטיים כפי שאתה מתאר וכפי שמצטייר מהסרטונים שכאן, מדוע נהוג לחשוב שהם מתפתחים ללא שליטה ובקרה? אולי בכל זאת יש להם מטרה ביולוגית רק שאנחנו עדיין לא מבינים אותה?
    ושוב תודה,
    עידן

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    אני מניח שהתשובה כאן היא יותר סטטיסטית. גידולים שמקורם במוח הם מאוד נדירים ומהווים פחות מ5% מסוגי הסרטן. גידולים במקומות אחרים הרבה יותר נפוצים. אמנם קשה לחצות את מחסום הדם מוח, אבל סטטיסטית יש יותר תאים שמגיעים מבחוץ ומנסים לחדור פנימה מאשר ההיפך 2. גרורות הולכות לאן שזרם הדם/לימפה נושא אותן והם נקלטים במקום שהתנאים מאפשרים זאת גם מבחינת מיקום וגם מבחינת תנאי סביבה (מזון, הורמוני גדילה וכו'), כפי שזרע לא יכול להנבוט בכל מקום בו נשתול אותו. לצורך העניין תא של סרטן השד יכול לנדוד לקשרי הלימפה הקרובים יחסית בבית שחי. לאן שהגרורה מגיעה ומצליחה לשגשג דם יתפתח הגידול המשני. בלב ועל דפנות כלי הדם יותר קשה לגרורה להתפס בשל זרם הדם החזק, אך גם לזה יש עדויות (מאוד נדירות) 3. לכל רקמה בגוף יש אוסף של סמנים מולקולרים ומאפיינים המייצגים אותה. כאשר תא סרטני עם סמני ומאפייני תא ריאות מתגלה במוח ניתן להסיק שמדובר בגרורה מהריאות. 4. הגידולים הסרטניים אינם אינטליגנטים, אבל הם כן מסוגלים לעבור התאמה מהירה יחסית בזכות השתנותם המהירה על ידי צבירת מוטציות. זה בא לידי ביטוי בפיתוח עמידות לטיפולים, האצת קצב ההתרבות וניצול משאבי הגוף. למעשה זה סוג של אבולוציה. מקווה שעזרתי
    ארז

  • עידן

    גרורות סרטניות

    אלה התשובות המקובלות, אך הן מתעלמות לחלוטין מהאפשרות שכל התהליכים האלה הם לא תקלה של הטבע אלא בעלי משמעות או מטרה ביולוגית.
    אני מבין שמסיקים מסקנות של מקור תאי גרורה לפי מאפייני התאים, אך זו עדיין לא הוכחה חד משמעית שאכן אלה תאים שנדדו מהריאה למוח (או כל סוג אחר של גרורות).
    אם אכן תאים סרטניים נודדים בזרם הדם, האם יתכן שתאים כאלה מתרומת דם של אדם "נגוע" יוכלו לפתח גרורות אצל אדם שקיבל את תרומת הדם הזאת?
    תודה רבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובות

    אופן הופעת תא סרטני הוא "תקלה של הטבע" מוטציה או אוסף של מוטציות המופיעות באופן אקראי (מבחינת מיקום בגנום). אין כיום עדויות לאיזושהי משמעות או חשיבות ביולוגית של תא סרטני, להיפך. הסמנים של תא הם כמו ברקוד או טביעת אצבע, באופן תאורטי יכולות להיות אוסף של מוטציות שיגרמו בדיוק לסמנים של רקמה אחרת להופיע אבל זה צירוף מקרים כל כך נדיר שהוא מבחינה פרקטית אפס. באופן עקרוני תאים סרטניים של אדם אחד יכולים "להדביק" אדם אחר, אבל חשוב לקחת בחשבון את פעילות מערכת החיסון שתזהה אותם לא כגורם סרטני אלא כגורם זר (פולש) ותחסל אותם במהירות. כפי שמערכת החיסון דוחה תרומות איברים ללא התאמה.

  • lior

    בני האדם הם התאים הסרטנים

    בכך שהם תמיד שואפים לנצל את כל התאים האחרים לטובת עצמם לעומת תאים בריאים שלוקחים לעצמם רק לצורך קיומם וכל השאר הוא אלטרואיזים למעשה גם הקיום שלהם הוא רק כדי שיוכלו לעבוד את התאים האחרים.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    בני אדם מנצלים את סביבתם בדיוק כמו שכל יצור אחר היה מנצל אותה לו היתה לו היכולת. מונח האלטרואיזם לא באמת קיים בטבע. אין הקרבה הדדית והרמוניה למען שגשוג ופריחת העולם. לכל אורגניזם מניעים אנוכיים של שרידות המטען הגנטי שלו. הורים ישאפו לשרידות הצאצאים שלהם על מנת להבטיח את הורשת התכונות שלהם, אולם לא תמצא הרבה דוגמאות להקרבה עצמית לטובת הכלל, אלא אם יש מניע אנוכי אחר מאחוריו. אם הנושא מעניין אותך אני ממליץ לך לקרוא את הספר "הגן האנוכי" של ריצ'רד דוקינס שעוסק בדיוק בכך.
    כל טוב
    ארז

  • ערן

    משל האנושות כסרטן

    המתואר בכתבה ובסרטים מחזק התחושה (והאמירה) שהאנושות, בניצול משאבי כדוה"א המאסיבי לטובתה הבלעדית, מתנהגת כמו גידול סרטני על כדור הארץ

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    גידול סרטני הוא טפיל לכל דבר ועניין. אמנם טפיל זה מקורו בתאי הגוף, אך לאחר שהם משתחררים מבקרת החלוקה והאינטרס העצמי גובר על אינטרס הגוף הם הופכים לטפיל. יש בטבע המון דוגמאות לטפילות. ההשוואה לאדם ביחס לסביבה לא מדוייקת, אמנם האדם מנצל את הסביבה, אך כדור הארץ אינו ישות חיה כמו בדוגמא של הסרטן. עם זאת אין ספק שהאדם צורך הרבה יותר ממה שיש לטבע לספק...

  • חנה מירב

  • מ.

    מעניין מאוד, יוזמה ברוכה

    הסברים בסרט קצת מהירים. לכן קצת קשה להספיק גם לראות את הסרט וגם לקרוא. מצד שני הפונטים של התרגום קצת לא מוצלחים (רזים מדי ?), מה שקצת מקשה יותר.
    מעבר לכך, יוזמה ברוכה ממש.
    צריך גם לזכור שזה לא מיועד לכל אדם.