"הגיע הרגע להסיר את  הכפפות. במלחמה כמו במלחמה. ד"ר לא, לא בוחל בשום תכסיס? אז גם אנחנו! אם איננו מצליחים להגיע אליו באופן ישיר - הבה נתחכמה לו ונגיע באופן  עקיף וערמומי!" הצהיר פקד כהן

"מה אתה מציע?" תהו חברי הועד למלחמה בד"ר לא הפקד חייך: "אני מניח שהד"ר, על אף שהוא שטן - נולד ככל אדם רגיל. מסקנה: אי-שם יש לו משפחה, או לפחות קרובים! אני מציע שנחפש אותם, בשיטות גלויות וסמויות - אולי נעלה אותו בחכתנו…"

התגובה היתה נלהבת: במשך שבועות - הודעות ,תמימות לכאורה, התפרסמו בעיתונים, ברדיו, ובטלוויזיה, כי ירושה שמנה מחכה לצאצאים ממשפחת לא. ואכן, המונים צבאו על הדלתות, אך במהרה התברר ששמם האמיתי הוא לורבוים או לוונשטיין וכו', והם מוכנים לקצרו כדי לזכות בירושה…

וכשהיה נדמה כי כלו כל הקיצים, ואין לד"ר קרוב בעולמנו - הגיע צלצול נרגש מבלשית שהוצבה בשדה התעופה:

"פקד כהן! גיליתי קרוב! בוא מהר!"

הפקד ומתי מתוק רצו לשדה התעופה, וגילו שם תייר אמריקאי מיוזע ומבולבל על סף התעלפות. כשהתאושש -סיפר להם את הסיפור המדהים הבא:

"גדלתי בבית יתומים בניו-יורק, ומעולם לא הכרתי הורים או משפחה והייתי בודד בעולם. לפני שבוע - קיבלתי את המכתב המרעיש הבא:

"קרוב יקר!

כל חיי חשבתי שאין לי קרוב ומודע בעולם, אך לפני ימים אחדים מצאתי בעליית הגג מסמכים, המוכיחים כי אני "הבן של הסבא של האבא של הנכד של האבא של הנכד של הסבא-רבא שהוא בן של בן של בנו של אביך" זו אמנם קירבה מסובכת - אך זה מה שנותר לשנינו, במיוחד שבכל דור נולד במשפחתנו בן יחיד. לכן - אשמח אם תבוא לבקרני. אך מאחר שאני גאון - אני נפגש רק עם גאונים, ולכן מבחנך יהיה פענוח כתובתי שהיא: רחוב יבשה מוקפת ים וצמוד לה סוג דקל, והמשכו: בן של "אבא שלי" בראשי תיבות. המספר הוא ראשוני בחזקת עצמו, השווה לראשוני כפול עצמו, וערך שם העיר בגימטריה הוא מכפלת המספר הראשוני השני בגודלו  עד 100 - במספר הראשוני השווה לסכום שני הראשונים שלפניו.

"מצפה לך בכליון עיניים בביתי ד"ר לא"                                    

התייר נשא עיניים דומעות אל השניים: "טסתי מניו-יורק הנה למצוא משפחה, אבל הקרוב היחיד שלי הוא או מטורף, או שאינו רוצה שאמצא אותו - כי אינני מבין דבר"

"גם אני לא" התוודה הפקד

"אני דווקא הבנתי" העיר מתי, "ולא צריך להיות גאון מתמטי כדי לפתור היכן בית הד"ר, אם כי החידה המילולית של שם הרחוב היא ערמומית ורצוי שיהיה ידע על משפחת מחדש השפה העברית. עכשיו, בוא נמהר לכתובת שנתן אויבנו, אם כי זאת יכולה להיות גם מלכודת!"

"אני מציע שאכנס ראשון" התנדב התייר "לוודא שהכול בסדר"

השלושה מיהרו לכתובת, השניים חיכו מחוץ לדלת והתייר נכנס "אין כאן אף אחד" - נשמע קולו, אך מייד אחר-כך - נשמעה צעקה נוראה : "הצילו!!"

 השניים פרצו לדירה. היא נראתה ריקה, אך אז הבחינו בדלת מוסוות שהוליכה למרתף חשוך. הם ירדו במדרגות, מגששים באפלה - ואז נטרקה הדלת, נדלק האור, והקול המוכר נשמע:

"אהובי! אני מתמוגג משמחה על שהואלתם לבקרני, אם כי קרובי היחיד לא יכול היה לפתור את חידותיי ולכן אינו ראוי, והחלטתי לצמצם את משפחתי ולחסלו. אך לכם אני מותיר אפשרות להימלט. כיוון שניסיתם ל"צמצם" אותי, בעזרת המשפחה, אאפשר לכם להינצל, אם תוכיחו בקיאות במשפחות מצומצמות: אני אתאר בפניכם סדרת משפחות, על כל היחסים הקיימים בין האנשים, ואתם תקבעו מהו המספר הקטן ביותר של אנשים המקיים יחסים אלה. למשל: אבא, בן"

"שניים!" ענה הפקד בגאווה, "נורא קל!"

"ההמשך - יהיה יותר נורא מקל" צחקק לא, "ועכשיו - לסדרת המשפחות המצומצמות:

א) שני אבות, שני בנים, סבא ונכד

ב) שלושה אבות, חמישה בנים, שלושה נכדים, ארבעה אחים, שלושה בני דודים, שני דודים, סבא אחד 

ג) סבא רבא, שני סבים, ארבעה אבות, שישה בנים, ארבעה אחים, ארבעה נכדים, נין אחד, שלושה דודים, שלושה בני דודים.

ד) שני אבות, שני בנים, שני דודים, שני בני דודים

עליכם לכתוב את 4 התוצאות כמספר בן 4 ספרות, נניח 5768, ולהקיש אותו על הלוח שעל דלת המרתף. הקשה נכונה - והיא תיפתח, מוטעית - ותיסגר לעד, ותוכלו להמשיך לחפש את קרובי משפחתי במרתף, ככל שמלאי החמצן יאפשר, הי,הי"

ובצחוק עליז וידידותי סיים הד"ר את נאומו. הפקד, ער לבעיית החמצן, לא איבד את רגע והחל לחשב בקול: "שני אבות ועוד שני בנים, ועוד סבא ונכד - סה"כ 6 . איך מצמצמים איזה אבא?"

"במקום לדבר - הבה נצייר" אמר מתי שלף עפרון ונייר. "חשוב תמיד לקבוע כמה דורות מצויים במשפחה,  ולצייר אותם על ציר אנכי, ואילו בני אותו דור - לצייר על ציר אופקי"

ואכן, לאחר ניסיונות אחדים, היו בידיהם 4 ציורי עצי משפחה, שענו על הדרישות. הם הקישו את 4 הספרות -  והדלת נפתחה, והם יצאו לרחוב ונשמו לרווחה חמצן בלתי מוגבל, אם כי, כידוע, האוויר בעיר מכיל גם חומרים פחות רצויים…

"רגע אחד!" נרעש הפקד, "עלינו להציל את הקרוב הנעלם של ד"ר לא. הוא ודאי כלוא במרתף במקום מסתור!!"

 מתי פרץ בצחוק ולא פסק עד שהגיעו הביתה, ונשאלות השאלות הבאות:

א) מדוע צחק מתי? כדי לענות על כך  - עליכם לחזור למכתב שקבל קרובו, ולגלות מה היתה הקרבה ביניהם. היעזרו בציור אנכי של הדורות.

א1) האם היה צוחק לו היו דורות בהן נולד יותר מבן יחיד?

ב) מהו המספר בן 4 הספרות? נסו לצייר עצי-משפחה. לדוגמה: אב ושני בניו יצוירו כך (ציור 1)

      
ב1) שאלת רשות לא מתמטית: מהו שם הרחוב?

ג) מהו מספר הבית?

ד) באיזו עיר? 


מאת: אמנון ז'קוב

0 תגובות