אף שקשה להבחין בכך, אנחנו נמצאים כל הזמן בתוך אוקיינוס של אוויר שלוחץ עלינו מכל הכיוונים בעוצמה לא מבוטלת. באמצעות שימוש בשואב אבק ובצינור ארוך אנו יכולים לבנות מעין רובה שמנצל את לחץ האוויר כדי להעיף חפצים בחוזקה. צפו בהדגמה "רובה ואקום" מתוך המופע "פיסיקה בכיף" עם ד"ר משה רשפון:
הרובה מורכב מצינור ארוך שסמוך לאחד הקצוות שלו יש חיבור לשואב האבק.
כאשר אנו מפעילים שואב אבק – הוא שואב. מבחינה פיזיקלית נאמר שהוא יוצר בתוכו לחץ אוויר נמוך, וכתוצאה מכך זורם לתוכו אוויר חיצוני, שנמצא בלחץ גבוה יותר. כפי שאפשר לראות בסרטון, כדי להכין את "רובה" הואקום לפעולה יש לכסות בפיסת נייר את פתח הצינור הקדמי הקרוב לחיבור של שואב האבק. בגלל ההפרש בלחץ האוויר, הנייר ייצמד מיד לפתח הצינור, אך האוויר ימשיך לזרום דרך הפתח האחורי שאותו לא אטמנו. בתוך הצינור שורר לחץ נמוך בגלל פעולת שואב האבק, ובחוץ הלחץ הוא הלחץ האטמוספרי (הרגיל), כך שנוצר הפרש לחצים משני צדי הנייר, ולחץ האוויר החיצוני מהדק את הנייר אל הפתח.
כאשר מכניסים קופסה עגולה קטנה, האוטמת כמעט לחלוטין את הצינור, לתוך הפתח האחורי של הצינור – גם עליה, קיים הפרש לחצים – לחץ נמוך בתוך הצינור ולחץ גבוה מהצד החיצוני. אולם בניגוד לנייר הקופסה יכולה לנוע בצינור. ברגע שאנחנו עוזבים אותה היא נדחפת בעוצמה רבה לתוכו על ידי לחץ האוויר החיצוני, צוברת מהירות, מעיפה את הנייר וממשיכה הלאה באוויר. אם לא היינו סותמים בנייר את הפתח הקרוב של הצינור, היה נכנס דרכו אוויר רב לתוך הצינור ולכן הפרש לחצים בצד השני של הצינור לא היה חזק מספיק כדי להעיף את הקופסה.
ומדוע הקופסה אינה נשאבת לתוך שואב האבק, או לפחות נעצרת בנקודת החיבור של הצינוא לשואב האבק? משתי סיבות. ראשית, מבנה ההתפצלות בנקודת החיבור של הצינור אל שואב האבק הוא כזה שבגלל ממדיה הקופסה אינה מסוגלת להסתובב ולהיכנס לתוך השואב. ושנית, במהלך מעופה של הקופסה בתוך הצינור היא מאיצה בהתמדה, כך שעד שהיא מגיעה לפתח היניקה היא כבר צוברת מהירות רבה. גופים בטבע הנמצאים בתנועה שואפים להתמיד בה (מה שנקרא גם עקרון ההתמדה/האינרציה או החוק הראשון של ניוטון), וכדי לשנות את מהירותם או את כיוון של תנועתם עלינו להשקיע כוח. כוח השאיבה של השואב אינו גבוה מספיק כדי לעצור את הקופסה, והיא ממשיכה ופורצת הלאה, מעיפה את הנייר החוסם את הפתח ומועפת בחוזקה מתוך הצינור (מתמידה בתנועתה).
מעניין לציין שגם רובה אמיתי פועל על לחץ של גזים, אבל במקום שיפעל על ואקום, כלומר על הפרשי לחצים בין לחץ נמוך ללחץ אטמוספרי כמו במקרה שלנו (שמגיע לכל היותר להפרש של אטמוספירה אחת), הוא מעיף את הקליע באמצעות הפרשי לחצים גבוהים מאוד (עד אלפי אטמוספירות) שיוצרים גזים שנוצרים בעת הבעירה של אבק השריפה הנמצא בתרמיל של הקליע.
ולכן הרובה בניסוי הנוכחי מוגבל בעוצמתו.
