המערכת החיסונית בגוף שלנו אחראית לאתר, להשמיד ולתעד גורמים זרים שפולשים לגופנו (חיידקים, וירוסים ושאר טפילים). מדובר במערכת מורכבת ביותר שמחולקת לשני סוגים של תגובות המשתלבות זו בזו – התגובה המורשת והתגובה הנרכשת.

הסרטון שלפנינו עוסק בתגובה הנרכשת ומסביר איך היא פועלת ומיהם שחקני המפתח בה. הסרטון הוא באנגלית, לכן תרגמתי אותו בהמשך העמוד והוספתי הסברים.
 

הסרטון נלקח מהספר Janeway's Immunobiology, מהדורה שביעית, מאת Murphy, Travers, & Walport, הוצאת Garland Science

 

תגובה חיסונית מתרחשת בגוף גם באזור שבו הזיהום קרה בפועל וגם באזורים מרוחקים יותר כמו בלוטות הלימפה הסמוכות. ניתן לראות איך משתלבים רכיבי התגובה החיסונית אם נעקוב אחרי התפתחות הדלקת.

רוב גורמי המחלה (פתוגנים) המאיימים על הגוף נחסמים כבר ברקמה החיצונית החוסמת (אפיתל) כמו העור או דופן המעי. הם מצליחים לחדור רק כשהגוף נפצע או שנגרם נזק לרקמה. אחרי פציעה פתוגנים מצליחים לחצות את שכבת העור הקרויה אפידרמיס ומתחילים להתרבות ברקמה שמתחתיו. תאים בשם פגוציטים השוכנים ברקמה, כגון מקרופאג'ים ונוטרופילים (תאי דם לבנים), מגיעים לאזור ובולעים את הפתוגנים כתגובה הראשונית של הגוף לזיהום.

לאזור מגיעים גם תאים דנדריטיים, שבולעים גם הם את הפתוגנים, אך לא במטרה להשמידם אלא כדי לפרק אותם ולאפשר לשאר חלקי המערכת החיסונית להתוודע למרכיביהם. אחרי שמילאו את תפקידם, התאים הדנדריטיים עוזבים את אתר הזיהום ונודדים אל בלוטת הלימפה הקרובה.

התאים הדנדריטיים הללו עוברים בצינורות הלימפה ומתנקזים דרכם אל בלוטת הלימפה. בבלוטות הם מגיעים לאזור עשיר בתאי T ויוצרים תגובה עם תא מסוג T helper, שמזהה את חלקי הפתוגן (אנטיגנים) המוצגים לו על ממברנת התא הדנדריטי. תאי ה-T Helper שהופעלו נודדים הלאה ומפעילים תאי B, המזהים את חלקי הפתוגן שהפעילו אותם. תאי ה-B הללו מופעלים גם הם ומתחילים להתחלק ולהפריש נוגדנים.

בשלב הזה מופעלים תאי T, שמפרישים נוגדנים דרך מחזור הדם אל האזור הנגוע. הם מזהים את אזור הזיהום בזכות שינויים שחלו בכלי הדם השכנים במסגרת התגובה החיסונית של הגוף. השינויים האלה משמשים כמעין סמנים שמובילים את תאי המערכת החיסונית לאתר הזיהום. תאי Tמסוג T helperאו CD4,בעוד שנוגדנים מגייסים את מערכת המשלים (חלק מהתגובה המורשת) אשר מחסלת אותם, וגם מסמנים את הפתוגנים ובכך מאפשרים לפאגוציטים לזהות ולבלוע אותם יותר בקלות.

במקרה של חדירת וירוס לתא, תאי killer T מחסלים תאים נגועים על ידי הפעלת אפופטוזיס – מוות תאי מתוכנן, שמסייע למנוע הדבקה של תאים אחרים.

 

5 תגובות

  • ש

    - מדוע מערכת החיסון לא תוקפת

    - מדוע מערכת החיסון לא תוקפת את התאים של הגוף עצמו?
    מה קורה כאשר יש בעיה בתאים של מערכת החיסון היחודית? מה הגוף יכול לעשות במצב כזה?

  • מיכל

    טעויות בסרט עצמו

    לסרט זה יתרונות על סרטים אחרים בפשטות ובבהירות לגבי מיקום התהליכים, אם באזור ההדבקה או בלימפה. לכן בחרתי להשתמד בו עם תלמידי הביולוגיה שלי. אבל יש בהסבר בסרט פגמים רבים שאציין כאן:
    - הוא אינו מבהיר מהיכן יש תאי T ותאי B המזהים את האנטיגן מלכתחילה (אני מניחה שמדובר בתגובה ראשונית לפתוגן זה)
    - הוא אינו מבהיר שהפעלת תאים כוללת חלוקת תאים מהירה
    - הוא אינו מבהיר מה מקום זרם הדם בנדידה של התאים והנוגדנים בין מקום ההבדקה ללימפה.

  • רועי

    "בשלב הזה מופעלים תאי T,

    "בשלב הזה מופעלים תאי T, שמפרישים נוגדנים דרך מחזור הדם אל האזור הנגוע" - לא מדוייק תאי B מפרישים נוגדנים ולא תאי T

  • שמואל

    דלקת לא זיהומית

    הייתי שמח להבין איזה חלק מהתליך הנ"ל מתרחש בדלקת לא זיהומית, ומה סיבת הנפיחות והאדמומית המקומית?
    מה למשל קורה בעת חיסון בנגיף מומת בתוספת אדג'ובנטים ?
    תודה רבה

  • מיכל

    א. לא מוזכרת בסרט דלקת, שהיא

    א. לא מוזכרת בסרט דלקת, שהיא תגובה לא ייחודית.
    ב. כל מה שמתואר כאן הוא בתגובה לנוכחות פתוגן. אם לא היה זיהום, החלק היחידי שהיה מופיע באזור הדלקת הוא המאקרופאג. אבל לא היה לו מה 'לאכול' חוץ מתאי גוף פגומים.