האוכל שאנחנו אוכלים עובר בגוף תהליכי פירוק וספיגה רבים, כדי שנוכל לנצל ממנו את כל מה שרק אפשר. הסרטון שלפנינו מתאר את התהליכים שעוברים על המזון מרגע שהוא נכנס לפה ועד לסיום ספיגתו במעי הדק. הסרטון אינו כולל תרגום לעברית, על כן צירפתי הסברים בהמשך העמוד.
הסרטון הופק בידי חברת Mexus Education
תהליך העיכול מתחיל כבר בחלל הפה, שם המזון עובר פירוק מכני על ידי השיניים במהלך הלעיסה, ומתחיל תהליך הפירוק הכימי שלו על ידי הרוק שמופרש מבלוטות הרוק. הרוק מכיל אנזים בשם מילאז, שמפרק פחמימות ומאפשר לספוג סוכרים פשוטים ישירות למערכת הדם. בנוסף מופרש בחלל הפה חומר בשם "מוקוס" שמדביק יחד את חלקי המזון ומקל עלינו לבלוע אותם. מהפה ממשיך המזון אל הלוע ומשם לוושט. בהתקדמותו במורד הוושט מסייעת לו תנועה גלית של השרירים שנקראת פריסטלסיס.
בקצה הוושט המזון עובר את שער הקיבה ונכנס לתוכה. הקיבה מפרישה מיצי קיבה שכוללים אנזימים מפרקים מגוונים (פרוטאזות) וחומצה חזקה (HCl). התנאים בקיבה חומציים מאוד, בערך ברמת pH של 2. התנועה הפריסטלטית ממשיכה גם בתוך הקיבה, ובשילוב עם פעולת המיצים היא מפרקת את המזון לחלקים קטנים יותר ודוחפים אותו הלאה מבעד לשער השני של הקיבה, שמוביל אל המעי הדק.
בחלקו הראשון של המעי הדק (דואודנום) מופרשים חומרי רבים מכיס המרה ומהלבלב. החומרים האלה כוללים אנזימי פירוק (מהלבלב) ומפרקי שומנים (מכיס המרה). החומר מתפרק בשלב הזה לחלקים קטנים שמהם הגוף מפריד את חלקי היסוד הדרושים לנו וסופג אותם במעי הדק. רוב הספיגה מתרחשת בחלקו השני של המעי הדק (ג'רונום). ככל שהאוכל מתקדם יותר במעי כך הוא מפורק לחלקים יותר ויותר קטנים.
קפלים המצויים בדופן המעי מגדילים את שטח הפנים שלו ומאפשרים לספוג כמה שיותר חומרים. אם נתבונן במבנה של דופן המעי הדק נראה שם מבנים דמויי אצבע בשם וילי, שתפקידם הוא להגדיל את שטח הפנים של המעי ולאפשר ספיגה יעילה יותר של החומרים המזינים. מתחת למבנים האלה פרושה רשת של כלי דם קטנים שקולטת את החומרים שנספגו ומזרימה אותם אל מערכת הדם, משם נשלחים החומרים לכבד והשומנים מועברים למערכת הלימפאטית ומשם למערכת הדם. בכבד עוברים החומרים עיבוד כימי ולאחריו נאגרים בכבד או מופצים הלאה לתאי הגוף בעזרת מערכת הדם.
